December 5, 2024

ניווט במורכבויות הגירושין: חלוקת נכסים ושותפויות כלכליות

גירושין הם לעתים קרובות חוויה מאתגרת וטעונה רגשית עבור שני הצדדים המעורבים. בנוסף לטלטלה הרגשית, ההיבטים המשפטיים והכספיים של הגירושין עלולים להיות מסובכים ומכריעים, במיוחד בכל הנוגע לחלוקת נכסים וניווט בשותפויות כלכליות. מאמר זה נועד לספק מדריך מקיף על המורכבויות של חלוקת נכסים ושותפויות כלכליות בגירושין, תוך מתן תובנות לגבי החשיבות של ייצוג משפטי מיומן, בעלות משותפת וחלוקת נדל"ן, ניווט בחוק יחסי ממון בין בני זוג, פתרונות יצירתיים לנסיבות מקרה ייחודיות, ובחירת משרד עורכי הדין הנכון כדי להגן על האינטרסים שלך.

תפקיד הייצוג המשפטי המיומן

כשמדובר בתהליך הגירושין, קיומו של עורך דין מיומן בעל ניסיון ורגישות הוא קריטי. עורך דין לענייני גירושין שמבין את המורכבויות של חלוקת נכסים והתרת שותפויות כלכליות יכול להשפיע באופן משמעותי על תוצאות המקרה. ניהול לא מקצועי של התהליך עלול לגרום לנזק ניכר לאחד הצדדים המעורבים או לשניהם, מה שיוביל לתוצאות כלכליות ארוכות טווח.

עורך דין מנוסה יכול להדריך אותך דרך ההליכים המשפטיים המורכבים הכרוכים בחלוקת נכסים משמעותיים, כגון נכסי נדל"ן, עסקים או השקעות. הם גם יכולים לעזור לנהל משא ומתן על הסדרים הוגנים ושוויוניים, תוך הבטחה ששני הצדדים יקבלו את החלק ההוגן שלהם בנכסים. יתר על כן, עורך דין רגיש ואמפתי יכול לספק תמיכה רגשית כה נחוצה בתקופה מאתגרת זו, ולסייע בהקלת הלחץ והחרדה שמלווים לעתים קרובות את הליכי הגירושין.

בעלות משותפת וחלוקת מקרקעין אחד הדוגמאות הנפוצות ביותר לנכסים משמעותיים שצריך לחלק במהלך גירושין הוא נדל"ן בבעלות משותפת, כמו בית משפחה או נכסי השקעה. תהליך חלוקת נכסי הנדל"ן עשוי להיות מורכב במיוחד, שכן הוא כולל לא רק קביעת שווי הנכס אלא גם התחשבות בגורמים כגון משכנתאות, שעבודים ונטלים אחרים.

בעת חלוקת נכסי נדל"ן, חשוב לקחת בחשבון את הצרכים וההעדפות של שני הצדדים המעורבים. לדוגמה, בן זוג אחד עשוי לרצות לשמור על בית המשפחה כדי לספק יציבות לילדיהם, בעוד שהשני עשוי להעדיף למכור את הנכס ולחלק את התמורה. במקרים מסוימים, בני הזוג עשויים להחליט להמשיך בבעלות משותפת על הנכס, גם לאחר הגירושין, כאמצעי לשמירה על השותפות הכלכלית שלהם או למען ילדיהם.

חיוני לעבוד עם עורך דין מנוסה שיוכל לנווט בין הניואנסים של חלוקת נכסי נדל"ן, תוך הבטחה שצורכי שני הצדדים והאינטרסים שלהם יילקחו בחשבון ושהחלוקה תהיה הוגנת ושוויונית.

שותפות כלכלית לאחר הפרידה

במקרים מסוימים, זוגות עשויים לבחור להמשיך בשותפות הכלכלית שלהם לאחר הגירושין. הדבר יכול לנבוע מסיבות שונות, כגון שמירה על עסק או השקעה משותפים, מתן תמיכה מתמשכת לילדיהם, או פשוט מכיוון שבני הזוג נמצאים במערכת יחסים ידידותית ומאמינים שהם יכולים להמשיך לעבוד יחד כלכלית.

לא משנה מה הסיבות להמשך השותפות הכלכלית לאחר הגירושין, חיוני שיהיה ליווי משפטי. עורך דין מנוסה יכול לעזור בניסוח הסכמים המתווים את תנאי השותפות המתמשכת, תוך הבטחה שזכויותיהם ואינטרסיהם של שני הצדדים יישמרו. בנוסף, מעורבות של איש מקצוע משפטי יכולה לעזור למנוע מחלוקות ואי הבנות שעלולות לצוץ בהמשך הדרך, מה שיכול לחסוך לשני הצדדים זמן, כסף ולחץ. ל המשך שותפות כלכלית לאחר גירושין יש יתרונות וחסרונות. מחד, היא יכולה לספק יציבות כלכלית ותמיכה לשני הצדדים, ולאפשר להם לשמור על רמת החיים הנוכחית שלהם ולהמשיך לעבוד לקראת יעדים כלכליים משותפים. מאידך, המשך שותפות כלכלית עלול ליצור סיבוכים וקונפליקטים פוטנציאליים, במיוחד אם היחסים בין בני הזוג לשעבר נעשים מתוחים או אם הנסיבות הכלכליות שלהם משתנות באופן משמעותי.

