June 18, 2024

כיצד מתנהלת בדיקת אבהות? מה ההבדל בין תביעות המתנהלות בבית הדין הרבני לבין ביהמ”ש למשפחה ומה השלכה של ילד המוגדר ממזר? עו”ד נילי שץ מסבירה

לפי הערכות, במדינות שונות בעולם יש אחוז ניכר, כ-20%, של ילדים שנולדו כתוצאה מרומן מחוץ לנישואין.

הנתונים הללו משתנים ממדינה למדינה. על פי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות הבריטי בשנת 2022, כ-25% מהילדים שנולדו כתוצאה מרומן בבריטניה ואינם חיים עם אביהם הביולוגי.

בדיקת אבהות היא בדיקה גנטית שמטרתה לקבוע האם אדם מסוים הוא האב הביולוגי של ילד מסוים.

הבדיקה מבוססת על השוואה בין ה-DNA של האב המיועד לבין ה-DNA של הילד.

עו”ד נילי שץ, המתמחה בדיני משפחה, מסבירה מתי נדרשת בדיקת אבהות ומה ההבדל בין הליכים המתקיימים בבית הדין הרבני לבין אלו המתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה.

“שינויים חברתיים, היסטוריים ותרבותיים הובילו למציאות חדשה מבחינת כלל נושא האבהות. זה נוגע לסוגי משפחה שונים שהולכים והופכים שכיחים וגם לרשתות החברתיות. למעשה, מאז ומעולם נולדו ילדים מחוץ לנישואין.

תמיד הייתה איזו עקומה בכל מקום בעולם שבו היה אחוזון שהילדים הם לא הילדים של ההורים שלהם, כמו בבריטניה ששם יש אחוז מאוד גבוה. בארץ זה מקבל משנה תוקף כי יש את נושא הממזרות. בניגוד למדינות רבות אחרות, אצלנו פרט לחוקים ולבתי המשפט אנחנו שואבים משמעות גם מן ההלכה”.

  • כיצד מגדיר החוק גניבת זרע?

עו”ד שץ: “בחוק אין שום הגדרה להורות וכשאין הגדרה מסוימת בחוק, הולכים למקורות. משם מתחילות הבעיות, שם זה מתחיל להסתבך.

בעיקרון יש את העניין של הורה שהוא ההורה, ויש אפוטרופסות. הורה במונח הרגיל זה הורה ששני ההורים יצרו את הילד.

אולם, כיום הרבה מאוד צורות להביא ילדים לעולם, אם זה בהורות משותפת, בפונדקאות בארץ, בפונדקאות בחו”ל, לכל מקרה יש את המאפיינים שלו שיוצרים את המורכבות שלו”.

שץ מתייחסת, בין השאר, לפס”ד של השופט נפתלי שילה, בעודו שופט שלום. אז הגיע לשולחנו מקרה של אישה שהביאה לעולם ילד בהליך פונדקאות בהודו.

זו לא הייתה פונדקאות רגילה משום שהילד נוצר הן מתרומת ביצית והן מתרומת זרע, כלומר ללא מטען גנטי של האם כלל.

כשהאם ביקשה להכניס את התינוק לישראל דרשו ממנה בדיקה גנטית. השופט שילה קבע אז כי למרות שהיא איננה בעלת מטען גנטי היא האם.

“פסק הדין הזה מחבר אותי לפרשת אסותא“, אומרת עו”ד שץ.

“על הסוגייה של האם הנושאת את הילד ברחמה ועל המשמעות שיש בכך. הרב לאו, נשיא ביה”ד הרבניים וגם ד”ר יאיר שיבר ציינו בהתייחס לפרשה הזו כי יש דברים חשובים בעולם הזה בזה שהילד נמצא בתוך רחם מסוים.

הוא מקבל את הדברים של האמא ואת הריחות שלה ואת האופי שלה, יש לזה משמעות. היה על זה ויכוח מאוד גדול. מה שונה, לדעתי,? כשאת הולכת לעשות IVF את בעצם מייצר ילד, אם בטעות הוא בעצם נטמן ברחם של מישהי אחרת, זו לא בעיה שלך בעיקרון כהורה הביולוגי. יש כאן עניין מאוד כאוב ומאוד מסובך”.

– מדוע ביה”ד הרבניים לא מוכנים לאשר בדיקה גנטית לילדים כשאחד מההורים מבקש זאת?

עו”ד שץ: “מבחינת בתי המשפט, במרבית המקרים המטען הגנטי גובר על הכל. זאת, בניגוד למקורות ולחוו”ד של אחרים.

מאחר, שהעמדה היא כי לילד יש זכות לדעת מאיפה בא ולגדול עם מי שהוא אמור לגדול איתו.

בביה”ד הרבני נושא הממזרות תופס מקום עיקרי. למרות שמדובר בעניין עתיק הוא עדיין קיים.

ההגדרה של ממזר זה ילד שנולד לאישה יהודייה שנישאה ליהודי, והרתה מחוץ לנישואין ליהודי.

מי שהוגדר כממזר הוא פסול חיתון וזו ההשלכה של העניין.  במשך השנים צצו מיתוסים רבים סביב נושא הממזרות, אבל זו למעשה ההגדרה.

הסנקציה היחידה לילד ממזר הוא שהוא אינו יכול להתחתן ברבנות. אבל זו גם הסיבה שבתי הדין הרבניים לא ממהרים לאשר בדיקות גנטיות לילדים.

כאשר מגיע לפתחו של בית הדין הרבני תיק ובו חשד כי הילד הוא תוצאה של רומן, אז הגישה היא שטובת הקטין גוברת על הכל.

אם יש אחוז קטן ביותר להחליט שהילד הוא ממזר לא יבצעו את הבדיקה. יש מקרים שבהם לא יודעים אם התוצאה תהיה שיהיה ממזר או לא, אפשר לפנות לביה”ד הרבני הגדול, לנשיא, והוא יכתוב חוו”ד בעניין הזה וזה מה שיקבע, וזה יקבע גם בביהמ”ש”.

עו”ד וטוען רבני אלעד זמיר במדריך מיוחד על כל מה שצריך לדעת כדי להיערך לתקופת הנישואים: על כתובה, הסכמי ממון ומה שביניהם

ההלכה היהודית קובעת כי נישואים הם עסקה משפטית בין שני אנשים.

על מנת שהנישואים יהיו תקפים מבחינה הלכתית, על שני הצדדים לעמוד בשורה של תנאים משפטיים. עו”ד וטוען רבני אלעד זמיר, מסביר במדריך מיוחד על הצעדים החשובים בטרם תיכנסו תחת החופה – על כתובה, הסכמי ממון ומה שביניהם.

לפי היהדות, הגיל המינימלי לנישואים הוא החל מגיל 18 ואילך.

כדי להיכנס בברית הנישואים על הצדדים לתת את הסכמתם החופשית לנישואים.

על כך, ישנן עוד סוגיות נוספות הקבועות את גבולות המותר, כמו איסור על נישואים בין קרובי משפחה, שאלת היהדות של בני הזוג והלכות הנוגעות למי שהיה נשוי כבר בעבר.

לדברי עו”ד אלעד זמיר, ישנם שני נושאים שחשוב לשים אליהם לב לפני שמתחתנים.

“הנושא הראשון”, הוא אומר, “הוא נושא הכתובה. תחת החופה נחתם מסמך כתובה, מסמך הכתובה הוא מסמך מחייב ומשפטי לכל דבר ועניין”.

  • זה לא סמלי בלבד?

עו”ד זמיר: “רבים היו רוצים לחשוב כך, אך המציאות אחרת.

מסמך כתובה הוא, לצורך העניין, כמו צ’ק.

חתמת עליו – זה מחייב אותך. הכתובה היא מעין תעודת ביטוח שהחתן מספק לאישה.

התרגום של הדבר הוא ‘אם אני ארצה להתגרש ואת לא תרצי – זה סכום הפיצוי שאני אשלם לך'”.

אולם, לדברי עו”ד זמיר, לא רק הסכום הוא הקובע בכתובה.

“הכתובה”, הוא מוסיף, “קובעת שהגבר מתחייב לפרנס את האישה, לדאוג לכל צרכיה, ודברים נוספים. יש נושא שכמעט ואינו מדובר, שלא ניתן לבחור אותו והוא נקרא ‘מדור אלמנה’.

מה זה אומר? שאם חס ושלום הגבר ילך לעולמו, האישה תוכל להישאר בדירה שלו, גם אם הוא הוריש אותה לאחרים, גם הם לא יוכלו לפנות אותה”.

  • אז מה כן ניתן לבחור במסגרת הכתובה?

עו”ד זמיר: “הבחירה היא בסכום שנכתב בכתובה. מה כתובים בסכום זו שאלת מיליון הדולר.

