פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בקריית גת עורר תשומת לב ציבורית רחבה, לאחר שהשופט עידו כפכפי הורה על מתן הפטר מחובות בסך כ־800 אלף שקל לאזרח ותיק בן 73. ההחלטה אינה עוד חוליה שגרתית בשרשרת פסקי דין בחדלות פירעון, אלא קריאת כיוון משפטית וחברתית: לא ניתן להתעלם מגילו ומנסיבות חייו של חייב שממשיך לעבוד למחייתו במקום ליהנות מהפנסיה.
עורכת הדין יפעת בן אבי, מומחית לייצוג חייבים ושיקום כלכלי, מסבירה כי מדובר בהחלטה בעלת השלכות רוחב – גם אם אינה יוצרת תקדים מחייב לכל מקרה דומה.
בין דיני חדלות פירעון למציאות של קשישים עובדים
העיקרון הבסיסי בחוק חדלות פירעון הוא איזון: מחד, להגן על זכויות הנושים; מאידך, לאפשר לחייב תם לב הזדמנות אמיתית לשיקום כלכלי. השופט כפכפי לא סטה מהחוק, אלא פירש אותו באופן רחב תוך שימת דגש על נסיבותיו האישיות של החייב.
עו”ד בן אבי מדגישה: “לא כל אדם מבוגר שמצטברים נגדו חובות זכאי אוטומטית להפטר. בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו. אולם, כשמדובר באדם בן 73 שעדיין עובד כדי להתקיים, ברור כי כושר ההשתכרות שלו מוגבל מאוד. אי־אפשר להטיל עליו עוד עול של החזרי חוב שימשכו שנים.”
הגיל כגורם משפטי רלוונטי
ההחלטה מציבה את הגיל והיכולת הפיזית־כלכלית של החייב כמרכיב משפטי מרכזי. בעוד שחייב צעיר יכול, בתיאוריה, לנסות ולשלם את חובותיו לאורך זמן, אדם בן 73 שנאלץ להמשיך ולעבוד משדר מצוקה קיומית של ממש.
בית המשפט קבע כי גם אם קיימת יתרה חודשית קטנה שתיאורטית ניתן לנכות ממנה לטובת הנושים, הדבר אינו סביר. החייב זכאי לחיות בכבוד, ולא להפוך את שנות זקנתו לעוד מסלול ריצה מול בנקים וחברות אשראי.
כשלים פרוצדורליים – ומהות על פני טפסים
עוד נקודה בולטת בפסק הדין היא יחסו של בית המשפט לכשלים פרוצדורליים. במהלך ההליך, החייב לא הגיש דוחות במועד ונכשל לעיתים בעמידה בדרישות הבירוקרטיות. במקרים אחרים, מצב כזה היה מביא לביטול ההליך. כאן, השופט בחר בגישה גמישה: המהות קודמת לטפסים.
עו”ד בן אבי מסבירה כי קשישים רבים מתקשים בהתמודדות עם הבירוקרטיה: “טפסים, דוחות, קבלות – אלו משימות מורכבות לאדם צעיר ובריא, קל וחומר למבוגר עם קשיי שפה, בעיות בריאותיות או ירידה קוגניטיבית.”
המסר הוא שבתי המשפט נכונים להתחשב במציאות האנושית ולא להחמיר יתר על המידה עם אוכלוסיות מוחלשות.
ומה עם הנושים?
אין להתעלם מהעובדה שהנושים – הבנקים, חברות האשראי ולעיתים גם אנשים פרטיים – לא יראו את כספם. זהו המחיר של מתן הפטר. אולם עו”ד בן אבי מזכירה כי המערכת אינה מעניקה “הנחות” סתם כך: “ההפטר נועד למקרים בהם החייב באמת אינו יכול לשלם. כאן לא מדובר באדם שמבקש לנצל פרצות, אלא במבוגר שנאבק על הישרדותו הכלכלית. במצבים כאלה, טובת החייב גוברת על השבת מלוא החוב.”
מסר חברתי: לא כלכלה בלבד
פסק הדין מדגים כיצד חדלות פירעון אינה רק תחום כלכלי־משפטי יבש, אלא כלי חברתי ממדרגה ראשונה. החברה בוחנת את עצמה דרך האופן שבו היא מתייחסת לחלשים שבה. במקרה זה – קשיש שממשיך לעבוד במקום לנוח מזקנתו.
עו”ד בן אבי מסכמת: “המערכת המשפטית מבקשת להבטיח כי חייבים מבוגרים לא ידרדרו לעוני מחפיר בשל חובות שאין להם סיכוי לפרוע. לצד ההגנה על הנושים, יש הכרה בכך שלחייבים מגיעה זכות בסיסית לחיות בכבוד, גם אם לא יצליחו להחזיר כל שקל.”
לסיכום
פסק הדין בקריית גת מהווה תזכורת לכך שחוק חדלות פירעון אינו רק מכשיר לגביית כספים, אלא גם מנגנון של חמלה ושיקום. הוא מחדד את הצורך במערכת משפטית גמישה, המתייחסת לאנשים ולא רק לספרות.
בין אם ייווצר כאן גל של בקשות הפטר מצד אזרחים ותיקים ובין אם לאו, ההכרעה שולחת מסר ברור: שלטון החוק יודע לשלב גם צדק אנושי.
העידן הדיגיטלי יצר נכסים חדשים, בלתי מוחשיים, שערכם הכלכלי עשוי לעלות על נדל”ן מניב או על מניות בחברות ציבוריות. אחד המקרים הבולטים לאחרונה – הסכסוך סביב עמוד האינסטגרם הפופולרי “פוש” – מדגים עד כמה קשה להגדיר, להעריך ולנהל נכסים כאלה.
במרכז הפרשה עמדו חברת “ישראל בידור” ומייסד העמוד, שהצליח להפוך את “פוש” למותג מוביל ברשתות החברתיות. מה שהתחיל כהסכם מכירה פשוט, הסתיים בגישור מתיש והציף שאלות יסוד על גבולות הקניין הדיגיטלי ועל תפקידו הקריטי של הסכם משפטי מנוסח היטב.
מהעמוד לפתחו של בית המשפט
בשלב הראשון, נראה היה שהעסקה סגורה וברורה: “ישראל בידור” רכשה את הבעלות על העמוד, והמייסד נותר לשמש כעורך התוכן. אלא שכבר בחודשים הראשונים לאחר הרכישה התגלעו מחלוקות עמוקות.
החברה טענה כי העורך מנצל את הפלטפורמה כדי לקדם אג’נדה פוליטית המזוהה עם מפלגת עוצמה יהודית; מנגד, העורך האשים את “ישראל בידור” בניסיון להפוך את “פוש” לכלי תעמולה המזוהה עם הליכוד. מעבר לשאלת התוכן, החלו לצוף גם חילוקי דעות בנוגע לבעלות האמיתית על הערך שנצבר בעמוד.