ניווט בחוק יחסי ממון בין בני זוג

חוק יחסי ממון בין בני זוג הוא מסגרת משפטית שנועדה ליצור שוויון בחלוקת הנכסים בעת גירושין. החוק שואף להבטיח ששני הצדדים יקבלו את החלק ההוגן שלהם בנכסים, תוך התחשבות בגורמים כמו אורך הנישואים, תרומות בני הזוג לרכוש המשותף והמצב הכלכלי של כל אחד מבני הזוג.

עם זאת, חוק יחסי ממון בין בני זוג אינו נטול מורכבויות וחריגים. לדוגמה, נכסים מסוימים עשויים להיחשב כ"רכוש נפרד", כלומר הם אינם כפופים לחלוקה במהלך גירושין. אלה יכולים לכלול נכסים שהיו בבעלות לפני הנישואין, ירושות ומתנות שהתקבלו במהלך הנישואין. בנוסף, החוק מאפשר סטיות מהחלוקה השוויונית הסטנדרטית במקרים שבהם יהיה זה לא צודק או לא הוגן לעשות זאת, כגון כאשר בן זוג אחד תרם משמעותית יותר לרכוש המשותף או כאשר בן זוג אחד עסק בהתנהלות כלכלית לא תקינה, כגון הסתרת נכסים או חובות ללא ידיעת בן הזוג האחר.

פרעון חובות במהלך גירושין יכול להיות גם עניין מורכב, שכן הכללים החלים על חלוקת החובות שונים מאלה החלים על חלוקת הנכסים. ככלל, חוב שנצבר במהלך הנישואין נחשב כחוב משותף ומחולק בין בני הזוג בהתאם לתרומתו של כל בן זוג לרכוש המשותף ויכולתו להחזיר את החוב. במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי להורות לאחד מבני הזוג לשלם "דמי השבה" לבן הזוג האחר כאמצעי לעזור לבן הזוג החלש כלכלית להתמודד עם השינויים הכלכליים שהתגררות מביאה עמה. דמי השבה אלה משמשים לכיסוי הוצאות כגון דיור, חינוך או טיפול רפואי והם נועדו לעזור לבן הזוג החלש יותר לעבור לנסיבותיו הכלכליות החדשות.

פתרונות יצירתיים ונסיבות מקרה ייחודיות

כשמדובר בחלוקת נכסים ושותפויות כלכליות בגירושין, אין פתרון אחד שמתאים לכולם. כל מקרה לגופו, עם נסיבות כלכליות ורגשיות משלו שיש לקחת בחשבון. כתוצאה מכך, חיוני לגשת לכל מקרה בגמישות וביצירתיות, תוך חיפוש אחר פתרונות חדשניים העונים בצורה הטובה ביותר על צרכיהם של שני הצדדים המעורבים.

לדוגמה, במקרים בהם חלוקת הנכסים מורכבת במיוחד, כגון בעת התמודדות עם עסק משפחתי או אוסף אמנות יקר ערך, ייתכן שיהיה צורך לחקור הסדרים חלופיים החורגים מחלוקה פשוטה של ​​50/50. זה יכול לכלול הקמת נאמנות לניהול הנכסים, לאפשר לבן זוג אחד לרכוש את חלקו של בן הזוג האחר בנכס, או אפילו ליצור שותפות עסקית חדשה המאפשרת לשני בני הזוג להמשיך ליהנות מהנכס הנדון.

על ידי עבודה עם עורך דין מנוסה שמבין את האתגרים וההזדמנויות הייחודיות שכל מקרה מציג, זוגות יכולים למצוא פתרונות יצירתיים שעונים בצורה הטובה ביותר על צרכיהם ומגנים על האינטרסים שלהם במהלך הליך הגירושין.

בחירת משרד עורכי הדין הנכון אחד ההיבטים הקריטיים ביותר בניווט במורכבויות של גירושין, חלוקת נכסים ושותפויות כלכליות הוא בחירת משרד עורכי הדין הנכון שייצג את האינטרסים שלך. המשרד הנכון לא רק יביא עמו את המומחיות והניסיון הדרושים לטיפול בתיקי גירושין, אלא גם יבין את ההיבט האישי-רגשי של התהליך ויהיה בעל הידע הפיננסי הנדרש כדי לנהל בהצלחה חלוקת נכסים ושותפויות כלכליות מורכבות.

בעת בחירת משרד עורכי דין, חשוב לשקול גורמים כגון המוניטין של המשרד, הניסיון והכישורים של עורכי הדין בצוות, וגישתם לשירות לקוחות ולתקשורת. בנוסף, חיוני לבחור במשרד שרגיש לצרכים ולנסיבות הייחודיים שלך ויכול לספק את התמיכה הרגשית וההכוונה הנדרשת בתקופה מאתגרת זו.

