מהי רשלנות רפואית, מתי היא מתרחשת וכיצד תדעו אם נפגעתם?

כאשר אתם מפקידים את בריאותכם בידי המערכת הרפואית, אתם יוצאים מנקודת הנחה כי הצוות המטפל מצויד במלוא הידע, הניסיון וההכשרה הנדרשים. עם זאת, המציאות מלמדת כי לא פעם נגרמים למטופלים נזקים משמעותיים בשל התנהלות לקויה. רשלנות רפואית מוגדרת כחריגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת והסבירה בנסיבות העניין, אשר הובילה לנזק פיזי או נפשי למטופל. מדובר בהגדרה רחבה הכוללת כשלים בכל שלבי הטיפול – החל משלב האבחון הראשוני ועד לביצוע פרוצדורות מורכבות.

במקרים שבהם עולה בכם החשד כי הטיפול שניתן לכם לא תאם את הסטנדרטים המקצועיים הנדרשים, עליכם לפעול לבירור זכויותיכם מול גורמים משפטיים ורפואיים המתמחים בתחום, על מנת לבחון אם אכן התקיימה עילה להגשת תביעה.

באילו מצבים נפוצים מתרחשת רשלנות רפואית ומה מאפיין אותם?

רשלנות רפואית אינה מקשה אחת, אלא עולם רחב של כשלים העלולים להתרחש בנקודות זמן שונות לאורך ציר הטיפול במטופל. כדי להבין אם המקרה שלכם נכנס תחת הגדרה זו, עליכם להכיר את התרחישים המרכזיים שבהם המערכת עלולה לחרוג מחובת הזהירות המוטלת עליה.

מהי חשיבותה של הסכמה מדעת וכיצד היא עלולה להפוך לרשלנות?

אחד היסודות המרכזיים בחוק זכויות החולה הוא הזכות לאוטונומיה. התרשלות עקב העדר הסכמה מדעת מתרחשת כאשר הרופא אינו מספק לכם הסבר מקיף ומפורט על הטיפול המיועד. חובה זו אינה מסתכמת בחתימה פורמלית על טופס דקות ספורות לפני ניתוח. על הצוות הרפואי להסביר לכם, בשפה ברורה ומובנת, את היתרונות, החסרונות והסיכונים הכרוכים בפרוצדורה, וכן להציג חלופות טיפוליות אפשריות.

כאשר ההסבר ניתן על ידי גורם שאינו מוסמך לכך, כמו מזכירה, או כאשר הוא מתבצע בלוח זמנים שאינו מאפשר לכם לשקול את הדברים בכובד ראש, מדובר בפגיעה בזכותכם לקבל החלטה מושכלת – פגיעה המהווה עילה לתביעה במקרה של נזק.

מדוע איחור באבחון נחשב לאחד הכשלים החמורים ביותר?

התרשלות באבחון היא שדה רחב של מחדלים רפואיים שבהם גורם הזמן משחק תפקיד קריטי. אתם עשויים למצוא את עצמכם מתלוננים על תסמינים ספציפיים, אך נשלחים לביתכם ללא בדיקות הדימות הנדרשות. דוגמה נפוצה וכואבת היא איחור באבחון סרטן השד; כאשר מטופלת מדווחת על תסמינים חריגים ואינה מופנית לבדיקות המשך, המצב הרפואי עלול להידרדר עד לשלב גרורתי (סטייג' 4).

באופן דומה, במצבי חירום כמו אירוע מוחי או אוטם בשריר הלב, כל דקה קריטית להצלת חיים. אם הגעתם לחדר המיון עם תלונות על כאב ראש חריג, חולשה או לחץ בחזה, והצוות הרפואי המתין שעות ארוכות בשל עומס או חוסר תשומת לב, הרי שהוחמצה ההזדמנות לטיפול מציל חיים. כך גם במקרים של דלקת בתוספתן (אפנדיציט); התעלמות מכאבי בטן חריגים ללא ביצוע בדיקת סי-טי עלולה להוביל להתפוצצות התוספתן ולסיבוכים רפואיים קשים.

אילו כשלי טיפול עלולים להתרחש במהלך ניתוח או הרדמה?

רשלנות יכולה להתרחש גם בתוך כותלי חדר הניתוח. התרשלות בטיפול ניתוחי כוללת טעויות טכניות במהלך הפרוצדורה עצמה, אך לא פחות מכך – כשלים בתהליך ההרדמה. על המרדים מוטלת החובה לבצע תשאול מעמיק טרם ההרדמה; למשל, חוסר בירור לגבי בעיות של דום נשימה בשינה עלול להוביל להרדמה שאינה תקינה ולתוצאות טרגיות עד כדי מוות.