בסופו של יום מדובר בבחירה של החתן.

יש כתובה אשכנזית, שם מדובר בסכום קבוע, שגם לא שואלים את החתן, הסכום נקרא ‘200 זקוקים כסף’, שיעורו כיום הוא כאלפיים דולר, סכום סמלי בהחלט.

לעומת זאת, בעדות המזרח, אפשר למלא בסכום באמת את מה שהחתן רוצה. ניתן לרשום אלף שקלים בלבד, 18 אלף שקלים ואפילו מיליון שקלים.

“חשוב מאוד לדעת, במיוחד בשנים האחרונות, כי כשמגיעים לביה”ד הרבניים תביעות סביב הכתובה, הדיינים מחייבים בסכומים גבוהים. מצד שני, אם מישהו התחייב על סכום מופרך, למשל 18 מיליון שקלים, אז ככל הנראה בית הדין יאמר כי מדובר בכתובה מוגזמת, ויחייבו את הגבר בסכום נמוך, על פי רוב בין 120-180 אלף שקלים”.

  • התחושה היא שהכתובה היא בעצם סוג של הסכם ממון מחייב. הוא מתייחס לעוד נושאים רכושיים?

עו”ד זמיר: “נכון, זה סוג של הסכם ממון, הוא מתייחס לחובה של הבעל לפרנס את אשתו ולשמר רמת חיים נאותה. לצד זאת יש עניינים כמו מדור אלמנה ואחרים”.

  • יש עוד סוגי מסמכים שכדאי לחתום עליהם בטרם הנישואים?

עו”ד זמיר: “נושא שני, שהוא חשוב עד מאוד לדעתי, הוא הסכם הממון.

החוק שמגדיר ומסדיר את יחסי הממון בין בני זוג הוא חוק יחסי ממון.

חוק זה קובע שכל מה שהבאת איתך לחתונה נשאר שלך ואילו מה שצברת בזמן הנישואים משותף.

לעומת זאת, אם קיבלת ירושה או מתנה זה רכוש שנשאר אצלך ולא מתחלק.

אז למה לחתום על הסכם ממון אם יש הגנה? התשובה פשוטה – כי הפסיקה שדרגה את חוק יחסי ממון.

אומרת הפסיקה, כי כאשר אתה לוקח רכוש לפני הנישואים ומשתף עם בת הזוג שלך, אז בהחלט יכול להיות שלמרות שהרכוש הוא לפני הנישואים הוא יתחלק שווה בשווה בין בני הזוג חרף חוק יחסי ממון.

באופן עקרוני, רק מעבר מגורים לא מספק.

אבל אם יש מעבר מגורים וגם שיפצתם את הנכס, או נתת לה הרגשה או באמירה או בכתיבה להבין שיש לה חלק בנכס, בהחלט הדבר הזה יכול להוות כוונת שיתוף ותצטרך להתחלק איתה ברמה כזו או אחרת באותה דירה שהבאת לפני החתונה.

למרות חוק יחסי ממון תצטרך להתחלק, אלא אם כן עשית הסכם ממון שהעניינים הללו מוגדרים בה”.

  • זה לא רומנטי הסכם ממון והוא עשוי אף לייצר מריבות…

עו”ד זמיר: בדיוק מהסיבה הזו, אני טוען כי עורך דין שעורך הסכם ממון הוא 80 אחוז פסיכולוג ו-20 אחוז עו”ד.

מי שחותם על הסכם ממון, צריך להבין ולדעת על מה הוא חותם, עלינו, עורכי הדין, מוטלת החובה להסביר לצדדים את כל מה שצריך בצורה הטובה ביותר.

הסכם ממון יכול להיות גם הפוך, לא רק הפרדה אלא גם שיתוף – לקבוע שככל שיש לנו ילד אחד אז יהיה שיתוף מסוים של אחוזים מסוימים, או בהתאם לכל שנת נישואים וכן הלאה.

הסכם ממון טוב, איכותי, לא כזה שמורידים מהאינטרנט, אצל עו”ד שמבין את הנפשות הפועלות, צריך להבין את תרבות האנשים. אצלנו במשרד יש למשל מחלקה בינלאומית שמתעסקת עם תושבי חו”ל, התרבות של מי שבא מצרפת היא שונה לחלוטין משלנו.

זה עולם בפני עצמו וצריך להבין מי נמצא לפנינו ולפי זה להכין הסכם ממון אידיאלי, שגם יהיה רומנטי עד כמה שאפשר”.

ומה לגבי ידועים בציבור, שאינם מחויבים זה לזה כדת וכדין?

לדברי עו”ד זמיר, מבחינה כלכלית אין במצב זה כל חיסכון.

“יש מי שסבור כי אצל ידועים בציבור יש פחות שיתוף, אבל פסיקה מהתקופה האחרונה של בית המשפט העליון דווקא קובעת כי אצל ידועים בציבור ככל שיש שיתוף הוא באופן שווה, כלומר אין שיתוף חלקי או שיתוף מוחלש”.

  • מה זה אומר?

עו”ד זמיר: “כלומר, אם גבר חי במשך עשור עם בת הזוג ללא נישואים, ייתכן והוא ייאלץ לחלוק עימה גם את הרכוש שהוא הביא עימו בטרם הזוגיות.

זאת, לעומת זוג נשוי שבעניינם ייקבע שיש פחות שיתוף. למעשה, לפי זה, בני זוג נשואים מגנים על הרכוש מלפני הנישואים ולכן ידועים בציבור חייבים אף יותר לחתום על הסכם ממון, כי אחרת הרכוש שלהם חשוף לחלוקה עם בני הזוג אף שהם לא מעוניינים בכך”.

עו”ד זמיר קורא לזוגות לפני נישואים או לאחריהם, כמו גם לידועים בציבור, לפנות לייעוץ משפטי בטרם יכריעו בסוגיה.

כך, גם על מנת שיבינו וידעו לקראת מה הם הולכים.

“בסופו של יום”, הוא מסכם, “אצל מרבית הזוגות הרכוש שלהם כולל דירה, בית, מכוניות, אנחנו לא מדברים על כסך קטן אלא על מיליוני שקלים בדרך כלל. לכן, צריך להתייעץ, לשמוע את כל האפשרויות ולעשות זאת בצורה החכמה ביותר”.

ההלכה היהודית קובעת כי נישואים הם עסקה משפטית בין שני אנשים. על מנת שהנישואים יהיו תקפים מבחינה הלכתית, על שני הצדדים לעמוד בשורה של תנאים משפטיים. עו”ד וטוען רבני אלעד זמיר, מסביר במדריך מיוחד על הצעדים החשובים בטרם תיכנסו תחת החופה – על כתובה, הסכמי ממון ומה שביניהם.

לפי היהדות, הגיל המינימלי לנישואים הוא החל מגיל 18 ואילך. כדי להיכנס בברית הנישואים על הצדדים לתת את הסכמתם החופשית לנישואים. על כך, ישנן עוד סוגיות נוספות הקבועות את גבולות המותר, כמו איסור על נישואים בין קרובי משפחה, שאלת היהדות של בני הזוג והלכות הנוגעות למי שהיה נשוי כבר בעבר.

לדברי עו”ד זמיר, ישנם שני נושאים שחשוב לשים אליהם לב לפני שמתחתנים. “הנושא הראשון”, הוא אומר, “הוא נושא הכתובה. תחת החופה נחתם מסמך כתובה, מסמך הכתובה הוא מסמך מחייב ומשפטי לכל דבר ועניין”.

  • זה לא סמלי בלבד?

עו”ד זמיר: “רבים היו רוצים לחשוב כך, אך המציאות אחרת. מסמך כתובה הוא, לצורך העניין, כמו צ’ק. חתמת עליו – זה מחייב אותך. הכתובה היא מעין תעודת ביטוח שהחתן מספק לאישה. התרגום של הדבר הוא ‘אם אני ארצה להתגרש ואת לא תרצי – זה סכום הפיצוי שאני אשלם לך'”.

אולם, לדברי עו”ד זמיר, לא רק הסכום הוא הקובע בכתובה. “הכתובה”, הוא מוסיף, “קובעת שהגבר מתחייב לפרנס את האישה, לדאוג לכל צרכיה, ודברים נוספים. יש נושא שכמעט ואינו מדובר, שלא ניתן לבחור אותו והוא נקרא ‘מדור אלמנה’. מה זה אומר? שאם חס ושלום הגבר ילך לעולמו, האישה תוכל להישאר בדירה שלו, גם אם הוא הוריש אותה לאחרים, גם הם לא יוכלו לפנות אותה”.

  • אז מה כן ניתן לבחור במסגרת הכתובה?