בסופו של דבר, בחירת משרד עורכי הדין הנכון יכולה לעשות את כל ההבדל בהבטחת תוצאה מוצלחת בתהליך הגירושין, בהגנה על האינטרסים שלך ובעזרה לך לנווט במורכבויות של חלוקת נכסים ושותפויות כלכליות בביטחון ובקלות.

גירושין הם תהליך מורכב ומאתגר רגשית הדורש ניווט זהיר בסוגיות משפטיות ופיננסיות, במיוחד בכל הנוגע לחלוקת נכסים וניהול שותפויות כלכליות. על ידי הבנת החשיבות של ייצוג משפטי מיומן, הניואנסים של בעלות משותפת וחלוקת נדל"ן, המורכבויות של חוק יחסי ממון בין בני זוג, היתרונות והחסרונות הפוטנציאליים של המשך שותפויות כלכליות לאחר גירושין, והצורך בפתרונות יצירתיים בנסיבות מקרה ייחודיות, זוגות יכולים לקבל החלטות מושכלות שמגינות על האינטרסים שלהם ועוזרות להם להתקדם בביטחון. בסופו של דבר, המפתח לניווט מוצלח במורכבויות של גירושין, חלוקת נכסים ושותפויות כלכליות טמון בעבודה עם משרד עורכי דין מנוסה, אמפתי ומבין שיכול לספק את ההכוונה, התמיכה והמומחיות הדרושים כדי להשיג תוצאה הוגנת ושוויונית לכל הצדדים המעורבים.

פייסבוק
צִיוּץ
וואטסאפ
לינקדאין

מאמרים קשורים

כיצד מתנהלת בדיקת אבהות? מה ההבדל בין תביעות המתנהלות בבית הדין הרבני לבין ביהמ”ש למשפחה ומה השלכה של ילד המוגדר ממזר? עו”ד נילי שץ מסבירה

לפי הערכות, במדינות שונות בעולם יש אחוז ניכר, כ-20%, של ילדים שנולדו כתוצאה מרומן מחוץ לנישואין.

הנתונים הללו משתנים ממדינה למדינה. על פי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות הבריטי בשנת 2022, כ-25% מהילדים שנולדו כתוצאה מרומן בבריטניה ואינם חיים עם אביהם הביולוגי.

בדיקת אבהות היא בדיקה גנטית שמטרתה לקבוע האם אדם מסוים הוא האב הביולוגי של ילד מסוים.

הבדיקה מבוססת על השוואה בין ה-DNA של האב המיועד לבין ה-DNA של הילד.

עו”ד נילי שץ, המתמחה בדיני משפחה, מסבירה מתי נדרשת בדיקת אבהות ומה ההבדל בין הליכים המתקיימים בבית הדין הרבני לבין אלו המתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה.

“שינויים חברתיים, היסטוריים ותרבותיים הובילו למציאות חדשה מבחינת כלל נושא האבהות. זה נוגע לסוגי משפחה שונים שהולכים והופכים שכיחים וגם לרשתות החברתיות. למעשה, מאז ומעולם נולדו ילדים מחוץ לנישואין.

תמיד הייתה איזו עקומה בכל מקום בעולם שבו היה אחוזון שהילדים הם לא הילדים של ההורים שלהם, כמו בבריטניה ששם יש אחוז מאוד גבוה. בארץ זה מקבל משנה תוקף כי יש את נושא הממזרות. בניגוד למדינות רבות אחרות, אצלנו פרט לחוקים ולבתי המשפט אנחנו שואבים משמעות גם מן ההלכה”.

  • כיצד מגדיר החוק גניבת זרע?

עו”ד שץ: “בחוק אין שום הגדרה להורות וכשאין הגדרה מסוימת בחוק, הולכים למקורות. משם מתחילות הבעיות, שם זה מתחיל להסתבך.

בעיקרון יש את העניין של הורה שהוא ההורה, ויש אפוטרופסות. הורה במונח הרגיל זה הורה ששני ההורים יצרו את הילד.

אולם, כיום הרבה מאוד צורות להביא ילדים לעולם, אם זה בהורות משותפת, בפונדקאות בארץ, בפונדקאות בחו”ל, לכל מקרה יש את המאפיינים שלו שיוצרים את המורכבות שלו”.

שץ מתייחסת, בין השאר, לפס”ד של השופט נפתלי שילה, בעודו שופט שלום. אז הגיע לשולחנו מקרה של אישה שהביאה לעולם ילד בהליך פונדקאות בהודו.

זו לא הייתה פונדקאות רגילה משום שהילד נוצר הן מתרומת ביצית והן מתרומת זרע, כלומר ללא מטען גנטי של האם כלל.

כשהאם ביקשה להכניס את התינוק לישראל דרשו ממנה בדיקה גנטית. השופט שילה קבע אז כי למרות שהיא איננה בעלת מטען גנטי היא האם.

“פסק הדין הזה מחבר אותי לפרשת אסותא“, אומרת עו”ד שץ.