המייסד טען כי בלעדיו, כל ערכו של העמוד ייעלם. מבחינתו, המותג “פוש” אינו אלא הרחבה של אישיותו, כישוריו וכתיבתו. החברה, לעומת זאת, ראתה בנכס דיגיטלי לכל דבר – מותג שניתן למכור, לרכוש, לנהל ולמנף, ללא קשר לזהות העורך.
כמה שווה עמוד אינסטגרם?
כאן צף הקושי המשפטי־כלכלי המרכזי: הערכת שווי. בעוד ש”ישראל בידור” העריכה את שוויו של “פוש” בכ־10 מיליון שקלים, המייסד העריך אותו בסכום של 350 אלף שקלים בלבד – מתוך תפיסה שהנכס כמעט חסר ערך ללא נוכחותו הפעילה.
הפערים הללו הדגישו את ההבדל בין נכסים מוחשיים לנכסים דיגיטליים: בעוד שדירה ברמת גן או מניה בבורסה נסחרות בשוק עם שווי קונצנזואלי, ערכו של עמוד אינסטגרם תלוי לחלוטין באמון הקהל, בכישורי ניהול התוכן ובמדיניות הפלטפורמה, שאינה בשליטת הצדדים.
מנגנון BMBY – קנה אותי או מכור לי
כדי להיחלץ מהמבוי הסתום, פנו הצדדים למנגנון יישוב סכסוכים עסקי המכונה
BMBY – Buy Me, Buy You. במנגנון זה, אחד הצדדים קובע מחיר, והצד השני נדרש להחליט אם לקנות את חלקו של יריבו במחיר זה, או למכור לו את חלקו באותו מחיר בדיוק.
זהו מנגנון שמאלץ שקיפות וכנות: מי שקובע מחיר גבוה מדי עלול למצוא את עצמו נאלץ למכור את חלקו; מי שנוקב במחיר נמוך מדי עלול לאבד שליטה על הנכס במחיר מגוחך.
בסופו של תהליך גישור, הוסכם על פשרה שקבעה את שוויו של “פוש” בטווח שבין חמישה לשבעה מיליון שקלים. בכך הסתיים הקרב המשפטי – אך הדיון הרחב יותר רק התחיל.
ניתוח משפטי: נכס דיגיטלי מול נכס מוחשי
הפרשה מדגישה את ייחודיותם של נכסים דיגיטליים. הם אינם נרשמים בלשכת רישום המקרקעין, אינם מוחזקים בחשבון בנק, ואינם כפופים לחוקי בעלות מסורתיים. למעשה, הם תלויים בחסדי פלטפורמות כמו אינסטגרם או פייסבוק, שיכולות לשנות מדיניות, לחסום או למחוק חשבונות בלחיצת כפתור.
עו”ד המתמחים בתחום מסבירים כי בהיעדר רגולציה מובהקת, ההסכם החוזי הופך לכלי המרכזי לקביעת זכויות וחובות. הסכם מפורט, הכולל מנגנוני יציאה ברורים, קובע בפועל את גבולות הבעלות והשליטה.
החשיבות של הסכם כתוב היטב
המסקנה המרכזית מן המקרה: חוזים אינם עניין פורמלי בלבד. הם קריטיים בנכסים דיגיטליים, הרבה יותר מאשר בנכסים מסורתיים.
בין הסעיפים שחייבים להופיע בהסכם מסוג זה:
-
הגדרת זהות הבעלים האמיתיים של הנכס.
-
קביעת מנגנוני עריכה ותוכן (מי קובע את הקו המערכתי?).
-
חלוקת הזכויות להכנסות עתידיות מפרסום ושיתופי פעולה.
-
מנגנון היפרדות ברור (כמו BAMBI או אחר).
בהיעדר סעיפים כאלה, הסיכון להתדרדרות לסכסוך משפטי – כמו זה שהתרחש סביב “פוש” – כמעט ודאי.
נכסים דיגיטליים – קטגוריה חדשה של קניין
העולם המשפטי מתחיל להבין: נכסים דיגיטליים אינם גחמה חולפת. עמודים ברשתות החברתיות, ערוצי יוטיוב, דפי טיקטוק או אפילו שרתי דיסקורד – כולם מהווים נכסים כלכליים של ממש.
הבעיה היא שהם מאופיינים בחוסר ודאות ובתלות חיצונית. שווי של מיליוני שקלים עלול להתאדות בן לילה בעקבות שינוי באלגוריתם או סגירת חשבון. לכן, דווקא כאן, החשיבות של הגנות משפטיות חוזיות היא קריטית פי כמה.
סיכום
הסכסוך סביב עמוד האינסטגרם “פוש” אמנם הסתיים בפשרה עסקית, אך הוא מהווה מקרה בוחן חשוב לעולם כולו: נכסים דיגיטליים הם חלק בלתי נפרד מהנוף הכלכלי, והמשפט חייב להדביק את הקצב.
בין אם מדובר בחברה גדולה הרוכשת עמוד פופולרי או ביוצר תוכן עצמאי שמבקש להגן על פרי עמלו, המסר ברור: אין נכס דיגיטלי ללא הסכם משפטי מוצק. החוזה הוא שמגדיר את הגבולות, מונע סכסוכים ומעניק ודאות בעולם שבו ודאות היא מצרך נדיר.
כדי להבין את המשמעויות העמוקות של ההחלטה, שוחחנו עם עורכת הדין ענבר לב, מומחית לדיני משפחה, שמבהירה מדוע מדובר בציון דרך חשוב – וגם מה עליו ללמד זוגות מתגרשים אחרים.
חלוקה שוויונית? לא הסיפור המרכזי
עו”ד לב פותחת בהבהרה: “עצם החלוקה השוויונית של רכוש בין בני זוג אינה חדשה. העיקרון הזה מעוגן בחוק ובפסיקה שנים רבות. הייחוד כאן נעוץ בהיקף הרכוש ובנכונות בית המשפט ‘להרים את מסך ההתאגדות’ – כלומר להתעלם מהחברות והנאמנויות ששימשו כחומות מגן ולהביט אל הבעלות האמיתית.”
בפועל, קבע בית המשפט כי אין לאפשר לבעל להסתתר מאחורי מבנים משפטיים מורכבים כדי לחמוק מחלוקה הוגנת. בכך שלח מסר ברור: דיני המשפחה גוברים על טריקים משפטיים מתוחכמים.
המירוץ אחרי הנכסים – אתגר חובק עולם
אחד הנושאים המרתקים בפרשה זו הוא איתור הנכסים. לב מדגישה: “בישראל, איתור נכסים הוא תהליך יחסית ישיר: באמצעות צווים ניתן לפנות לרשם החברות, למנהל מקרקעי ישראל, לבנקים ולחברות הביטוח. אבל כשמדובר בנכסים בחו”ל, המלאכה הופכת יקרה ומורכבת בהרבה.”