עו”ד זמיר: “הבחירה היא בסכום שנכתב בכתובה. מה כתובים בסכום זו שאלת מיליון הדולר. בסופו של יום מדובר בבחירה של החתן. יש כתובה אשכנזית, שם מדובר בסכום קבוע, שגם לא שואלים את החתן, הסכום נקרא ‘200 זקוקים כסף’, שיעורו כיום הוא כאלפיים דולר, סכום סמלי בהחלט. לעומת זאת, בעדות המזרח, אפשר למלא בסכום באמת את מה שהחתן רוצה. ניתן לרשום אלף שקלים בלבד, 18 אלף שקלים ואפילו מיליון שקלים.

“חשוב מאוד לדעת, במיוחד בשנים האחרונות, כי כשמגיעים לביה”ד הרבניים תביעות סביב הכתובה, הדיינים מחייבים בסכומים גבוהים. מצד שני, אם מישהו התחייב על סכום מופרך, למשל 18 מיליון שקלים, אז ככל הנראה בית הדין יאמר כי מדובר בכתובה מוגזמת, ויחייבו את הגבר בסכום נמוך, על פי רוב בין 120-180 אלף שקלים”.

 

  • התחושה היא שהכתובה היא בעצם סוג של הסכם ממון מחייב. הוא מתייחס לעוד נושאים רכושיים?

עו”ד זמיר: “נכון, זה סוג של הסכם ממון, הוא מתייחס לחובה של הבעל לפרנס את אשתו ולשמר רמת חיים נאותה. לצד זאת יש עניינים כמו מדור אלמנה ואחרים”.

  • יש עוד סוגי מסמכים שכדאי לחתום עליהם בטרם הנישואים?

עו”ד זמיר: “נושא שני, שהוא חשוב עד מאוד לדעתי, הוא הסכם הממון. החוק שמגדיר ומסדיר את יחסי הממון בין בני זוג הוא חוק יחסי ממון. חוק זה קובע שכל מה שהבאת איתך לחתונה נשאר שלך ואילו מה שצברת בזמן הנישואים משותף. לעומת זאת, אם קיבלת ירושה או מתנה זה רכוש שנשאר אצלך ולא מתחלק. אז למה לחתום על הסכם ממון אם יש הגנה? התשובה פשוטה – כי הפסיקה שדרגה את חוק יחסי ממון. אומרת הפסיקה, כי כאשר אתה לוקח רכוש לפני הנישואים ומשתף עם בת הזוג שלך, אז בהחלט יכול להיות שלמרות שהרכוש הוא לפני הנישואים הוא יתחלק שווה בשווה בין בני הזוג חרף חוק יחסי ממון. באופן עקרוני, רק מעבר מגורים לא מספק. אבל אם יש מעבר מגורים וגם שיפצתם את הנכס, או נתת לה הרגשה או באמירה או בכתיבה להבין שיש לה חלק בנכס, בהחלט הדבר הזה יכול להוות כוונת שיתוף ותצטרך להתחלק איתה ברמה כזו או אחרת באותה דירה שהבאת לפני החתונה. למרות חוק יחסי ממון תצטרך להתחלק, אלא אם כן עשית הסכם ממון שהעניינים הללו מוגדרים בה”.

  • זה לא רומנטי הסכם ממון והוא עשוי אף לייצר מריבות…

עו”ד זמיר: בדיוק מהסיבה הזו, אני טוען כי עורך דין שעורך הסכם ממון הוא 80 אחוז פסיכולוג ו-20 אחוז עו”ד. מי שחותם על הסכם ממון, צריך להבין ולדעת על מה הוא חותם, עלינו, עורכי הדין, מוטלת החובה להסביר לצדדים את כל מה שצריך בצורה הטובה ביותר. הסכם ממון יכול להיות גם הפוך, לא רק הפרדה אלא גם שיתוף – לקבוע שככל שיש לנו ילד אחד אז יהיה שיתוף מסוים של אחוזים מסוימים, או בהתאם לכל שנת נישואים וכן הלאה. הסכם ממון טוב, איכותי, לא כזה שמורידים מהאינטרנט, אצל עו”ד שמבין את הנפשות הפועלות, צריך להבין את תרבות האנשים. אצלנו במשרד יש למשל מחלקה בינלאומית שמתעסקת עם תושבי חו”ל, התרבות של מי שבא מצרפת היא שונה לחלוטין משלנו. זה עולם בפני עצמו וצריך להבין מי נמצא לפנינו ולפי זה להכין הסכם ממון אידיאלי, שגם יהיה רומנטי עד כמה שאפשר”.

ומה לגבי ידועים בציבור, שאינם מחויבים זה לזה כדת וכדין? לדברי עו”ד זמיר, מבחינה כלכלית אין במצב זה כל חיסכון. “יש מי שסבור כי אצל ידועים בציבור יש פחות שיתוף, אבל פסיקה מהתקופה האחרונה של בית המשפט העליון דווקא קובעת כי אצל ידועים בציבור ככל שיש שיתוף הוא באופן שווה, כלומר אין שיתוף חלקי או שיתוף מוחלש”.

  • מה זה אומר?

עו”ד זמיר: “כלומר, אם גבר חי במשך עשור עם בת הזוג ללא נישואים, ייתכן והוא ייאלץ לחלוק עימה גם את הרכוש שהוא הביא עימו בטרם הזוגיות. זאת, לעומת זוג נשוי שבעניינם ייקבע שיש פחות שיתוף. למעשה, לפי זה, בני זוג נשואים מגנים על הרכוש מלפני הנישואים ולכן ידועים בציבור חייבים אף יותר לחתום על הסכם ממון, כי אחרת הרכוש שלהם חשוף לחלוקה עם בני הזוג אף שהם לא מעוניינים בכך”.

עו”ד זמיר קורא לזוגות לפני נישואים או לאחריהם, כמו גם לידועים בציבור, לפנות לייעוץ משפטי בטרם יכריעו בסוגיה. כך, גם על מנת שיבינו וידעו לקראת מה הם הולכים. “בסופו של יום”, הוא מסכם, “אצל מרבית הזוגות הרכוש שלהם כולל דירה, בית, מכוניות, אנחנו לא מדברים על כסך קטן אלא על מיליוני שקלים בדרך כלל. לכן, צריך להתייעץ, לשמוע את כל האפשרויות ולעשות זאת בצורה החכמה ביותר”.

 

מלחמה וסכסוך משפיעים באופן נרחב על תחומים שונים בחיים, כולל שוק הנדל”ן. אחת ההשלכות העיקריות של המלחמה על עסקאות נדל”ן ועל פרויקטי בנייה היא הפוטנציאל לעיכובים באספקת דירות עקב מחסור בכוח אדם שנגרם עקב הסכסוך.

מאמר זה יחקור את המסגרת המשפטית סביב סעיפי כוח עליון בחוזי רכישה, אשר כוללים לעתים קרובות מלחמה כסיבה מוצדקת לעיכוב.

הוא גם ידון בצורך בבדיקה עובדתית של כל מקרה לגופו, שכן בתי המשפט דורשים ראיות מהותיות לתמיכה בטענות בדבר עיכובים הקשורים למלחמה.

בנוסף, המאמר ידגיש את החשיבות של תיעוד מקיף וחוות דעת של מומחים כדי לאמת טענות כאלה, וידגיש את תפקידם של בתי המשפט בהבטחת הוודאות המרבית לגבי מועדי אספקת הדירות.

המסגרת המשפטית: סעיפי כוח עליון

סעיפי כוח עליון הם הוראות בחוזים הפוטרים צד מלקיים את התחייבויותיו החוזיות כאשר נסיבות בלתי צפויות שאינן בשליטתו מונעות ממנו לעשות זאת.

בהקשר של עסקאות נדל”ן, סעיפי כוח עליון כוללים לעתים קרובות מלחמה כסיבה לעיכוב באספקת דירות.

כאשר מתרחש אירוע כוח עליון, כגון מלחמה, הקבלן רשאי לטעון שהוא פטור מפיצוי הקונה בגין העיכוב באספקה מכיוון שהאירוע היה מעבר לשליטתו. עם זאת, חשוב לציין שלא כל הטענות בדבר כוח עליון מתקבלות אוטומטית. בתי המשפט דורשים בחינה מפורטת של העובדות בכל מקרה לגופו כדי לקבוע האם המלחמה אכן גרמה לעיכוב והאם הקבלן מוצדק בהפעלת סעיף כוח עליון.

הצורך בבדיקה עובדתית יש לבחון כל מקרה לגופו כדי לקבוע את ההשפעה בפועל של המלחמה על עיכובים בבנייה. בתי המשפט הדגישו את החשיבות של בחינה עובדתית בפסיקותיהם, וקבעו כי אין די בטענה סתמית שהמלחמה גרמה לעיכוב מבלי לספק ראיות מהותיות.