“על הסוגייה של האם הנושאת את הילד ברחמה ועל המשמעות שיש בכך. הרב לאו, נשיא ביה”ד הרבניים וגם ד”ר יאיר שיבר ציינו בהתייחס לפרשה הזו כי יש דברים חשובים בעולם הזה בזה שהילד נמצא בתוך רחם מסוים.

הוא מקבל את הדברים של האמא ואת הריחות שלה ואת האופי שלה, יש לזה משמעות. היה על זה ויכוח מאוד גדול. מה שונה, לדעתי,? כשאת הולכת לעשות IVF את בעצם מייצר ילד, אם בטעות הוא בעצם נטמן ברחם של מישהי אחרת, זו לא בעיה שלך בעיקרון כהורה הביולוגי. יש כאן עניין מאוד כאוב ומאוד מסובך”.

– מדוע ביה”ד הרבניים לא מוכנים לאשר בדיקה גנטית לילדים כשאחד מההורים מבקש זאת?

עו”ד שץ: “מבחינת בתי המשפט, במרבית המקרים המטען הגנטי גובר על הכל. זאת, בניגוד למקורות ולחוו”ד של אחרים.

מאחר, שהעמדה היא כי לילד יש זכות לדעת מאיפה בא ולגדול עם מי שהוא אמור לגדול איתו.

בביה”ד הרבני נושא הממזרות תופס מקום עיקרי. למרות שמדובר בעניין עתיק הוא עדיין קיים.

ההגדרה של ממזר זה ילד שנולד לאישה יהודייה שנישאה ליהודי, והרתה מחוץ לנישואין ליהודי.

מי שהוגדר כממזר הוא פסול חיתון וזו ההשלכה של העניין.  במשך השנים צצו מיתוסים רבים סביב נושא הממזרות, אבל זו למעשה ההגדרה.

הסנקציה היחידה לילד ממזר הוא שהוא אינו יכול להתחתן ברבנות. אבל זו גם הסיבה שבתי הדין הרבניים לא ממהרים לאשר בדיקות גנטיות לילדים.

כאשר מגיע לפתחו של בית הדין הרבני תיק ובו חשד כי הילד הוא תוצאה של רומן, אז הגישה היא שטובת הקטין גוברת על הכל.

אם יש אחוז קטן ביותר להחליט שהילד הוא ממזר לא יבצעו את הבדיקה. יש מקרים שבהם לא יודעים אם התוצאה תהיה שיהיה ממזר או לא, אפשר לפנות לביה”ד הרבני הגדול, לנשיא, והוא יכתוב חוו”ד בעניין הזה וזה מה שיקבע, וזה יקבע גם בביהמ”ש”.

עו”ד וטוען רבני אלעד זמיר במדריך מיוחד על כל מה שצריך לדעת כדי להיערך לתקופת הנישואים: על כתובה, הסכמי ממון ומה שביניהם

ההלכה היהודית קובעת כי נישואים הם עסקה משפטית בין שני אנשים.

על מנת שהנישואים יהיו תקפים מבחינה הלכתית, על שני הצדדים לעמוד בשורה של תנאים משפטיים. עו”ד וטוען רבני אלעד זמיר, מסביר במדריך מיוחד על הצעדים החשובים בטרם תיכנסו תחת החופה – על כתובה, הסכמי ממון ומה שביניהם.

לפי היהדות, הגיל המינימלי לנישואים הוא החל מגיל 18 ואילך.

כדי להיכנס בברית הנישואים על הצדדים לתת את הסכמתם החופשית לנישואים.

על כך, ישנן עוד סוגיות נוספות הקבועות את גבולות המותר, כמו איסור על נישואים בין קרובי משפחה, שאלת היהדות של בני הזוג והלכות הנוגעות למי שהיה נשוי כבר בעבר.

לדברי עו”ד אלעד זמיר, ישנם שני נושאים שחשוב לשים אליהם לב לפני שמתחתנים.

“הנושא הראשון”, הוא אומר, “הוא נושא הכתובה. תחת החופה נחתם מסמך כתובה, מסמך הכתובה הוא מסמך מחייב ומשפטי לכל דבר ועניין”.

  • זה לא סמלי בלבד?

עו”ד זמיר: “רבים היו רוצים לחשוב כך, אך המציאות אחרת.

מסמך כתובה הוא, לצורך העניין, כמו צ’ק.

חתמת עליו – זה מחייב אותך. הכתובה היא מעין תעודת ביטוח שהחתן מספק לאישה.

התרגום של הדבר הוא ‘אם אני ארצה להתגרש ואת לא תרצי – זה סכום הפיצוי שאני אשלם לך'”.

אולם, לדברי עו”ד זמיר, לא רק הסכום הוא הקובע בכתובה.

“הכתובה”, הוא מוסיף, “קובעת שהגבר מתחייב לפרנס את האישה, לדאוג לכל צרכיה, ודברים נוספים. יש נושא שכמעט ואינו מדובר, שלא ניתן לבחור אותו והוא נקרא ‘מדור אלמנה’.

מה זה אומר? שאם חס ושלום הגבר ילך לעולמו, האישה תוכל להישאר בדירה שלו, גם אם הוא הוריש אותה לאחרים, גם הם לא יוכלו לפנות אותה”.