לדבריה, קיימות שתי דרכי פעולה: האחת, חקירה כלכלית פרטית, הדורשת משאבים כספיים משמעותיים; השנייה, פנייה לבית משפט ישראלי לקבלת צווים שיועברו למדינות אחרות – תהליך ארוך שתלוי בשיתוף פעולה בינלאומי. “במקרה הזה, היה צורך בעבודה משפטית מאומצת במיוחד, כמעט בלשית, כדי להרכיב את הפאזל הכלכלי המלא.”
מה קורה כשהנכסים מתגלים מאוחר מדי?
סוגיה נוספת היא מצב שבו נכסים נחשפים רק לאחר החתימה על הסכם גירושין. לב מסבירה: “כאשר צד מסתיר מידע מהותי, מדובר בהטעיה הפוגעת בהסכם עצמו. בתי המשפט מאפשרים לפתוח את ההליך מחדש, לבטל את ההסכם ולהחיל מחדש את מנגנון איזון המשאבים.”
כך למשל, אם מתברר כי אחד הצדדים הסתיר מניות בחברת הייטק ששווין זינק לאחר הגירושין – ניתן יהיה לתבוע חלוקה מחודשת. “המסר הוא חד: אי־גילוי מלא אינו משתלם.”
צווי גילוי מסמכים – לא להסתפק בהצהרות
לדברי לב, אחד הלקחים המרכזיים מהתיק הוא הצורך בעבודה מדויקת מול צדדים שלישיים. “אסור להסתפק בהצהרות של בן הזוג, גם אם הן ניתנות תחת שבועה. הדרך הבטוחה היא לדרוש צווים ישירים לבנקים, לרשויות המס ולגופים פיננסיים אחרים. רק כך מתקבלת תמונה אמינה באמת.”
גישה זו, לדבריה, מגבירה את האמון הציבורי במערכת המשפט ומונעת מצבים בהם צד מתוחכם מצליח להסתיר נכסים בהיקפים עצומים.
השלכות רחבות – מעבר למקרה הספציפי
הפסיקה בתיק זה אינה נוגעת רק לבני הזוג המעורבים. היא מהווה מסר חד לכלל הציבור: מערכת המשפט ערוכה להתמודד גם עם ניסיונות הסתרה מתוחכמים ומבנים משפטיים בינלאומיים.
עו”ד לב מסכמת: “בישראל יש מגמה ברורה של חיזוק ההגנה על בן הזוג החלש יותר כלכלית. בתי המשפט משדרים שאין מקום להנדסה משפטית שמטרתה להונות את בן הזוג או לפגוע בשוויון. זהו איתות ברור גם לעורכי הדין: לא די להכיר את דיני המשפחה – צריך שליטה גם בדיני חברות, מיסוי ובמשפט בינלאומי.”
בין נאמנות לאמון
מעבר להיבט המשפטי, התיק משקף שבר באמון הזוגי. נאמנויות וחברות, שנועדו לכאורה לשמש כלי כלכלי יעיל, הפכו לכלי להסתרה ולהסוואה. מבחינה ערכית, יש בכך המחשה עגומה של האופן שבו מוסדות משפטיים נרתמים לעיתים לצרכים צרים של יחידים.
לב מדגישה כי מדובר בתופעה רחבה: “לא אחת אני נתקלת בזוגות בהם צד אחד מבקש לנצל ידע עסקי כדי לייצר יתרון לא הוגן. בית המשפט, בפסק הדין הזה, אומר בצורה ברורה – לא בבית ספרנו.”
סיכום
פסק הדין בתל אביב, שדן בחלוקת רכוש בהיקף של 100 מיליון דולר, מסמן שלב נוסף בהתפתחות דיני המשפחה בישראל. הוא מדגיש את מחויבותה של מערכת המשפט לחשוף נכסים נסתרים, גם במחיר של פריצה אל תוך מבנים משפטיים בינלאומיים, ולשים את ערך השוויון בראש סדר העדיפויות.
עבור זוגות מתגרשים, המסר חד: כל ניסיון להסתיר רכוש, בין אם באמצעות נאמנויות מתוחכמות או חברות זרות, עלול להסתיים לא רק בכישלון אלא גם בנזק משפטי ותדמיתי. ועבור עורכי הדין, מדובר בתזכורת לכך שעבודתם דורשת לא רק ידע משפטי צר, אלא גם יצירתיות, התמדה ויכולת לחצות גבולות – תרתי משמע.
על רקע מציאות כלכלית מאתגרת, המאופיינת בסגירתם של כ-75,000 עסקים מאז תחילת המלחמה ונתוני שיא שליליים בפתיחת עסקים חדשים, עולה השאלה המהותית: מה מניע יזמים לפתוח עסק דווקא בתקופה זו, ומהם הכלים הנדרשים להישרדות ולצמיחה? נתנאל, מנטור עסקי מוכר, מציג ניתוח מעמיק של הסוגיה, תוך שהוא משרטט את קווי המתאר להצלחה בעולם העסקי העכשווי.
נטילת אחריות על העתיד הכלכלי
לטענתו של נתנאל, ההחלטה להקים עסק אינה נובעת מהתעלמות מהסיכון, אלא מהבנה עמוקה כי נטילת האחריות על הגורל הכלכלי האישי היא הכרח. בעוד שעבודה כשכיר נתפסת כבטוחה, היא למעשה העברת הסיכון למעסיק. היזם, לעומת זאת, בוחר להתמודד עם הסיכון באופן ישיר, מתוך הבנה שהתשואה הפוטנציאלית – חופש כלכלי ויכולת להשפיע על יוקר המחיה האישי – מצדיקה את האתגר. בעידן שבו יוקר המחיה ומחירי הדיור נמצאים במגמת עלייה מתמדת, היזמות מציעה נתיב אקטיבי לשינוי המצב, בניגוד להישארות במקום והבעת תלונות.
שלוש הסיבות המרכזיות לכישלון עסקי
מניסיונו בליווי עסקים רבים, נתנאל מזהה שלושה גורמים מרכזיים המובילים לכישלון:
- היעדר חזון מוגדר: עסקים רבים קורסים בשל היעדר יעד ברור ומדיד. אמירות כלליות כגון “להרוויח כמה שיותר” אינן מהוות תוכנית פעולה. ללא חזון קונקרטי, בעל העסק נעדר כיוון, דבר המוביל במהירות לייאוש ולהרמת ידיים.
- תסמונת “איש המפתח”: התפיסה לפיה “איש לא יבצע את המשימה טוב יותר ממני” מהווה חסם משמעותי בפני צמיחה. גישה זו מונעת מבעלי עסקים להאציל סמכויות, לגייס עובדים איכותיים ולהתפנות לחשיבה אסטרטגית על הרחבת הפעילות. הדבר יוצר מעגל קסמים שלילי: חוסר האמון בעובדים מוביל לגיוס כוח אדם שאינו מתאים, מה שמחזק את אמונתו המקורית של היזם ומנציח את הקיפאון.