לדוגמה, במקרה צביבך, בית המשפט מינה מומחה לבחון את טענת הקבלן לפיה מצב המלחמה במבצע צוק איתן השפיע על שוק העבודה בתל אביב באופן המצדיק את העיכוב. המומחה קבע כי הקבלנים מצאו פתרונות גם כאשר חלק מהעובדים נעדר, מה שמעיד על כך שהמלחמה לא גרמה לעיכוב במקרה זה.

מקרה זה מדגים כי על הקבלנים מוטל נטל ההוכחה להראות כי עיכובים הקשורים למלחמה הם אמיתיים. עליהם להציג ראיות כגון יומני עבודה, לוחות זמנים, הצהרות עדים והוכחות למחסור בכוח אדם כדי לתמוך בטענותיהם.

תיעוד וחוות דעת מומחים

תיעוד מקיף חיוני לקבלנים המעוניינים לטעון כי עיכובים הקשורים למלחמה השפיעו על יכולתם לספק דירות בזמן. יומני עבודה, לוחות זמנים והצהרות עדים מקבלני משנה יכולים לספק ראיות בעלות ערך לתמיכה בטענותיהם. בנוסף, ראיות למחסור בכוח אדם, כגון רשימות עובדים ורשומות של היתרי כניסה שניתנו או נדחו, יכולות לעזור להוכיח את ההשפעה של המלחמה על זמינות העובדים.

חוות דעת של מומחים יכולות גם למלא תפקיד מכריע בניתוח הממצאים ובתמיכה בטענות בדבר עיכובים הקשורים למלחמה. במקרים מסוימים, ניתן להיעזר במומחה כדי לספק הערכה מקצועית של השפעת הסכסוך על פרויקט הבנייה והאם העיכוב מוצדק. חשוב שקבלנים יבטיחו שהמומחים שלהם אמינים ומוסמכים, שכן חוות דעתם ייבחנו בקפידה על ידי בית המשפט.

תפקידם של בתי המשפט בהבטחת הוודאות היעד העיקרי של החוק ביחס למועדי מסירת דירה הוא מתן ודאות מקסימלית גם לקבלן וגם לרוכש. בתי המשפט ממלאים תפקיד מכריע בבחינת וקביעת תוקפן של טענות לעיכוב הקשורות למלחמה, תוך הבטחה לאיזון הוגן של האינטרסים של שני הצדדים.

בעת הערכת תביעה לכוח עליון עקב מלחמה, בתי המשפט יבחנו בקפידה את הראיות שהקבלן מציג, כמו גם כל טיעוני נגד שמעלה הרוכש. הם עשויים גם לשקול חוות דעת של מומחים וגורמים רלוונטיים אחרים, כגון משך המלחמה והתקופה הנדרשת לארגון וחידוש העבודה לאחר הסכסוך.

בסופו של דבר, בתי המשפט לא יקבלו טענה כללית בדבר עיכובים הקשורים למלחמה ללא ראיות ותמיכה מהותיות. הם עשויים להקצות את המלחמה ואת התקופה הנדרשת לארגון כ”מאריכים” את מועד המסירה לאחר בחינת כל הנתונים שהוצגו בפניהם.

אסטרטגיות עבור רוכשי דירות

רוכשי דירות לא צריכים לקבל באופן אוטומטי את טענת הקבלן שהעיכוב במסירה נובע מעיכוב בקצב העבודה שנגרם עקב המלחמה. במקום זאת, עליהם לנקוט תפקיד פעיל בבדיקת הראיות של הקבלן ובערעור על כל טענה לא מבוססת.

רוכשים יכולים לבקש מהקבלן תיעוד, כגון יומני עבודה ורשימות עובדים, כדי לאמת את השפעת המלחמה על פרויקט הבנייה. אם הקבלן לא מספק ראיות מספיקות או שהתיעוד לא תומך בטענתו, ייתכן שלרוכש יהיו עילות לערער על העיכוב.

מומלץ גם לרוכשים להתקשר עם אנשי מקצוע משפטיים המנוסים בסכסוכי נדל”ן כדי לעזור לנווט במורכבויות של תביעות כוח עליון ולהבטיח תוצאה הוגנת. ייצוג משפטי יכול לסייע בהערכת הראיות של הקבלן, במשא ומתן מול הקבלן וייצוג האינטרסים של הרוכש בבית המשפט במידת הצורך.

סיכום השפעת המלחמה על מסירת דירות והמסגרת המשפטית המסדירה עיכובים הינה סוגיה מורכבת ורבת פנים. תפקידם של סעיפי כוח עליון בחוזי רכישה, הצורך בבדיקה עובדתית וחשיבות התיעוד וחוות הדעת המקצועיות – כולם תורמים ליישוב סכסוכים הנוגעים לעיכובים הקשורים למלחמה.

בתי המשפט ממלאים תפקיד מכריע בשמירה על הוודאות ואיזון האינטרסים של כל הצדדים המעורבים בעסקאות נדל”ן מושפעות מלחמה. על ידי דרישה לראיות מהותיות לתמיכה בטענות בדבר עיכובים הקשורים למלחמה, בתי המשפט יכולים להבטיח כי קבלנים ורוכשי דירות יקבלו יחס הוגן וכי החוק יגשים את ייעודו לספק ודאות מרבית לגבי מועדי מסירת הדירות.

ככל שרוכשי הדירות מתמודדים עם האתגרים שמעמידים עיכובים הקשורים למלחמה, חיוני להקפיד על יזום בבדיקת טענות הקבלנים ולקבלת ייעוץ משפטי על מנת להבטיח תוצאה הוגנת. תחת בחינה מדוקדקת והבנה מעמיקה של המסגרת המשפטית, רוכשים יוכלו להגן טוב יותר על האינטרסים שלהם ולהשיג פתרון מוצלח אל מול המלחמה והשפעתה על הנדל”ן.

עורכי דין מומלצים

עו”ד ניקול כספי

עורכת דין ומגשרת, בעלת תואר שני LL.M מאוניברסיטת בר אילן במשפט מסחרי אזרחי, בעלת תואר ראשון LL.B בהצטיינות מהקריה האקדמית אונו, בעלת תואר ראשון BA HHS מאוניברסיטה הפתוחה עם התמחות בכלכלה וניהול.

מנהלת סניפי בנק לשעבר בבנק אגוד עם רקע של 26 שנים בבנקאות, מימון אשראי, משכנתאות, שוק ההון ותחום יהלומנות.

מומחית למשא ומתן, בעלת שם בתחום של הסדרים ולווי לקוחות מול בנקים, מרצה לקבוצות, זוגות ויחידים בסדנאות להתנהלות כלכלית נבונה ובסדנאות אישיות – “יציאה ממינוס לדרך חדשה”.

לקוחות אוהבים אותה בזכות מקצועיותה הבלתי מתפשרת, אנושיות ולחימה בלתי נלאית למען לקוחותיה.

עו”ד אורי קינן

אורי קינן ושות’, ממובילי פירמות עורכי הדין בישראל, נוסד בשנת 1997.

המשרד מתמחה בליווי אנשי עסקים, פרטיים, גופים מסחריים וציבוריים, רשויות מקומיות וחברות.

ראש המשרד והמייסד, עו”ד אורי קינן, בעל הישגים משפטיים מרשימים, עם ניסיון רב שנים בליטיגציה אזרחית / מסחרית, בסכסוכים כלכליים מורכבים וכן בתיקי צווארון לבן בכל ערכאות המשפט לרבות בבית המשפט העליון. במשך השנים צבר המשרד הצלחות רבות ולזכותו תקדימים משפטיים.

עו”ד קינן מרצה במכון להשתלמות שופטים, חבר סגל במכללת אונו, במדרשה למשפט מעשי של לשכת עורכי הדין, חבר ועדת המצוינות של מכללת נתניה  וכן מרצה בימי עיון והשתלמויות תעודה.

סניגור פלילי אסף טל

עורך הדין אסף טל, נשוי לשירן ואב לשתי בנות גלי ודניאלה. בוגר הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו (LL.B) ותואר שני במשפטים (LL.M) – התמחות במשפט פלילי, באוניברסיטת בר אילן. כמו כן, מרצה באוניברסיטת בר אילן, במכללה למנהל ובקריה האקדמית אונו בתחום המשפט הפלילי. בנוסף משמש כקובל בלשכת עורכי הדין  מטעם וועדת האתיקה של מחוז תל אביב.

עד סוף שנת 2013 עורך הדין אסף טל היה שותף במשרד עורכי דין פלילי בת”א שצבר מוניטין רב וייצג בתיקים מתוקשרים, סבוכים ומורכבים בעבירות סמים – תיקי סוכנים סמויים, עבירות במסגרת ארגוני פשיעה-סחר בנשק, החזקת נשק ומטעני חבלה, סחיטה באיומים ותיקי אלימות חמורים.