  • אז מה כן ניתן לבחור במסגרת הכתובה?

עו”ד זמיר: “הבחירה היא בסכום שנכתב בכתובה. מה כתובים בסכום זו שאלת מיליון הדולר.

בסופו של יום מדובר בבחירה של החתן.

יש כתובה אשכנזית, שם מדובר בסכום קבוע, שגם לא שואלים את החתן, הסכום נקרא ‘200 זקוקים כסף’, שיעורו כיום הוא כאלפיים דולר, סכום סמלי בהחלט.

לעומת זאת, בעדות המזרח, אפשר למלא בסכום באמת את מה שהחתן רוצה. ניתן לרשום אלף שקלים בלבד, 18 אלף שקלים ואפילו מיליון שקלים.

“חשוב מאוד לדעת, במיוחד בשנים האחרונות, כי כשמגיעים לביה”ד הרבניים תביעות סביב הכתובה, הדיינים מחייבים בסכומים גבוהים. מצד שני, אם מישהו התחייב על סכום מופרך, למשל 18 מיליון שקלים, אז ככל הנראה בית הדין יאמר כי מדובר בכתובה מוגזמת, ויחייבו את הגבר בסכום נמוך, על פי רוב בין 120-180 אלף שקלים”.

  • התחושה היא שהכתובה היא בעצם סוג של הסכם ממון מחייב. הוא מתייחס לעוד נושאים רכושיים?

עו”ד זמיר: “נכון, זה סוג של הסכם ממון, הוא מתייחס לחובה של הבעל לפרנס את אשתו ולשמר רמת חיים נאותה. לצד זאת יש עניינים כמו מדור אלמנה ואחרים”.

  • יש עוד סוגי מסמכים שכדאי לחתום עליהם בטרם הנישואים?

עו”ד זמיר: “נושא שני, שהוא חשוב עד מאוד לדעתי, הוא הסכם הממון.

החוק שמגדיר ומסדיר את יחסי הממון בין בני זוג הוא חוק יחסי ממון.

חוק זה קובע שכל מה שהבאת איתך לחתונה נשאר שלך ואילו מה שצברת בזמן הנישואים משותף.

לעומת זאת, אם קיבלת ירושה או מתנה זה רכוש שנשאר אצלך ולא מתחלק.

אז למה לחתום על הסכם ממון אם יש הגנה? התשובה פשוטה – כי הפסיקה שדרגה את חוק יחסי ממון.

אומרת הפסיקה, כי כאשר אתה לוקח רכוש לפני הנישואים ומשתף עם בת הזוג שלך, אז בהחלט יכול להיות שלמרות שהרכוש הוא לפני הנישואים הוא יתחלק שווה בשווה בין בני הזוג חרף חוק יחסי ממון.

באופן עקרוני, רק מעבר מגורים לא מספק.

אבל אם יש מעבר מגורים וגם שיפצתם את הנכס, או נתת לה הרגשה או באמירה או בכתיבה להבין שיש לה חלק בנכס, בהחלט הדבר הזה יכול להוות כוונת שיתוף ותצטרך להתחלק איתה ברמה כזו או אחרת באותה דירה שהבאת לפני החתונה.

למרות חוק יחסי ממון תצטרך להתחלק, אלא אם כן עשית הסכם ממון שהעניינים הללו מוגדרים בה”.

  • זה לא רומנטי הסכם ממון והוא עשוי אף לייצר מריבות…

עו”ד זמיר: בדיוק מהסיבה הזו, אני טוען כי עורך דין שעורך הסכם ממון הוא 80 אחוז פסיכולוג ו-20 אחוז עו”ד.

מי שחותם על הסכם ממון, צריך להבין ולדעת על מה הוא חותם, עלינו, עורכי הדין, מוטלת החובה להסביר לצדדים את כל מה שצריך בצורה הטובה ביותר.

הסכם ממון יכול להיות גם הפוך, לא רק הפרדה אלא גם שיתוף – לקבוע שככל שיש לנו ילד אחד אז יהיה שיתוף מסוים של אחוזים מסוימים, או בהתאם לכל שנת נישואים וכן הלאה.

הסכם ממון טוב, איכותי, לא כזה שמורידים מהאינטרנט, אצל עו”ד שמבין את הנפשות הפועלות, צריך להבין את תרבות האנשים. אצלנו במשרד יש למשל מחלקה בינלאומית שמתעסקת עם תושבי חו”ל, התרבות של מי שבא מצרפת היא שונה לחלוטין משלנו.

זה עולם בפני עצמו וצריך להבין מי נמצא לפנינו ולפי זה להכין הסכם ממון אידיאלי, שגם יהיה רומנטי עד כמה שאפשר”.

ומה לגבי ידועים בציבור, שאינם מחויבים זה לזה כדת וכדין?

לדברי עו”ד זמיר, מבחינה כלכלית אין במצב זה כל חיסכון.

“יש מי שסבור כי אצל ידועים בציבור יש פחות שיתוף, אבל פסיקה מהתקופה האחרונה של בית המשפט העליון דווקא קובעת כי אצל ידועים בציבור ככל שיש שיתוף הוא באופן שווה, כלומר אין שיתוף חלקי או שיתוף מוחלש”.