חשוב לציין כי האחריות אינה מסתיימת עם היציאה מחדר הניתוח. במקרים של ניתוחים בריאטריים (קיצור קיבה), השכיחים מאוד כיום, עלול להיווצר נקב במעי. אם אתם מתלוננים על כאבים עזים או חום לאחר הניתוח והצוות אינו מתייחס לכך בכובד הראש הראוי, האיחור בטיפול בסיבוך עלול להסתיים בנזק בלתי הפיך. זכרו, המערכת מחויבת לסטנדרט טיפול מקסימלי בכל שלב ושלב.

איך מוכיחים שבאמת התרחשה רשלנות רפואית ומי הוא הנתבע?

ההבנה כי ייתכן שנפגעתם כתוצאה מטיפול לקוי היא רק הצעד הראשון בדרך להשגת צדק. השאלה המרכזית העומדת לפתחו של כל מטופל שחש פגיעה היא כיצד ניתן לתרגם תחושת בטן או תוצאה רפואית עגומה לכדי הוכחה משפטית מוצקת של רשלנות. במערכת משפטית המבוססת על ראיות ועובדות, עליכם להצטייד בכלים הנכונים כדי לבסס את טענותיכם.

כיצד בוחנים את הקשר בין התוצאה לבין ההליך הרפואי?

השלב הראשוני בבחינת החשד לרשלנות מתמקד בתוצאה שהתקבלה אל מול הציפייה הרפואית הסבירה. אם אתם, למשל, עברתם ניתוח בעמוד השדרה המותני ויצאתם ממנו עם שיתוק ברגל, הרי שקיימת אינדיקציה ראשונית לכשל. במצב תקין, פרוצדורה אורתופדית אינה אמורה להסתיים בפגיעה עצבית חמורה מסוג זה. בחינה זו דורשת מכם ומבני משפחתכם לשחזר בדקדקנות את הליך האנמנזה – מה נאמר לכם לפני הטיפול, אילו תלונות העליתם ומה הייתה התגובה המיידית של הצוות הרפואי.

הגשת תביעת רשלנות רפואית מחייבת איסוף יסודי של כל הרשומות הרפואיות, הן מקופת החולים והן מבית החולים, כדי לקבל תמונה מלאה על ההיסטוריה הרפואית שלכם ועל מה שהתרחש בפועל בזמן אמת בחדרי הטיפולים.

מהו משקלה של חוות דעת מומחה בתהליך ההוכחה?

לאחר איסוף התיעוד הרפואי המלא ובחינת טפסי ההסכמה מדעת – שבהם אתם מוודאים אם הסיכון הספציפי שהתממש אכן הוצג לכם מראש כנדרש בחוק – השלב הבא והחיוני ביותר הוא פנייה למומחה רפואי בתחום הרלוונטי. במדינת ישראל, תביעה בגין רשלנות רפואית חייבת להיתמך בחוות דעת של רופא מומחה המוכר על ידי בית המשפט. תפקידו של המומחה מטעמכם הוא לקבוע האם הצוות הרפואי פעל בהתאם לסטנדרט המקצועי המקובל או שמא חרג מהפרקטיקה המקצועית באופן שהוביל לנזקכם. ללא "מורה נבוכים" רפואי שיצביע על הכשל הספציפי ויחבר בין המחדל לבין הנזק הגופני, קשה מאוד לשכנע את הערכאות המשפטיות כי אכן התרחשה עוולה.

את מי תובעים ומי נושא בנטל ההוכחה בבית המשפט?

כאשר אתם מחליטים להתקדם להליך משפטי, חשוב להבין כי ברוב המוחלט של המקרים התביעה אינה מוגשת באופן אישי כנגד הרופא היחיד שביצע את הפעולה, אלא נגד המוסד הרפואי המעסיק אותו, כגון בית החולים או קופת החולים. המערכת היא זו שנושאת באחריות השילוחית למעשי עובדיה.

שאלות ותשובות נפוצות

על הכותב

מולי ארי

מולי ארי הוא עורך ומייסד מגזין "מחוץ לפרוטוקול" — מגזין משפטי דיגיטלי המוקדש להנגשת עולם המשפט לציבור הרחב. בוגר בית ספר לתקשורת, מתמחה בסיקור דיני משפחה, פלילי, נדל"ן ונזיקין. מגזין מחוץ לפרוטוקול מאגד מאמרים, ראיונות, סרטונים ופודקאסטים בתחום המשפטי הישראלי.

כל המאמרים של מולי ארי →