- סביבה שאינה תומכת: לסביבה החברתית והמקצועית ישנה השפעה מכרעת על הצלחתו של יזם. סביבה המטילה ספק, מבקרת ומייעצת לסגור את העסק, שוחקת את החוסן המנטלי. נתנאל מדגיש כי הצלחה מורכבת מ-20% כישרון ו-80% חוסן מנטלי. שמירה על אמונה, אופטימיות וגישה חיובית, בדומה לחוסן שהפגין העם היהודי לאורך ההיסטוריה, היא תנאי הכרחי להתמודדות עם אתגרי היזמות.
התמודדות עם הרתיעה ממכירות
אחד החסמים הפסיכולוגיים הנפוצים ביותר בקרב יזמים הוא הרתיעה מתהליכי מכירה. מקורה של רתיעה זו, על פי נתנאל, הוא הפחד מדחייה. פחד זה, המשותף לתחומים רבים בחיים, גורם לאנשים להימנע מראש מניסיון, מתוך חשש לקבל אישור חיצוני לתחושת הכישלון הפנימית.
הוא מסביר כי תהליך המכירה מתחיל בראש ובראשונה בשיח הפנימי. האדם הממוצע מנהל דיאלוג פנימי שלילי ברובו, ובכך “מוכר” לעצמו תפיסות מגבילות לגבי יכולותיו וערכו. על כן, היכולת למכור לאחרים תלויה באופן ישיר ביכולת לשנות את הנרטיב הפנימי. הבנת המכירה כתהליך בסיסי של שכנוע, החל מהשכנוע העצמי, היא יסוד הכרחי לכל הצלחה עסקית.
עצה יסודית ליזם המתחיל
כטיפ מרכזי למי שמבקש להקים עסק, ממליץ נתנאל להתמקד בזיהוי ופתרון של בעיה מהותית, קונקרטית ונפוצה. הצלחה ארוכת טווח טמונה ביצירת עסק המספק שירות או מוצר שהכרחי למספר רב של אנשים. עסקים הפונים לנישה מצומצמת מדי או מציעים פתרון שאינו חיוני, מגבילים את פוטנציאל הצמיחה שלהם. חוק המספרים הגדולים משחק תפקיד מכריע בעולם העסקים, והיכולת לפנות לקהל רחב היא מפתח להצלחה בת קיימא.
עורכי דין מומלצים

עו”ד ניקול כספי
עורכת דין ומגשרת, בעלת תואר שני LL.M מאוניברסיטת בר אילן במשפט מסחרי אזרחי, בעלת תואר ראשון LL.B בהצטיינות מהקריה האקדמית אונו, בעלת תואר ראשון BA HHS מאוניברסיטה הפתוחה עם התמחות בכלכלה וניהול.
מנהלת סניפי בנק לשעבר בבנק אגוד עם רקע של 26 שנים בבנקאות, מימון אשראי, משכנתאות, שוק ההון ותחום יהלומנות.
מומחית למשא ומתן, בעלת שם בתחום של הסדרים ולווי לקוחות מול בנקים, מרצה לקבוצות, זוגות ויחידים בסדנאות להתנהלות כלכלית נבונה ובסדנאות אישיות – “יציאה ממינוס לדרך חדשה”.
לקוחות אוהבים אותה בזכות מקצועיותה הבלתי מתפשרת, אנושיות ולחימה בלתי נלאית למען לקוחותיה.

עו”ד אורי קינן
אורי קינן ושות’, ממובילי פירמות עורכי הדין בישראל, נוסד בשנת 1997.
המשרד מתמחה בליווי אנשי עסקים, פרטיים, גופים מסחריים וציבוריים, רשויות מקומיות וחברות.
ראש המשרד והמייסד, עו”ד אורי קינן, בעל הישגים משפטיים מרשימים, עם ניסיון רב שנים בליטיגציה אזרחית / מסחרית, בסכסוכים כלכליים מורכבים וכן בתיקי צווארון לבן בכל ערכאות המשפט לרבות בבית המשפט העליון. במשך השנים צבר המשרד הצלחות רבות ולזכותו תקדימים משפטיים.
עו”ד קינן מרצה במכון להשתלמות שופטים, חבר סגל במכללת אונו, במדרשה למשפט מעשי של לשכת עורכי הדין, חבר ועדת המצוינות של מכללת נתניה וכן מרצה בימי עיון והשתלמויות תעודה.

סניגור פלילי אסף טל
עורך הדין אסף טל, נשוי לשירן ואב לשתי בנות גלי ודניאלה. בוגר הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו (LL.B) ותואר שני במשפטים (LL.M) – התמחות במשפט פלילי, באוניברסיטת בר אילן. כמו כן, מרצה באוניברסיטת בר אילן, במכללה למנהל ובקריה האקדמית אונו בתחום המשפט הפלילי. בנוסף משמש כקובל בלשכת עורכי הדין מטעם וועדת האתיקה של מחוז תל אביב.
עד סוף שנת 2013 עורך הדין אסף טל היה שותף במשרד עורכי דין פלילי בת”א שצבר מוניטין רב וייצג בתיקים מתוקשרים, סבוכים ומורכבים בעבירות סמים – תיקי סוכנים סמויים, עבירות במסגרת ארגוני פשיעה-סחר בנשק, החזקת נשק ומטעני חבלה, סחיטה באיומים ותיקי אלימות חמורים.
עורך הדין אסף טל התמחה במפלג התביעות המשטרתיות של מחוז ת”א-יפו. במהלך תקופת ההתמחות, למד עורך הדין אסף טל את רזי המשפט הפלילי ולמד רבות אודות התנהלות מערכת התביעות ורקם קשרי עבודה הדוקים.
עורך הדין אסף טל משלב בעבודתו גם התנדבות בקהילה ומעניק משירותי משרדו ליווי וייעוץ במגוון תחומים לגמלאי impact, שהנם סטודנטים ששירתו כלוחמים ולוחמות בצה”ל המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ופוגשים במהלך לימודיהם בסיטואציות משפטיות.

אריק שלו ושות’, עורכי דין
אריק שלו ושות’ הינו משרד בוטיק מוביל העוסק במגוון רחב של תחומים משפטיים.
בין היתר, המשרד עוסק בדיני עבודה, דיני נזיקין, דיני ביטוח לאומי, רשלנות רפואית ובדיני ביטוח.
במהלך שנות פעילותו צבר המשרד מוניטין מרשים והצלחות משפטיות רבות, תוך חתירה למצוינות מקצועית בייצוגם של לקוחות פרטיים, חברות מסחריות ומוסדות ציבור.