עורך הדין אסף טל התמחה במפלג התביעות המשטרתיות של מחוז ת”א-יפו. במהלך תקופת ההתמחות, למד עורך הדין אסף טל את רזי המשפט הפלילי ולמד רבות אודות התנהלות מערכת התביעות ורקם קשרי עבודה הדוקים.

עורך הדין אסף טל משלב בעבודתו גם התנדבות בקהילה ומעניק משירותי משרדו ליווי וייעוץ במגוון תחומים לגמלאי impact, שהנם סטודנטים ששירתו כלוחמים ולוחמות בצה”ל המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ופוגשים במהלך לימודיהם בסיטואציות משפטיות.

אריק שלו ושות’, עורכי דין

אריק שלו ושות’ הינו משרד בוטיק מוביל העוסק במגוון רחב של תחומים משפטיים.

בין היתר, המשרד עוסק בדיני עבודה, דיני נזיקין, דיני ביטוח לאומי, רשלנות רפואית ובדיני ביטוח.

במהלך שנות פעילותו צבר המשרד מוניטין מרשים והצלחות משפטיות רבות, תוך חתירה למצוינות מקצועית בייצוגם של לקוחות פרטיים, חברות מסחריות ומוסדות ציבור.

במשרד פועלות שלוש מחלקות: מחלקת נזיקין, מחלקת ביטוח לאומי ומחלקת דיני עבודה.

למשרד ניסיון עשיר בייצוגם של עובדים ומעסיקים במגוון רחב של סוגיות, והוא מקפיד להתעדכן בחידושי הפסיקה ועדכוני החקיקה.

השירותים המשפטיים המקיפים לצד היחס האישי והאדיב הניתנים לכל לקוח, מיצבו את המשרד כמשרד מקצועי ומוביל השם את הלקוח במרכז.

המשרד מתהדר בצוות עורכי דין מוכשר, מקצועי ומסור בעל היכרות מעמיקה עם התחומים הרלוונטיים לעבודתו. בד בבד, המשרד מסתייע במומחים מתחום הרפואה והמיסוי, והכל במטרה לשפר את סיכויי הצלחת הלקוחות ומימוש כל הזכויות המגיעות להם.

מייסד המשרד – עו”ד אריק שלו

תעודות והסמכות:

  • בוגר תואר ראשון LL.B במשפטים מטעם המכללה למנהל
  • בוגר תואר שני LL.M במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב
  • בוגר תואר ראשון B.A במנהל עסקים בהצטיינות

לצד עבודתו במשרד, עו”ד שלו מעביר הרצאות שונות בדיני עבודה, דיני נזיקין, ובדיני הביטוח הלאומי במגוון פורומים דוגמת לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין, מוסדות אקדמיים ועוד.

ההלכה היהודית קובעת כי נישואים הם עסקה משפטית בין שני אנשים. על מנת שהנישואים יהיו תקפים מבחינה הלכתית, על שני הצדדים לעמוד בשורה של תנאים משפטיים. עו”ד וטוען רבני אלעד זמיר, מסביר במדריך מיוחד על הצעדים החשובים בטרם תיכנסו תחת החופה – על כתובה, הסכמי ממון ומה שביניהם.

לפי היהדות, הגיל המינימלי לנישואים הוא החל מגיל 18 ואילך. כדי להיכנס בברית הנישואים על הצדדים לתת את הסכמתם החופשית לנישואים. על כך, ישנן עוד סוגיות נוספות הקבועות את גבולות המותר, כמו איסור על נישואים בין קרובי משפחה, שאלת היהדות של בני הזוג והלכות הנוגעות למי שהיה נשוי כבר בעבר.

לדברי עו”ד זמיר, ישנם שני נושאים שחשוב לשים אליהם לב לפני שמתחתנים. “הנושא הראשון”, הוא אומר, “הוא נושא הכתובה. תחת החופה נחתם מסמך כתובה, מסמך הכתובה הוא מסמך מחייב ומשפטי לכל דבר ועניין”.

  • זה לא סמלי בלבד?

עו”ד זמיר: “רבים היו רוצים לחשוב כך, אך המציאות אחרת. מסמך כתובה הוא, לצורך העניין, כמו צ’ק. חתמת עליו – זה מחייב אותך. הכתובה היא מעין תעודת ביטוח שהחתן מספק לאישה. התרגום של הדבר הוא ‘אם אני ארצה להתגרש ואת לא תרצי – זה סכום הפיצוי שאני אשלם לך'”.

אולם, לדברי עו”ד זמיר, לא רק הסכום הוא הקובע בכתובה. “הכתובה”, הוא מוסיף, “קובעת שהגבר מתחייב לפרנס את האישה, לדאוג לכל צרכיה, ודברים נוספים. יש נושא שכמעט ואינו מדובר, שלא ניתן לבחור אותו והוא נקרא ‘מדור אלמנה’. מה זה אומר? שאם חס ושלום הגבר ילך לעולמו, האישה תוכל להישאר בדירה שלו, גם אם הוא הוריש אותה לאחרים, גם הם לא יוכלו לפנות אותה”.

  • אז מה כן ניתן לבחור במסגרת הכתובה?

עו”ד זמיר: “הבחירה היא בסכום שנכתב בכתובה. מה כתובים בסכום זו שאלת מיליון הדולר. בסופו של יום מדובר בבחירה של החתן. יש כתובה אשכנזית, שם מדובר בסכום קבוע, שגם לא שואלים את החתן, הסכום נקרא ‘200 זקוקים כסף’, שיעורו כיום הוא כאלפיים דולר, סכום סמלי בהחלט. לעומת זאת, בעדות המזרח, אפשר למלא בסכום באמת את מה שהחתן רוצה. ניתן לרשום אלף שקלים בלבד, 18 אלף שקלים ואפילו מיליון שקלים.

“חשוב מאוד לדעת, במיוחד בשנים האחרונות, כי כשמגיעים לביה”ד הרבניים תביעות סביב הכתובה, הדיינים מחייבים בסכומים גבוהים. מצד שני, אם מישהו התחייב על סכום מופרך, למשל 18 מיליון שקלים, אז ככל הנראה בית הדין יאמר כי מדובר בכתובה מוגזמת, ויחייבו את הגבר בסכום נמוך, על פי רוב בין 120-180 אלף שקלים”.

 

  • התחושה היא שהכתובה היא בעצם סוג של הסכם ממון מחייב. הוא מתייחס לעוד נושאים רכושיים?

עו”ד זמיר: “נכון, זה סוג של הסכם ממון, הוא מתייחס לחובה של הבעל לפרנס את אשתו ולשמר רמת חיים נאותה. לצד זאת יש עניינים כמו מדור אלמנה ואחרים”.

  • יש עוד סוגי מסמכים שכדאי לחתום עליהם בטרם הנישואים?

עו”ד זמיר: “נושא שני, שהוא חשוב עד מאוד לדעתי, הוא הסכם הממון. החוק שמגדיר ומסדיר את יחסי הממון בין בני זוג הוא חוק יחסי ממון. חוק זה קובע שכל מה שהבאת איתך לחתונה נשאר שלך ואילו מה שצברת בזמן הנישואים משותף. לעומת זאת, אם קיבלת ירושה או מתנה זה רכוש שנשאר אצלך ולא מתחלק. אז למה לחתום על הסכם ממון אם יש הגנה? התשובה פשוטה – כי הפסיקה שדרגה את חוק יחסי ממון. אומרת הפסיקה, כי כאשר אתה לוקח רכוש לפני הנישואים ומשתף עם בת הזוג שלך, אז בהחלט יכול להיות שלמרות שהרכוש הוא לפני הנישואים הוא יתחלק שווה בשווה בין בני הזוג חרף חוק יחסי ממון. באופן עקרוני, רק מעבר מגורים לא מספק. אבל אם יש מעבר מגורים וגם שיפצתם את הנכס, או נתת לה הרגשה או באמירה או בכתיבה להבין שיש לה חלק בנכס, בהחלט הדבר הזה יכול להוות כוונת שיתוף ותצטרך להתחלק איתה ברמה כזו או אחרת באותה דירה שהבאת לפני החתונה. למרות חוק יחסי ממון תצטרך להתחלק, אלא אם כן עשית הסכם ממון שהעניינים הללו מוגדרים בה”.