  • מה זה אומר?

עו”ד זמיר: “כלומר, אם גבר חי במשך עשור עם בת הזוג ללא נישואים, ייתכן והוא ייאלץ לחלוק עימה גם את הרכוש שהוא הביא עימו בטרם הזוגיות.

זאת, לעומת זוג נשוי שבעניינם ייקבע שיש פחות שיתוף. למעשה, לפי זה, בני זוג נשואים מגנים על הרכוש מלפני הנישואים ולכן ידועים בציבור חייבים אף יותר לחתום על הסכם ממון, כי אחרת הרכוש שלהם חשוף לחלוקה עם בני הזוג אף שהם לא מעוניינים בכך”.

עו”ד זמיר קורא לזוגות לפני נישואים או לאחריהם, כמו גם לידועים בציבור, לפנות לייעוץ משפטי בטרם יכריעו בסוגיה.

כך, גם על מנת שיבינו וידעו לקראת מה הם הולכים.

“בסופו של יום”, הוא מסכם, “אצל מרבית הזוגות הרכוש שלהם כולל דירה, בית, מכוניות, אנחנו לא מדברים על כסך קטן אלא על מיליוני שקלים בדרך כלל. לכן, צריך להתייעץ, לשמוע את כל האפשרויות ולעשות זאת בצורה החכמה ביותר”.

ההלכה היהודית קובעת כי נישואים הם עסקה משפטית בין שני אנשים. על מנת שהנישואים יהיו תקפים מבחינה הלכתית, על שני הצדדים לעמוד בשורה של תנאים משפטיים. עו”ד וטוען רבני אלעד זמיר, מסביר במדריך מיוחד על הצעדים החשובים בטרם תיכנסו תחת החופה – על כתובה, הסכמי ממון ומה שביניהם.

לפי היהדות, הגיל המינימלי לנישואים הוא החל מגיל 18 ואילך. כדי להיכנס בברית הנישואים על הצדדים לתת את הסכמתם החופשית לנישואים. על כך, ישנן עוד סוגיות נוספות הקבועות את גבולות המותר, כמו איסור על נישואים בין קרובי משפחה, שאלת היהדות של בני הזוג והלכות הנוגעות למי שהיה נשוי כבר בעבר.

לדברי עו”ד זמיר, ישנם שני נושאים שחשוב לשים אליהם לב לפני שמתחתנים. “הנושא הראשון”, הוא אומר, “הוא נושא הכתובה. תחת החופה נחתם מסמך כתובה, מסמך הכתובה הוא מסמך מחייב ומשפטי לכל דבר ועניין”.

  • זה לא סמלי בלבד?

עו”ד זמיר: “רבים היו רוצים לחשוב כך, אך המציאות אחרת. מסמך כתובה הוא, לצורך העניין, כמו צ’ק. חתמת עליו – זה מחייב אותך. הכתובה היא מעין תעודת ביטוח שהחתן מספק לאישה. התרגום של הדבר הוא ‘אם אני ארצה להתגרש ואת לא תרצי – זה סכום הפיצוי שאני אשלם לך'”.

אולם, לדברי עו”ד זמיר, לא רק הסכום הוא הקובע בכתובה. “הכתובה”, הוא מוסיף, “קובעת שהגבר מתחייב לפרנס את האישה, לדאוג לכל צרכיה, ודברים נוספים. יש נושא שכמעט ואינו מדובר, שלא ניתן לבחור אותו והוא נקרא ‘מדור אלמנה’. מה זה אומר? שאם חס ושלום הגבר ילך לעולמו, האישה תוכל להישאר בדירה שלו, גם אם הוא הוריש אותה לאחרים, גם הם לא יוכלו לפנות אותה”.

  • אז מה כן ניתן לבחור במסגרת הכתובה?

עו”ד זמיר: “הבחירה היא בסכום שנכתב בכתובה. מה כתובים בסכום זו שאלת מיליון הדולר. בסופו של יום מדובר בבחירה של החתן. יש כתובה אשכנזית, שם מדובר בסכום קבוע, שגם לא שואלים את החתן, הסכום נקרא ‘200 זקוקים כסף’, שיעורו כיום הוא כאלפיים דולר, סכום סמלי בהחלט. לעומת זאת, בעדות המזרח, אפשר למלא בסכום באמת את מה שהחתן רוצה. ניתן לרשום אלף שקלים בלבד, 18 אלף שקלים ואפילו מיליון שקלים.

“חשוב מאוד לדעת, במיוחד בשנים האחרונות, כי כשמגיעים לביה”ד הרבניים תביעות סביב הכתובה, הדיינים מחייבים בסכומים גבוהים. מצד שני, אם מישהו התחייב על סכום מופרך, למשל 18 מיליון שקלים, אז ככל הנראה בית הדין יאמר כי מדובר בכתובה מוגזמת, ויחייבו את הגבר בסכום נמוך, על פי רוב בין 120-180 אלף שקלים”.