במשרד פועלות שלוש מחלקות: מחלקת נזיקין, מחלקת ביטוח לאומי ומחלקת דיני עבודה.
למשרד ניסיון עשיר בייצוגם של עובדים ומעסיקים במגוון רחב של סוגיות, והוא מקפיד להתעדכן בחידושי הפסיקה ועדכוני החקיקה.
השירותים המשפטיים המקיפים לצד היחס האישי והאדיב הניתנים לכל לקוח, מיצבו את המשרד כמשרד מקצועי ומוביל השם את הלקוח במרכז.
המשרד מתהדר בצוות עורכי דין מוכשר, מקצועי ומסור בעל היכרות מעמיקה עם התחומים הרלוונטיים לעבודתו. בד בבד, המשרד מסתייע במומחים מתחום הרפואה והמיסוי, והכל במטרה לשפר את סיכויי הצלחת הלקוחות ומימוש כל הזכויות המגיעות להם.
מייסד המשרד – עו”ד אריק שלו
תעודות והסמכות:
- בוגר תואר ראשון LL.B במשפטים מטעם המכללה למנהל
- בוגר תואר שני LL.M במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב
- בוגר תואר ראשון B.A במנהל עסקים בהצטיינות
לצד עבודתו במשרד, עו”ד שלו מעביר הרצאות שונות בדיני עבודה, דיני נזיקין, ובדיני הביטוח הלאומי במגוון פורומים דוגמת לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין, מוסדות אקדמיים ועוד.
כדי להבין את המשמעויות העמוקות של ההחלטה, שוחחנו עם עורכת הדין ענבר לב, מומחית לדיני משפחה, שמבהירה מדוע מדובר בציון דרך חשוב – וגם מה עליו ללמד זוגות מתגרשים אחרים.
חלוקה שוויונית? לא הסיפור המרכזי
עו”ד לב פותחת בהבהרה: “עצם החלוקה השוויונית של רכוש בין בני זוג אינה חדשה. העיקרון הזה מעוגן בחוק ובפסיקה שנים רבות. הייחוד כאן נעוץ בהיקף הרכוש ובנכונות בית המשפט ‘להרים את מסך ההתאגדות’ – כלומר להתעלם מהחברות והנאמנויות ששימשו כחומות מגן ולהביט אל הבעלות האמיתית.”
בפועל, קבע בית המשפט כי אין לאפשר לבעל להסתתר מאחורי מבנים משפטיים מורכבים כדי לחמוק מחלוקה הוגנת. בכך שלח מסר ברור: דיני המשפחה גוברים על טריקים משפטיים מתוחכמים.
המירוץ אחרי הנכסים – אתגר חובק עולם
אחד הנושאים המרתקים בפרשה זו הוא איתור הנכסים. לב מדגישה: “בישראל, איתור נכסים הוא תהליך יחסית ישיר: באמצעות צווים ניתן לפנות לרשם החברות, למנהל מקרקעי ישראל, לבנקים ולחברות הביטוח. אבל כשמדובר בנכסים בחו”ל, המלאכה הופכת יקרה ומורכבת בהרבה.”
לדבריה, קיימות שתי דרכי פעולה: האחת, חקירה כלכלית פרטית, הדורשת משאבים כספיים משמעותיים; השנייה, פנייה לבית משפט ישראלי לקבלת צווים שיועברו למדינות אחרות – תהליך ארוך שתלוי בשיתוף פעולה בינלאומי. “במקרה הזה, היה צורך בעבודה משפטית מאומצת במיוחד, כמעט בלשית, כדי להרכיב את הפאזל הכלכלי המלא.”
מה קורה כשהנכסים מתגלים מאוחר מדי?
סוגיה נוספת היא מצב שבו נכסים נחשפים רק לאחר החתימה על הסכם גירושין. לב מסבירה: “כאשר צד מסתיר מידע מהותי, מדובר בהטעיה הפוגעת בהסכם עצמו. בתי המשפט מאפשרים לפתוח את ההליך מחדש, לבטל את ההסכם ולהחיל מחדש את מנגנון איזון המשאבים.”
כך למשל, אם מתברר כי אחד הצדדים הסתיר מניות בחברת הייטק ששווין זינק לאחר הגירושין – ניתן יהיה לתבוע חלוקה מחודשת. “המסר הוא חד: אי־גילוי מלא אינו משתלם.”
צווי גילוי מסמכים – לא להסתפק בהצהרות
לדברי לב, אחד הלקחים המרכזיים מהתיק הוא הצורך בעבודה מדויקת מול צדדים שלישיים. “אסור להסתפק בהצהרות של בן הזוג, גם אם הן ניתנות תחת שבועה. הדרך הבטוחה היא לדרוש צווים ישירים לבנקים, לרשויות המס ולגופים פיננסיים אחרים. רק כך מתקבלת תמונה אמינה באמת.”
גישה זו, לדבריה, מגבירה את האמון הציבורי במערכת המשפט ומונעת מצבים בהם צד מתוחכם מצליח להסתיר נכסים בהיקפים עצומים.
השלכות רחבות – מעבר למקרה הספציפי
הפסיקה בתיק זה אינה נוגעת רק לבני הזוג המעורבים. היא מהווה מסר חד לכלל הציבור: מערכת המשפט ערוכה להתמודד גם עם ניסיונות הסתרה מתוחכמים ומבנים משפטיים בינלאומיים.
עו”ד לב מסכמת: “בישראל יש מגמה ברורה של חיזוק ההגנה על בן הזוג החלש יותר כלכלית. בתי המשפט משדרים שאין מקום להנדסה משפטית שמטרתה להונות את בן הזוג או לפגוע בשוויון. זהו איתות ברור גם לעורכי הדין: לא די להכיר את דיני המשפחה – צריך שליטה גם בדיני חברות, מיסוי ובמשפט בינלאומי.”
בין נאמנות לאמון
מעבר להיבט המשפטי, התיק משקף שבר באמון הזוגי. נאמנויות וחברות, שנועדו לכאורה לשמש כלי כלכלי יעיל, הפכו לכלי להסתרה ולהסוואה. מבחינה ערכית, יש בכך המחשה עגומה של האופן שבו מוסדות משפטיים נרתמים לעיתים לצרכים צרים של יחידים.
לב מדגישה כי מדובר בתופעה רחבה: “לא אחת אני נתקלת בזוגות בהם צד אחד מבקש לנצל ידע עסקי כדי לייצר יתרון לא הוגן. בית המשפט, בפסק הדין הזה, אומר בצורה ברורה – לא בבית ספרנו.”
סיכום
פסק הדין בתל אביב, שדן בחלוקת רכוש בהיקף של 100 מיליון דולר, מסמן שלב נוסף בהתפתחות דיני המשפחה בישראל. הוא מדגיש את מחויבותה של מערכת המשפט לחשוף נכסים נסתרים, גם במחיר של פריצה אל תוך מבנים משפטיים בינלאומיים, ולשים את ערך השוויון בראש סדר העדיפויות.