  • זה לא רומנטי הסכם ממון והוא עשוי אף לייצר מריבות…

עו”ד זמיר: בדיוק מהסיבה הזו, אני טוען כי עורך דין שעורך הסכם ממון הוא 80 אחוז פסיכולוג ו-20 אחוז עו”ד. מי שחותם על הסכם ממון, צריך להבין ולדעת על מה הוא חותם, עלינו, עורכי הדין, מוטלת החובה להסביר לצדדים את כל מה שצריך בצורה הטובה ביותר. הסכם ממון יכול להיות גם הפוך, לא רק הפרדה אלא גם שיתוף – לקבוע שככל שיש לנו ילד אחד אז יהיה שיתוף מסוים של אחוזים מסוימים, או בהתאם לכל שנת נישואים וכן הלאה. הסכם ממון טוב, איכותי, לא כזה שמורידים מהאינטרנט, אצל עו”ד שמבין את הנפשות הפועלות, צריך להבין את תרבות האנשים. אצלנו במשרד יש למשל מחלקה בינלאומית שמתעסקת עם תושבי חו”ל, התרבות של מי שבא מצרפת היא שונה לחלוטין משלנו. זה עולם בפני עצמו וצריך להבין מי נמצא לפנינו ולפי זה להכין הסכם ממון אידיאלי, שגם יהיה רומנטי עד כמה שאפשר”.

ומה לגבי ידועים בציבור, שאינם מחויבים זה לזה כדת וכדין? לדברי עו”ד זמיר, מבחינה כלכלית אין במצב זה כל חיסכון. “יש מי שסבור כי אצל ידועים בציבור יש פחות שיתוף, אבל פסיקה מהתקופה האחרונה של בית המשפט העליון דווקא קובעת כי אצל ידועים בציבור ככל שיש שיתוף הוא באופן שווה, כלומר אין שיתוף חלקי או שיתוף מוחלש”.

  • מה זה אומר?

עו”ד זמיר: “כלומר, אם גבר חי במשך עשור עם בת הזוג ללא נישואים, ייתכן והוא ייאלץ לחלוק עימה גם את הרכוש שהוא הביא עימו בטרם הזוגיות. זאת, לעומת זוג נשוי שבעניינם ייקבע שיש פחות שיתוף. למעשה, לפי זה, בני זוג נשואים מגנים על הרכוש מלפני הנישואים ולכן ידועים בציבור חייבים אף יותר לחתום על הסכם ממון, כי אחרת הרכוש שלהם חשוף לחלוקה עם בני הזוג אף שהם לא מעוניינים בכך”.

עו”ד זמיר קורא לזוגות לפני נישואים או לאחריהם, כמו גם לידועים בציבור, לפנות לייעוץ משפטי בטרם יכריעו בסוגיה. כך, גם על מנת שיבינו וידעו לקראת מה הם הולכים. “בסופו של יום”, הוא מסכם, “אצל מרבית הזוגות הרכוש שלהם כולל דירה, בית, מכוניות, אנחנו לא מדברים על כסך קטן אלא על מיליוני שקלים בדרך כלל. לכן, צריך להתייעץ, לשמוע את כל האפשרויות ולעשות זאת בצורה החכמה ביותר”.

 

מלחמה וסכסוך משפיעים באופן נרחב על תחומים שונים בחיים, כולל שוק הנדל”ן. אחת ההשלכות העיקריות של המלחמה על עסקאות נדל”ן ועל פרויקטי בנייה היא הפוטנציאל לעיכובים באספקת דירות עקב מחסור בכוח אדם שנגרם עקב הסכסוך.

מאמר זה יחקור את המסגרת המשפטית סביב סעיפי כוח עליון בחוזי רכישה, אשר כוללים לעתים קרובות מלחמה כסיבה מוצדקת לעיכוב.

הוא גם ידון בצורך בבדיקה עובדתית של כל מקרה לגופו, שכן בתי המשפט דורשים ראיות מהותיות לתמיכה בטענות בדבר עיכובים הקשורים למלחמה.

בנוסף, המאמר ידגיש את החשיבות של תיעוד מקיף וחוות דעת של מומחים כדי לאמת טענות כאלה, וידגיש את תפקידם של בתי המשפט בהבטחת הוודאות המרבית לגבי מועדי אספקת הדירות.

המסגרת המשפטית: סעיפי כוח עליון

סעיפי כוח עליון הם הוראות בחוזים הפוטרים צד מלקיים את התחייבויותיו החוזיות כאשר נסיבות בלתי צפויות שאינן בשליטתו מונעות ממנו לעשות זאת.

בהקשר של עסקאות נדל”ן, סעיפי כוח עליון כוללים לעתים קרובות מלחמה כסיבה לעיכוב באספקת דירות.

כאשר מתרחש אירוע כוח עליון, כגון מלחמה, הקבלן רשאי לטעון שהוא פטור מפיצוי הקונה בגין העיכוב באספקה מכיוון שהאירוע היה מעבר לשליטתו. עם זאת, חשוב לציין שלא כל הטענות בדבר כוח עליון מתקבלות אוטומטית. בתי המשפט דורשים בחינה מפורטת של העובדות בכל מקרה לגופו כדי לקבוע האם המלחמה אכן גרמה לעיכוב והאם הקבלן מוצדק בהפעלת סעיף כוח עליון.

הצורך בבדיקה עובדתית יש לבחון כל מקרה לגופו כדי לקבוע את ההשפעה בפועל של המלחמה על עיכובים בבנייה. בתי המשפט הדגישו את החשיבות של בחינה עובדתית בפסיקותיהם, וקבעו כי אין די בטענה סתמית שהמלחמה גרמה לעיכוב מבלי לספק ראיות מהותיות.

לדוגמה, במקרה צביבך, בית המשפט מינה מומחה לבחון את טענת הקבלן לפיה מצב המלחמה במבצע צוק איתן השפיע על שוק העבודה בתל אביב באופן המצדיק את העיכוב. המומחה קבע כי הקבלנים מצאו פתרונות גם כאשר חלק מהעובדים נעדר, מה שמעיד על כך שהמלחמה לא גרמה לעיכוב במקרה זה.

מקרה זה מדגים כי על הקבלנים מוטל נטל ההוכחה להראות כי עיכובים הקשורים למלחמה הם אמיתיים. עליהם להציג ראיות כגון יומני עבודה, לוחות זמנים, הצהרות עדים והוכחות למחסור בכוח אדם כדי לתמוך בטענותיהם.

תיעוד וחוות דעת מומחים

תיעוד מקיף חיוני לקבלנים המעוניינים לטעון כי עיכובים הקשורים למלחמה השפיעו על יכולתם לספק דירות בזמן. יומני עבודה, לוחות זמנים והצהרות עדים מקבלני משנה יכולים לספק ראיות בעלות ערך לתמיכה בטענותיהם. בנוסף, ראיות למחסור בכוח אדם, כגון רשימות עובדים ורשומות של היתרי כניסה שניתנו או נדחו, יכולות לעזור להוכיח את ההשפעה של המלחמה על זמינות העובדים.

חוות דעת של מומחים יכולות גם למלא תפקיד מכריע בניתוח הממצאים ובתמיכה בטענות בדבר עיכובים הקשורים למלחמה. במקרים מסוימים, ניתן להיעזר במומחה כדי לספק הערכה מקצועית של השפעת הסכסוך על פרויקט הבנייה והאם העיכוב מוצדק. חשוב שקבלנים יבטיחו שהמומחים שלהם אמינים ומוסמכים, שכן חוות דעתם ייבחנו בקפידה על ידי בית המשפט.

תפקידם של בתי המשפט בהבטחת הוודאות היעד העיקרי של החוק ביחס למועדי מסירת דירה הוא מתן ודאות מקסימלית גם לקבלן וגם לרוכש. בתי המשפט ממלאים תפקיד מכריע בבחינת וקביעת תוקפן של טענות לעיכוב הקשורות למלחמה, תוך הבטחה לאיזון הוגן של האינטרסים של שני הצדדים.

בעת הערכת תביעה לכוח עליון עקב מלחמה, בתי המשפט יבחנו בקפידה את הראיות שהקבלן מציג, כמו גם כל טיעוני נגד שמעלה הרוכש. הם עשויים גם לשקול חוות דעת של מומחים וגורמים רלוונטיים אחרים, כגון משך המלחמה והתקופה הנדרשת לארגון וחידוש העבודה לאחר הסכסוך.

בסופו של דבר, בתי המשפט לא יקבלו טענה כללית בדבר עיכובים הקשורים למלחמה ללא ראיות ותמיכה מהותיות. הם עשויים להקצות את המלחמה ואת התקופה הנדרשת לארגון כ”מאריכים” את מועד המסירה לאחר בחינת כל הנתונים שהוצגו בפניהם.

אסטרטגיות עבור רוכשי דירות

רוכשי דירות לא צריכים לקבל באופן אוטומטי את טענת הקבלן שהעיכוב במסירה נובע מעיכוב בקצב העבודה שנגרם עקב המלחמה. במקום זאת, עליהם לנקוט תפקיד פעיל בבדיקת הראיות של הקבלן ובערעור על כל טענה לא מבוססת.