 

  • התחושה היא שהכתובה היא בעצם סוג של הסכם ממון מחייב. הוא מתייחס לעוד נושאים רכושיים?

עו”ד זמיר: “נכון, זה סוג של הסכם ממון, הוא מתייחס לחובה של הבעל לפרנס את אשתו ולשמר רמת חיים נאותה. לצד זאת יש עניינים כמו מדור אלמנה ואחרים”.

  • יש עוד סוגי מסמכים שכדאי לחתום עליהם בטרם הנישואים?

עו”ד זמיר: “נושא שני, שהוא חשוב עד מאוד לדעתי, הוא הסכם הממון. החוק שמגדיר ומסדיר את יחסי הממון בין בני זוג הוא חוק יחסי ממון. חוק זה קובע שכל מה שהבאת איתך לחתונה נשאר שלך ואילו מה שצברת בזמן הנישואים משותף. לעומת זאת, אם קיבלת ירושה או מתנה זה רכוש שנשאר אצלך ולא מתחלק. אז למה לחתום על הסכם ממון אם יש הגנה? התשובה פשוטה – כי הפסיקה שדרגה את חוק יחסי ממון. אומרת הפסיקה, כי כאשר אתה לוקח רכוש לפני הנישואים ומשתף עם בת הזוג שלך, אז בהחלט יכול להיות שלמרות שהרכוש הוא לפני הנישואים הוא יתחלק שווה בשווה בין בני הזוג חרף חוק יחסי ממון. באופן עקרוני, רק מעבר מגורים לא מספק. אבל אם יש מעבר מגורים וגם שיפצתם את הנכס, או נתת לה הרגשה או באמירה או בכתיבה להבין שיש לה חלק בנכס, בהחלט הדבר הזה יכול להוות כוונת שיתוף ותצטרך להתחלק איתה ברמה כזו או אחרת באותה דירה שהבאת לפני החתונה. למרות חוק יחסי ממון תצטרך להתחלק, אלא אם כן עשית הסכם ממון שהעניינים הללו מוגדרים בה”.

  • זה לא רומנטי הסכם ממון והוא עשוי אף לייצר מריבות…

עו”ד זמיר: בדיוק מהסיבה הזו, אני טוען כי עורך דין שעורך הסכם ממון הוא 80 אחוז פסיכולוג ו-20 אחוז עו”ד. מי שחותם על הסכם ממון, צריך להבין ולדעת על מה הוא חותם, עלינו, עורכי הדין, מוטלת החובה להסביר לצדדים את כל מה שצריך בצורה הטובה ביותר. הסכם ממון יכול להיות גם הפוך, לא רק הפרדה אלא גם שיתוף – לקבוע שככל שיש לנו ילד אחד אז יהיה שיתוף מסוים של אחוזים מסוימים, או בהתאם לכל שנת נישואים וכן הלאה. הסכם ממון טוב, איכותי, לא כזה שמורידים מהאינטרנט, אצל עו”ד שמבין את הנפשות הפועלות, צריך להבין את תרבות האנשים. אצלנו במשרד יש למשל מחלקה בינלאומית שמתעסקת עם תושבי חו”ל, התרבות של מי שבא מצרפת היא שונה לחלוטין משלנו. זה עולם בפני עצמו וצריך להבין מי נמצא לפנינו ולפי זה להכין הסכם ממון אידיאלי, שגם יהיה רומנטי עד כמה שאפשר”.

ומה לגבי ידועים בציבור, שאינם מחויבים זה לזה כדת וכדין? לדברי עו”ד זמיר, מבחינה כלכלית אין במצב זה כל חיסכון. “יש מי שסבור כי אצל ידועים בציבור יש פחות שיתוף, אבל פסיקה מהתקופה האחרונה של בית המשפט העליון דווקא קובעת כי אצל ידועים בציבור ככל שיש שיתוף הוא באופן שווה, כלומר אין שיתוף חלקי או שיתוף מוחלש”.

  • מה זה אומר?

עו”ד זמיר: “כלומר, אם גבר חי במשך עשור עם בת הזוג ללא נישואים, ייתכן והוא ייאלץ לחלוק עימה גם את הרכוש שהוא הביא עימו בטרם הזוגיות. זאת, לעומת זוג נשוי שבעניינם ייקבע שיש פחות שיתוף. למעשה, לפי זה, בני זוג נשואים מגנים על הרכוש מלפני הנישואים ולכן ידועים בציבור חייבים אף יותר לחתום על הסכם ממון, כי אחרת הרכוש שלהם חשוף לחלוקה עם בני הזוג אף שהם לא מעוניינים בכך”.

עו”ד זמיר קורא לזוגות לפני נישואים או לאחריהם, כמו גם לידועים בציבור, לפנות לייעוץ משפטי בטרם יכריעו בסוגיה. כך, גם על מנת שיבינו וידעו לקראת מה הם הולכים. “בסופו של יום”, הוא מסכם, “אצל מרבית הזוגות הרכוש שלהם כולל דירה, בית, מכוניות, אנחנו לא מדברים על כסך קטן אלא על מיליוני שקלים בדרך כלל. לכן, צריך להתייעץ, לשמוע את כל האפשרויות ולעשות זאת בצורה החכמה ביותר”.