עבור זוגות מתגרשים, המסר חד: כל ניסיון להסתיר רכוש, בין אם באמצעות נאמנויות מתוחכמות או חברות זרות, עלול להסתיים לא רק בכישלון אלא גם בנזק משפטי ותדמיתי. ועבור עורכי הדין, מדובר בתזכורת לכך שעבודתם דורשת לא רק ידע משפטי צר, אלא גם יצירתיות, התמדה ויכולת לחצות גבולות – תרתי משמע.
על רקע מציאות כלכלית מאתגרת, המאופיינת בסגירתם של כ-75,000 עסקים מאז תחילת המלחמה ונתוני שיא שליליים בפתיחת עסקים חדשים, עולה השאלה המהותית: מה מניע יזמים לפתוח עסק דווקא בתקופה זו, ומהם הכלים הנדרשים להישרדות ולצמיחה? נתנאל, מנטור עסקי מוכר, מציג ניתוח מעמיק של הסוגיה, תוך שהוא משרטט את קווי המתאר להצלחה בעולם העסקי העכשווי.
נטילת אחריות על העתיד הכלכלי
לטענתו של נתנאל, ההחלטה להקים עסק אינה נובעת מהתעלמות מהסיכון, אלא מהבנה עמוקה כי נטילת האחריות על הגורל הכלכלי האישי היא הכרח. בעוד שעבודה כשכיר נתפסת כבטוחה, היא למעשה העברת הסיכון למעסיק. היזם, לעומת זאת, בוחר להתמודד עם הסיכון באופן ישיר, מתוך הבנה שהתשואה הפוטנציאלית – חופש כלכלי ויכולת להשפיע על יוקר המחיה האישי – מצדיקה את האתגר. בעידן שבו יוקר המחיה ומחירי הדיור נמצאים במגמת עלייה מתמדת, היזמות מציעה נתיב אקטיבי לשינוי המצב, בניגוד להישארות במקום והבעת תלונות.
שלוש הסיבות המרכזיות לכישלון עסקי
מניסיונו בליווי עסקים רבים, נתנאל מזהה שלושה גורמים מרכזיים המובילים לכישלון:
- היעדר חזון מוגדר: עסקים רבים קורסים בשל היעדר יעד ברור ומדיד. אמירות כלליות כגון “להרוויח כמה שיותר” אינן מהוות תוכנית פעולה. ללא חזון קונקרטי, בעל העסק נעדר כיוון, דבר המוביל במהירות לייאוש ולהרמת ידיים.
- תסמונת “איש המפתח”: התפיסה לפיה “איש לא יבצע את המשימה טוב יותר ממני” מהווה חסם משמעותי בפני צמיחה. גישה זו מונעת מבעלי עסקים להאציל סמכויות, לגייס עובדים איכותיים ולהתפנות לחשיבה אסטרטגית על הרחבת הפעילות. הדבר יוצר מעגל קסמים שלילי: חוסר האמון בעובדים מוביל לגיוס כוח אדם שאינו מתאים, מה שמחזק את אמונתו המקורית של היזם ומנציח את הקיפאון.
- סביבה שאינה תומכת: לסביבה החברתית והמקצועית ישנה השפעה מכרעת על הצלחתו של יזם. סביבה המטילה ספק, מבקרת ומייעצת לסגור את העסק, שוחקת את החוסן המנטלי. נתנאל מדגיש כי הצלחה מורכבת מ-20% כישרון ו-80% חוסן מנטלי. שמירה על אמונה, אופטימיות וגישה חיובית, בדומה לחוסן שהפגין העם היהודי לאורך ההיסטוריה, היא תנאי הכרחי להתמודדות עם אתגרי היזמות.
התמודדות עם הרתיעה ממכירות
אחד החסמים הפסיכולוגיים הנפוצים ביותר בקרב יזמים הוא הרתיעה מתהליכי מכירה. מקורה של רתיעה זו, על פי נתנאל, הוא הפחד מדחייה. פחד זה, המשותף לתחומים רבים בחיים, גורם לאנשים להימנע מראש מניסיון, מתוך חשש לקבל אישור חיצוני לתחושת הכישלון הפנימית.
הוא מסביר כי תהליך המכירה מתחיל בראש ובראשונה בשיח הפנימי. האדם הממוצע מנהל דיאלוג פנימי שלילי ברובו, ובכך “מוכר” לעצמו תפיסות מגבילות לגבי יכולותיו וערכו. על כן, היכולת למכור לאחרים תלויה באופן ישיר ביכולת לשנות את הנרטיב הפנימי. הבנת המכירה כתהליך בסיסי של שכנוע, החל מהשכנוע העצמי, היא יסוד הכרחי לכל הצלחה עסקית.
עצה יסודית ליזם המתחיל
כטיפ מרכזי למי שמבקש להקים עסק, ממליץ נתנאל להתמקד בזיהוי ופתרון של בעיה מהותית, קונקרטית ונפוצה. הצלחה ארוכת טווח טמונה ביצירת עסק המספק שירות או מוצר שהכרחי למספר רב של אנשים. עסקים הפונים לנישה מצומצמת מדי או מציעים פתרון שאינו חיוני, מגבילים את פוטנציאל הצמיחה שלהם. חוק המספרים הגדולים משחק תפקיד מכריע בעולם העסקים, והיכולת לפנות לקהל רחב היא מפתח להצלחה בת קיימא.
כיצד מתנהלת בדיקת אבהות? מה ההבדל בין תביעות המתנהלות בבית הדין הרבני לבין ביהמ”ש למשפחה ומה השלכה של ילד המוגדר ממזר? עו”ד נילי שץ מסבירה
לפי הערכות, במדינות שונות בעולם יש אחוז ניכר, כ-20%, של ילדים שנולדו כתוצאה מרומן מחוץ לנישואין.
הנתונים הללו משתנים ממדינה למדינה. על פי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות הבריטי בשנת 2022, כ-25% מהילדים שנולדו כתוצאה מרומן בבריטניה ואינם חיים עם אביהם הביולוגי.
בדיקת אבהות היא בדיקה גנטית שמטרתה לקבוע האם אדם מסוים הוא האב הביולוגי של ילד מסוים.
הבדיקה מבוססת על השוואה בין ה-DNA של האב המיועד לבין ה-DNA של הילד.
עו”ד נילי שץ, המתמחה בדיני משפחה, מסבירה מתי נדרשת בדיקת אבהות ומה ההבדל בין הליכים המתקיימים בבית הדין הרבני לבין אלו המתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה.
“שינויים חברתיים, היסטוריים ותרבותיים הובילו למציאות חדשה מבחינת כלל נושא האבהות. זה נוגע לסוגי משפחה שונים שהולכים והופכים שכיחים וגם לרשתות החברתיות. למעשה, מאז ומעולם נולדו ילדים מחוץ לנישואין.