רוכשים יכולים לבקש מהקבלן תיעוד, כגון יומני עבודה ורשימות עובדים, כדי לאמת את השפעת המלחמה על פרויקט הבנייה. אם הקבלן לא מספק ראיות מספיקות או שהתיעוד לא תומך בטענתו, ייתכן שלרוכש יהיו עילות לערער על העיכוב.

מומלץ גם לרוכשים להתקשר עם אנשי מקצוע משפטיים המנוסים בסכסוכי נדל”ן כדי לעזור לנווט במורכבויות של תביעות כוח עליון ולהבטיח תוצאה הוגנת. ייצוג משפטי יכול לסייע בהערכת הראיות של הקבלן, במשא ומתן מול הקבלן וייצוג האינטרסים של הרוכש בבית המשפט במידת הצורך.

סיכום השפעת המלחמה על מסירת דירות והמסגרת המשפטית המסדירה עיכובים הינה סוגיה מורכבת ורבת פנים. תפקידם של סעיפי כוח עליון בחוזי רכישה, הצורך בבדיקה עובדתית וחשיבות התיעוד וחוות הדעת המקצועיות – כולם תורמים ליישוב סכסוכים הנוגעים לעיכובים הקשורים למלחמה.

בתי המשפט ממלאים תפקיד מכריע בשמירה על הוודאות ואיזון האינטרסים של כל הצדדים המעורבים בעסקאות נדל”ן מושפעות מלחמה. על ידי דרישה לראיות מהותיות לתמיכה בטענות בדבר עיכובים הקשורים למלחמה, בתי המשפט יכולים להבטיח כי קבלנים ורוכשי דירות יקבלו יחס הוגן וכי החוק יגשים את ייעודו לספק ודאות מרבית לגבי מועדי מסירת הדירות.

ככל שרוכשי הדירות מתמודדים עם האתגרים שמעמידים עיכובים הקשורים למלחמה, חיוני להקפיד על יזום בבדיקת טענות הקבלנים ולקבלת ייעוץ משפטי על מנת להבטיח תוצאה הוגנת. תחת בחינה מדוקדקת והבנה מעמיקה של המסגרת המשפטית, רוכשים יוכלו להגן טוב יותר על האינטרסים שלהם ולהשיג פתרון מוצלח אל מול המלחמה והשפעתה על הנדל”ן.

 

בעתות מלחמה, אובדן החיים ההרסני מוביל לעתים קרובות לשאלות מורכבות בדבר זכויותיהם של הנפטרים ורצונותיהם של משפחותיהם.

חוק ההמשכיות הוא חקיקה תקדימית שנועדה לטפל בסוגיה אחת כזו: המספר הגדל של בקשות לשאיבת זרע מחיילים או מקורבנות מלחמה שנפטרו.

חוק זה מבקש להקל על משפחות המעוניינות לבצע את ההליך על ידי ביטול הצורך להוכיח את הסכמתו של הנפטר. ככל שהסכסוך נמשך, משרד הבריאות ראה עלייה חדה בבקשות אלה, מה שהוביל להקמת חדר מלחמה מיוחד לטיפול במקרים.

מאמר זה בוחן את ההשלכות של חוק ההמשכיות, את השפעתו הפוטנציאלית על זכויותיהם של הנפטרים, הדינמיקה המשפחתית והשקפות החברה על החיים והרציפות, והאם חקיקה זו תישאר בתוקף לאחר המלחמה.

רקע והקשר

כדי להבין במלואו את ההשפעה של חוק ההמשכיות, יש לבחון תחילה את המסגרת המשפטית הנוכחית המקיפה שאיבת זרע לאחר המוות.

במצב הנוכחי, על מנת לבצע הליך זה, יש להוכיח את הסכמתו והרצון המפורש של הנפטר להשתמש בזרעו. זה יכול להיות תהליך מאתגר עבור משפחות שכולות, במיוחד כאשר ייתכן שלנפטר לא היה זמן להביע את רצונותיו לפני מותו בטרם עת במלחמה.

מלחמת חרבות ברזל הובילה לעלייה חסרת תקדים בבקשות לשאיבת זרע מגופותיהם של חיילים שנפלו וקורבנות מלחמה.

בתגובה לצורך, הקים משרד הבריאות חדר מלחמה מיוחד המוקדש לטיפול במקרים אלה. ככל שמספר הבקשות ממשיך לעלות, מומחים משפטיים ונציגי משפחות נפגעות פועלים יחד על מנת לזרז את חקיקתו של חוק ההמשכיות, שכבר עבר קריאה טרומית.

חוק ההמשכיות: מבט מקרוב

חוק ההמשכיות שואף לחולל שינויים משמעותיים בנוף המשפטי הנוכחי בכל הנוגע לשאיבת זרע לאחר המוות.

בליבת החוק, החוק פוטר משפחות המעוניינות לבצע הליך זה מהצורך להוכיח את צוואתו של הנפטר.

מדובר בשינוי משמעותי בגישה המשפטית לנושא רגיש זה, שכן הוא למעשה מעביר את כוח קבלת ההחלטות לידי המשפחה, במקום לדרוש הוכחה להסכמתו של הנפטר.

על ידי ביטול הצורך בהסכמה מצד הנפטר, חוק ההמשכיות מכיר בנסיבות הייחודיות והטרגיות שהובילו לדרישה המוגברת לשאיבת זרע לאחר המוות.

הוא מבוסס על ההנחה שהנפטר ככל הנראה היה רוצה ששושלת משפחתו תימשך, גם אל מול מלחמה ואובדן.

הנחת יסוד זו עומדת בבסיס החוק ומבקשת להציע למשפחות תחושת תקווה ורציפות בעיצומה של ההרס.

השלכות משפטיות ואתיקה

חוק ההמשכיות עורר דיונים רבים סביב זכויותיהם של הנפטרים והאתיקה של שאיבת זרע לאחר המוות.

מצד אחד, קיים טיעון חזק לכבד את האוטונומיה של הנפטר ולהבטיח שרצונותיו יכובדו.

עם זאת, חוק ההמשכיות למעשה מעביר את המוקד מהסכמתו של הנפטר לרצונות משפחתו, מה שמעורר חששות בנוגע לזכויות הפרט.

קיימת גם סוגיית האיזון בין הצורך בהמשכיות לשיקולים אתיים.

בעוד שהרצון לשמר שושלת משפחתית ולהעניק תחושת תקווה מובן, נותרים סימני שאלה האם זה מקובל מבחינה מוסרית לקבל החלטות כאלה בשם מי שלא יכול להביע את רצונותיו.

דילמות אתיות אלו מדגישות את המורכבות של חוק ההמשכיות ואת הסוגיות הרחבות יותר סביב שאיבת זרע לאחר המוות.

דינמיקת המשפחה ותפיסות חברתיות חוק הרציפות נושא השלכות משמעותיות על מערכות יחסים במשפחה ועל תפיסות חברתיות בנוגע לחיים, למוות ולרציפות. סוגיה מרכזית אחת היא הקונפליקט הפוטנציאלי בין בני זוג והורים בקבלת החלטות.

החוק אינו מקנה עדיפות מפורשת לזכויות של צד אחד על פני האחר, מה שמעלה שאלות בנוגע למי צריכה להיות המילה האחרונה בשאלה האם לבצע שאיבת זרע.

הדבר עלול להוביל למאבקים משפטיים מורכבים ולדינמיקה משפחתית עכורה, במיוחד במקרים שבהם בני הזוג וההורים חלוקים בדעותיהם בנושא.

יתר על כן, חוק ההמשכיות משקף שינוי רחב יותר בתפיסות החברתיות בנוגע לחשיבות הרציפות ולשימור החיים אל מול המלחמה.

ככל שהסכסוך ממשיך לגבות קורבנות, הרצון להבטיח תחושת המשכיות של שושלת המשפחה הופך לחשוב יותר ויותר.

חקיקה זו עשויה להיחשב כתגובה לצורך הגובר הזה, והיא מציעה למשפחות דרך לשמר קשר עם יקיריהן גם לאחר מותם.

עתידו של חוק ההמשכיות

בעוד שהסכסוך משתולל, נותרת השאלה האם חוק ההמשכיות ימשיך להיות בתוקף לאחר המלחמה.
בעוד שהוא מנוסח כעת כתגובה לנסיבות הייחודיות והטרגיות של חרבות ברזל , קיים פוטנציאל לכך שהחקיקה תהיה לה השפעות ארוכות טווח על פרקטיקות של שאיבת זרע לאחר המוות.

אם החוק יישאר בתוקף, הוא עלול לאותת על שינוי קבוע יותר בגישה המשפטית והאֶתית לסוגיה רגישה זו.