תמיד הייתה איזו עקומה בכל מקום בעולם שבו היה אחוזון שהילדים הם לא הילדים של ההורים שלהם, כמו בבריטניה ששם יש אחוז מאוד גבוה. בארץ זה מקבל משנה תוקף כי יש את נושא הממזרות. בניגוד למדינות רבות אחרות, אצלנו פרט לחוקים ולבתי המשפט אנחנו שואבים משמעות גם מן ההלכה”.
- כיצד מגדיר החוק גניבת זרע?
עו”ד שץ: “בחוק אין שום הגדרה להורות וכשאין הגדרה מסוימת בחוק, הולכים למקורות. משם מתחילות הבעיות, שם זה מתחיל להסתבך.
בעיקרון יש את העניין של הורה שהוא ההורה, ויש אפוטרופסות. הורה במונח הרגיל זה הורה ששני ההורים יצרו את הילד.
אולם, כיום הרבה מאוד צורות להביא ילדים לעולם, אם זה בהורות משותפת, בפונדקאות בארץ, בפונדקאות בחו”ל, לכל מקרה יש את המאפיינים שלו שיוצרים את המורכבות שלו”.
שץ מתייחסת, בין השאר, לפס”ד של השופט נפתלי שילה, בעודו שופט שלום. אז הגיע לשולחנו מקרה של אישה שהביאה לעולם ילד בהליך פונדקאות בהודו.
זו לא הייתה פונדקאות רגילה משום שהילד נוצר הן מתרומת ביצית והן מתרומת זרע, כלומר ללא מטען גנטי של האם כלל.
כשהאם ביקשה להכניס את התינוק לישראל דרשו ממנה בדיקה גנטית. השופט שילה קבע אז כי למרות שהיא איננה בעלת מטען גנטי היא האם.
“פסק הדין הזה מחבר אותי לפרשת אסותא“, אומרת עו”ד שץ.
“על הסוגייה של האם הנושאת את הילד ברחמה ועל המשמעות שיש בכך. הרב לאו, נשיא ביה”ד הרבניים וגם ד”ר יאיר שיבר ציינו בהתייחס לפרשה הזו כי יש דברים חשובים בעולם הזה בזה שהילד נמצא בתוך רחם מסוים.
הוא מקבל את הדברים של האמא ואת הריחות שלה ואת האופי שלה, יש לזה משמעות. היה על זה ויכוח מאוד גדול. מה שונה, לדעתי,? כשאת הולכת לעשות IVF את בעצם מייצר ילד, אם בטעות הוא בעצם נטמן ברחם של מישהי אחרת, זו לא בעיה שלך בעיקרון כהורה הביולוגי. יש כאן עניין מאוד כאוב ומאוד מסובך”.
– מדוע ביה”ד הרבניים לא מוכנים לאשר בדיקה גנטית לילדים כשאחד מההורים מבקש זאת?
עו”ד שץ: “מבחינת בתי המשפט, במרבית המקרים המטען הגנטי גובר על הכל. זאת, בניגוד למקורות ולחוו”ד של אחרים.
מאחר, שהעמדה היא כי לילד יש זכות לדעת מאיפה בא ולגדול עם מי שהוא אמור לגדול איתו.
בביה”ד הרבני נושא הממזרות תופס מקום עיקרי. למרות שמדובר בעניין עתיק הוא עדיין קיים.
ההגדרה של ממזר זה ילד שנולד לאישה יהודייה שנישאה ליהודי, והרתה מחוץ לנישואין ליהודי.
מי שהוגדר כממזר הוא פסול חיתון וזו ההשלכה של העניין. במשך השנים צצו מיתוסים רבים סביב נושא הממזרות, אבל זו למעשה ההגדרה.
הסנקציה היחידה לילד ממזר הוא שהוא אינו יכול להתחתן ברבנות. אבל זו גם הסיבה שבתי הדין הרבניים לא ממהרים לאשר בדיקות גנטיות לילדים.
כאשר מגיע לפתחו של בית הדין הרבני תיק ובו חשד כי הילד הוא תוצאה של רומן, אז הגישה היא שטובת הקטין גוברת על הכל.
אם יש אחוז קטן ביותר להחליט שהילד הוא ממזר לא יבצעו את הבדיקה. יש מקרים שבהם לא יודעים אם התוצאה תהיה שיהיה ממזר או לא, אפשר לפנות לביה”ד הרבני הגדול, לנשיא, והוא יכתוב חוו”ד בעניין הזה וזה מה שיקבע, וזה יקבע גם בביהמ”ש”.
עו”ד וטוען רבני אלעד זמיר במדריך מיוחד על כל מה שצריך לדעת כדי להיערך לתקופת הנישואים: על כתובה, הסכמי ממון ומה שביניהם
ההלכה היהודית קובעת כי נישואים הם עסקה משפטית בין שני אנשים.
על מנת שהנישואים יהיו תקפים מבחינה הלכתית, על שני הצדדים לעמוד בשורה של תנאים משפטיים. עו”ד וטוען רבני אלעד זמיר, מסביר במדריך מיוחד על הצעדים החשובים בטרם תיכנסו תחת החופה – על כתובה, הסכמי ממון ומה שביניהם.
לפי היהדות, הגיל המינימלי לנישואים הוא החל מגיל 18 ואילך.
כדי להיכנס בברית הנישואים על הצדדים לתת את הסכמתם החופשית לנישואים.
על כך, ישנן עוד סוגיות נוספות הקבועות את גבולות המותר, כמו איסור על נישואים בין קרובי משפחה, שאלת היהדות של בני הזוג והלכות הנוגעות למי שהיה נשוי כבר בעבר.
לדברי עו”ד אלעד זמיר, ישנם שני נושאים שחשוב לשים אליהם לב לפני שמתחתנים.
“הנושא הראשון”, הוא אומר, “הוא נושא הכתובה. תחת החופה נחתם מסמך כתובה, מסמך הכתובה הוא מסמך מחייב ומשפטי לכל דבר ועניין”.
- זה לא סמלי בלבד?
עו”ד זמיר: “רבים היו רוצים לחשוב כך, אך המציאות אחרת.
מסמך כתובה הוא, לצורך העניין, כמו צ’ק.
חתמת עליו – זה מחייב אותך. הכתובה היא מעין תעודת ביטוח שהחתן מספק לאישה.
התרגום של הדבר הוא ‘אם אני ארצה להתגרש ואת לא תרצי – זה סכום הפיצוי שאני אשלם לך'”.
אולם, לדברי עו”ד זמיר, לא רק הסכום הוא הקובע בכתובה.
“הכתובה”, הוא מוסיף, “קובעת שהגבר מתחייב לפרנס את האישה, לדאוג לכל צרכיה, ודברים נוספים. יש נושא שכמעט ואינו מדובר, שלא ניתן לבחור אותו והוא נקרא ‘מדור אלמנה’.
מה זה אומר? שאם חס ושלום הגבר ילך לעולמו, האישה תוכל להישאר בדירה שלו, גם אם הוא הוריש אותה לאחרים, גם הם לא יוכלו לפנות אותה”.
- אז מה כן ניתן לבחור במסגרת הכתובה?
עו”ד זמיר: “הבחירה היא בסכום שנכתב בכתובה. מה כתובים בסכום זו שאלת מיליון הדולר.
בסופו של יום מדובר בבחירה של החתן.
יש כתובה אשכנזית, שם מדובר בסכום קבוע, שגם לא שואלים את החתן, הסכום נקרא ‘200 זקוקים כסף’, שיעורו כיום הוא כאלפיים דולר, סכום סמלי בהחלט.
לעומת זאת, בעדות המזרח, אפשר למלא בסכום באמת את מה שהחתן רוצה. ניתן לרשום אלף שקלים בלבד, 18 אלף שקלים ואפילו מיליון שקלים.
“חשוב מאוד לדעת, במיוחד בשנים האחרונות, כי כשמגיעים לביה”ד הרבניים תביעות סביב הכתובה, הדיינים מחייבים בסכומים גבוהים. מצד שני, אם מישהו התחייב על סכום מופרך, למשל 18 מיליון שקלים, אז ככל הנראה בית הדין יאמר כי מדובר בכתובה מוגזמת, ויחייבו את הגבר בסכום נמוך, על פי רוב בין 120-180 אלף שקלים”.
- התחושה היא שהכתובה היא בעצם סוג של הסכם ממון מחייב. הוא מתייחס לעוד נושאים רכושיים?
עו”ד זמיר: “נכון, זה סוג של הסכם ממון, הוא מתייחס לחובה של הבעל לפרנס את אשתו ולשמר רמת חיים נאותה. לצד זאת יש עניינים כמו מדור אלמנה ואחרים”.
- יש עוד סוגי מסמכים שכדאי לחתום עליהם בטרם הנישואים?
עו”ד זמיר: “נושא שני, שהוא חשוב עד מאוד לדעתי, הוא הסכם הממון.
החוק שמגדיר ומסדיר את יחסי הממון בין בני זוג הוא חוק יחסי ממון.
חוק זה קובע שכל מה שהבאת איתך לחתונה נשאר שלך ואילו מה שצברת בזמן הנישואים משותף.
לעומת זאת, אם קיבלת ירושה או מתנה זה רכוש שנשאר אצלך ולא מתחלק.
אז למה לחתום על הסכם ממון אם יש הגנה? התשובה פשוטה – כי הפסיקה שדרגה את חוק יחסי ממון.
אומרת הפסיקה, כי כאשר אתה לוקח רכוש לפני הנישואים ומשתף עם בת הזוג שלך, אז בהחלט יכול להיות שלמרות שהרכוש הוא לפני הנישואים הוא יתחלק שווה בשווה בין בני הזוג חרף חוק יחסי ממון.
באופן עקרוני, רק מעבר מגורים לא מספק.
אבל אם יש מעבר מגורים וגם שיפצתם את הנכס, או נתת לה הרגשה או באמירה או בכתיבה להבין שיש לה חלק בנכס, בהחלט הדבר הזה יכול להוות כוונת שיתוף ותצטרך להתחלק איתה ברמה כזו או אחרת באותה דירה שהבאת לפני החתונה.
למרות חוק יחסי ממון תצטרך להתחלק, אלא אם כן עשית הסכם ממון שהעניינים הללו מוגדרים בה”.
- זה לא רומנטי הסכם ממון והוא עשוי אף לייצר מריבות…
עו”ד זמיר: בדיוק מהסיבה הזו, אני טוען כי עורך דין שעורך הסכם ממון הוא 80 אחוז פסיכולוג ו-20 אחוז עו”ד.
מי שחותם על הסכם ממון, צריך להבין ולדעת על מה הוא חותם, עלינו, עורכי הדין, מוטלת החובה להסביר לצדדים את כל מה שצריך בצורה הטובה ביותר.
הסכם ממון יכול להיות גם הפוך, לא רק הפרדה אלא גם שיתוף – לקבוע שככל שיש לנו ילד אחד אז יהיה שיתוף מסוים של אחוזים מסוימים, או בהתאם לכל שנת נישואים וכן הלאה.
הסכם ממון טוב, איכותי, לא כזה שמורידים מהאינטרנט, אצל עו”ד שמבין את הנפשות הפועלות, צריך להבין את תרבות האנשים. אצלנו במשרד יש למשל מחלקה בינלאומית שמתעסקת עם תושבי חו”ל, התרבות של מי שבא מצרפת היא שונה לחלוטין משלנו.
זה עולם בפני עצמו וצריך להבין מי נמצא לפנינו ולפי זה להכין הסכם ממון אידיאלי, שגם יהיה רומנטי עד כמה שאפשר”.
ומה לגבי ידועים בציבור, שאינם מחויבים זה לזה כדת וכדין?
לדברי עו”ד זמיר, מבחינה כלכלית אין במצב זה כל חיסכון.
“יש מי שסבור כי אצל ידועים בציבור יש פחות שיתוף, אבל פסיקה מהתקופה האחרונה של בית המשפט העליון דווקא קובעת כי אצל ידועים בציבור ככל שיש שיתוף הוא באופן שווה, כלומר אין שיתוף חלקי או שיתוף מוחלש”.
- מה זה אומר?
עו”ד זמיר: “כלומר, אם גבר חי במשך עשור עם בת הזוג ללא נישואים, ייתכן והוא ייאלץ לחלוק עימה גם את הרכוש שהוא הביא עימו בטרם הזוגיות.
זאת, לעומת זוג נשוי שבעניינם ייקבע שיש פחות שיתוף. למעשה, לפי זה, בני זוג נשואים מגנים על הרכוש מלפני הנישואים ולכן ידועים בציבור חייבים אף יותר לחתום על הסכם ממון, כי אחרת הרכוש שלהם חשוף לחלוקה עם בני הזוג אף שהם לא מעוניינים בכך”.
עו”ד זמיר קורא לזוגות לפני נישואים או לאחריהם, כמו גם לידועים בציבור, לפנות לייעוץ משפטי בטרם יכריעו בסוגיה.
כך, גם על מנת שיבינו וידעו לקראת מה הם הולכים.
“בסופו של יום”, הוא מסכם, “אצל מרבית הזוגות הרכוש שלהם כולל דירה, בית, מכוניות, אנחנו לא מדברים על כסך קטן אלא על מיליוני שקלים בדרך כלל. לכן, צריך להתייעץ, לשמוע את כל האפשרויות ולעשות זאת בצורה החכמה ביותר”.