 

חוק ההמשכיות מייצג שינוי משמעותי בנוף המשפטי סביב שאיבת זרע לאחר המוות ומעלה שאלות מורכבות בדבר זכויותיהם של הנפטרים, רצונותיהם של בני משפחותיהם ותפקידה של החברה בשימור החיים והרציפות. בעוד שהמלחמה ממשיכה לגבות מחיר כבד, חקיקה זו מציעה תחושת תקווה ורציפות למשפחות שכולות, גם אם יש לה השלכות אתיות ומשפטיות אפשריות.

חשיבותו של המשך הדיאלוג בנושא רגיש זה אינה מוגזמת, שכן הוא חיוני למציאת איזון בין זכויותיהם של הנפטרים לצורכי משפחותיהם. חוק הרציפות, שנולד מתוך נסיבות טרגיות, מספק הזדמנות לחברה להרהר בערך החיים, המוות והחיפוש המתמשך אחר הרציפות.

לאחרונה, ישראל חוותה עלייה במספר כתבי האישום בגין הסתה מקוונת, מה שמעלה שאלות לגבי ההשפעה הפוטנציאלית שלהם על הפחתת הטרור. השינוי במדיניות של פרקליט המדינה בנוגע לניהול תיקים של עבירות הקשורות להסתה ולהזדהות עם ארגוני טרור עורר דיון בקרב מומחים משפטיים. מאמר זה עוסק באיזון העדין שבין חופש הביטוי לבין הצורך להילחם בהסתה במדינה דמוקרטית כמו ישראל, והאם גישה חדשה זו תהיה יעילה בהפחתת הטרור. יתר על כן, יישקלו ההשלכות הרחבות יותר של אסטרטגיה זו והסיכויים העתידיים שלה.

שינוי המדיניות של פרקליט המדינה

המדיניות החדשה בנוגע לניהול תיקים של הסתה והזדהות עם ארגוני טרור נוצרה כתוצאה משינוי בעמדת פרקליט המדינה. בעקבות הזוועות ב-7 באוקטובר, הודיע פרקליט המדינה עמית איסמן על שינוי במדיניות, והורה כי כל מי שמפרסם דברי שבח ותמיכה בזוועות, גם אם מדובר בפרסום בודד, ייחקר, ייעצר ויועמד לדין.

בנוסף, איסמן אפשר למשטרה לפתוח בחקירה מבלי צורך לקבל לשם כך אישור מפרקליטות המדינה, כפי שהיה נהוג בעבר.

עם זאת, הגשת כתב אישום עדיין מחייבת אישור מפרקליטות המדינה. מדיניות חדשה זו יצרה עומס משמעותי על המדינה, לרבות על שוטרים שעוצרים וחוקרים, על התובעים שמגישים את התיקים לבית המשפט ועל השופטים ששומעים את התיקים.

מאז יישום המדיניות החדשה, חלה עלייה ניכרת בהאשמות ובחקירות הקשורות להסתה ולהזדהות עם ארגוני טרור.

נכון ל-8 בנובמבר הוגשו 60 כתבי אישום, לעומת 88 כתבי אישום שהוגשו בין השנים 2018 ל-2022, שכללו את “צעדת השיבה” ואת אירועי מבצע שומר החומות. כמו כן, נכון ל-5 בנובמבר, משטרת ישראל בחנה 458 פרסומים החשודים בהסתה, אישרה חקירות בגין 201 מהם ועצרה למעלה מ-100 חשודים.

ויכוח משפטי: חופש הביטוי מול המאבק בהסתה

המדיניות החדשה עוררה ויכוח בקרב משפטנים, והעלתה שאלות בנוגע לאיזון שבין חופש הביטוי לבין הצורך להיאבק בהסתה בחברה דמוקרטית. ד”ר יפעת לב ארי, אחת מעורכות הדין שהשתתפו בתוכנית “מחוץ לפרוטוקול” בהנחיית מולי ארי, טוענת שהמצב הנוכחי מציג התנגשות בין חופש הביטוי של מדינה דמוקרטית לבין עבירת ההסתה. היא שואלת היכן יש לקבוע את הגבול בין זכותו של אדם להביע את דעתו לבין האפשרות ששוטר יעצור אותו.

מנגד, עו”ד אורי קינן סבור שהסתה היא תמיכה באויב בשעת מלחמה וכי מדובר בעבירה פלילית.

הוא מציין שפרסום דברי גנאי על צה”ל בזמן מלחמה ניתן לראות כסיוע לאויב בשעת מלחמה. יתרה מזאת, הוא טוען שישראל סובלת במשך שנים מדברים שלא היו צריכים להיאמר במדינה דמוקרטית, וכעת המצב השתנה.

עורך הדין איתי אנשל מדגיש את החשיבות שבהבחנה בין קריאה לעידוד לרצח ולארגוני טרור לבין ביטוי דעות לגיטימיות. הוא טוען כי דיכוי דעות מיעוט עלול ליצור טרור והסתה במקום לצמצם אותם.

בוויכוח משפטי זה, הגבול בין חופש הביטוי לבין המאבק בהסתה נותר דק ומעורער.

האתגר טמון במציאת איזון שיאפשר לאנשים לבטא את דעותיהם תוך מניעת הפצת הסתה ותמיכה בארגוני טרור.

יעילות האסטרטגיה החדשה בצמצום הטרור

ההשפעה הפוטנציאלית של הגברת כתבי האישום על צמצום הטרור היא היבט מכריע בוויכוח זה.

אמנם עדיין מוקדם לקבוע את יעילותה של האסטרטגיה החדשה, אך הטיעונים בעד ונגד הצלחתה הפוטנציאלית ראויים לשיקול.

תומכי המדיניות החדשה טוענים שהיא מעבירה מסר חזק לאלה ששוקלים להסית או לתמוך בארגוני טרור, והיא מרתיעה אותם מלהפיץ את דעותיהם ברשת. הם מאמינים שבאמצעות נקיטת יד קשה נגד הסתה, המדינה יכולה להקטין את הסבירות לקיצוניות ולגיוס מחבלים חדשים.

מנגד, המבקרים טוענים שלמדיניות החדשה עלולות להיות השלכות לא רצויות.

הם מצביעים על כך שדיכוי דעות מיעוט עלול להגביר את הטינה ולקדם רדיקליזציה של יחידים, מה שעלול להוביל ליותר טרור. בנוסף, הם טוענים שההתמקדות בהסתה מקוונת עלולה להסיט משאבים ממאמצי סיכול טרור חיוניים אחרים.

השלכות רחבות יותר ותחזיות לעתיד

ההשלכות הרחבות יותר של המדיניות החדשה על המצב הכללי של הדמוקרטיה וחופש הביטוי בישראל משמעותיות. בעוד שהמדיניות שואפת להגן על המדינה מפני טרור, היא עשויה להיתפס גם כפוגעת בזכויותיהם של יחידים לבטא את דעותיהם, גם אם דעות אלה שנויות במחלוקת או לא פופולריות.

אתגרים פוטנציאליים ותוצאות לא מכוונות של המדיניות כוללים את הסיכון להגזמה, שבו אנשים שמחזיקים באמת בדעות חולקות מותקפים ומושתקים.

יתרה מכך, המדיניות עלולה לתרום לאפקט מצנן על השיח הציבורי, שבו אנשים חוששים להביע את דעותיהם מחשש להשלכות משפטיות.

ככל שהמדיניות תתפתח לאורך זמן, כך השפעתה הפוטנציאלית לטווח הארוך תהיה גלויה יותר.

האם האסטרטגיה החדשה תצמצם ביעילות את הטרור וההסתה תוך שמירה על האיזון העדין בין חופש הביטוי לבטיחות הציבור, עדיין לא ידוע.

הדיון המשפטי סביב השינוי במדיניות של פרקליט המדינה בנוגע לניהול התביעות בעבירות של הסתה והזדהות עם ארגוני טרור, מדגיש את המורכבויות שבאיזון בין חופש הביטוי לבין המאבק בהסתה במדינה דמוקרטית כמו ישראל. בעוד שהאומה מתמודדת עם הגישה החדשה הזו, שאלות לגבי יעילותה בהפחתת הטרור, ההשלכות הרחבות יותר שלה על הדמוקרטיה וחופש הביטוי, והסיכויים העתידיים שלה, נותרים כנקודות דיון וניתוח מכריעות.

חשיבות הדיון והביקורת המתמשכים על האיזון בין חופש הביטוי לבין המאבק בהסתה בישראל אינה ניתנת להמעטה. בעוד המדינה מתמודדת עם אתגרי הטרור וההסתה, מציאת פתרון שישמור על העקרונות הדמוקרטיים תוך הבטחת ביטחון הציבור, תהיה קריטית להצלחתה העתידית.

עו"ד, מעוניין בלקוחות חדשים?

Skip to content