 

מלחמה וסכסוך משפיעים באופן נרחב על תחומים שונים בחיים, כולל שוק הנדל”ן. אחת ההשלכות העיקריות של המלחמה על עסקאות נדל”ן ועל פרויקטי בנייה היא הפוטנציאל לעיכובים באספקת דירות עקב מחסור בכוח אדם שנגרם עקב הסכסוך.

מאמר זה יחקור את המסגרת המשפטית סביב סעיפי כוח עליון בחוזי רכישה, אשר כוללים לעתים קרובות מלחמה כסיבה מוצדקת לעיכוב.

הוא גם ידון בצורך בבדיקה עובדתית של כל מקרה לגופו, שכן בתי המשפט דורשים ראיות מהותיות לתמיכה בטענות בדבר עיכובים הקשורים למלחמה.

בנוסף, המאמר ידגיש את החשיבות של תיעוד מקיף וחוות דעת של מומחים כדי לאמת טענות כאלה, וידגיש את תפקידם של בתי המשפט בהבטחת הוודאות המרבית לגבי מועדי אספקת הדירות.

המסגרת המשפטית: סעיפי כוח עליון

סעיפי כוח עליון הם הוראות בחוזים הפוטרים צד מלקיים את התחייבויותיו החוזיות כאשר נסיבות בלתי צפויות שאינן בשליטתו מונעות ממנו לעשות זאת.

בהקשר של עסקאות נדל”ן, סעיפי כוח עליון כוללים לעתים קרובות מלחמה כסיבה לעיכוב באספקת דירות.

כאשר מתרחש אירוע כוח עליון, כגון מלחמה, הקבלן רשאי לטעון שהוא פטור מפיצוי הקונה בגין העיכוב באספקה מכיוון שהאירוע היה מעבר לשליטתו. עם זאת, חשוב לציין שלא כל הטענות בדבר כוח עליון מתקבלות אוטומטית. בתי המשפט דורשים בחינה מפורטת של העובדות בכל מקרה לגופו כדי לקבוע האם המלחמה אכן גרמה לעיכוב והאם הקבלן מוצדק בהפעלת סעיף כוח עליון.

הצורך בבדיקה עובדתית יש לבחון כל מקרה לגופו כדי לקבוע את ההשפעה בפועל של המלחמה על עיכובים בבנייה. בתי המשפט הדגישו את החשיבות של בחינה עובדתית בפסיקותיהם, וקבעו כי אין די בטענה סתמית שהמלחמה גרמה לעיכוב מבלי לספק ראיות מהותיות.

לדוגמה, במקרה צביבך, בית המשפט מינה מומחה לבחון את טענת הקבלן לפיה מצב המלחמה במבצע צוק איתן השפיע על שוק העבודה בתל אביב באופן המצדיק את העיכוב. המומחה קבע כי הקבלנים מצאו פתרונות גם כאשר חלק מהעובדים נעדר, מה שמעיד על כך שהמלחמה לא גרמה לעיכוב במקרה זה.

מקרה זה מדגים כי על הקבלנים מוטל נטל ההוכחה להראות כי עיכובים הקשורים למלחמה הם אמיתיים. עליהם להציג ראיות כגון יומני עבודה, לוחות זמנים, הצהרות עדים והוכחות למחסור בכוח אדם כדי לתמוך בטענותיהם.

תיעוד וחוות דעת מומחים

תיעוד מקיף חיוני לקבלנים המעוניינים לטעון כי עיכובים הקשורים למלחמה השפיעו על יכולתם לספק דירות בזמן. יומני עבודה, לוחות זמנים והצהרות עדים מקבלני משנה יכולים לספק ראיות בעלות ערך לתמיכה בטענותיהם. בנוסף, ראיות למחסור בכוח אדם, כגון רשימות עובדים ורשומות של היתרי כניסה שניתנו או נדחו, יכולות לעזור להוכיח את ההשפעה של המלחמה על זמינות העובדים.

חוות דעת של מומחים יכולות גם למלא תפקיד מכריע בניתוח הממצאים ובתמיכה בטענות בדבר עיכובים הקשורים למלחמה. במקרים מסוימים, ניתן להיעזר במומחה כדי לספק הערכה מקצועית של השפעת הסכסוך על פרויקט הבנייה והאם העיכוב מוצדק. חשוב שקבלנים יבטיחו שהמומחים שלהם אמינים ומוסמכים, שכן חוות דעתם ייבחנו בקפידה על ידי בית המשפט.

תפקידם של בתי המשפט בהבטחת הוודאות היעד העיקרי של החוק ביחס למועדי מסירת דירה הוא מתן ודאות מקסימלית גם לקבלן וגם לרוכש. בתי המשפט ממלאים תפקיד מכריע בבחינת וקביעת תוקפן של טענות לעיכוב הקשורות למלחמה, תוך הבטחה לאיזון הוגן של האינטרסים של שני הצדדים.

בעת הערכת תביעה לכוח עליון עקב מלחמה, בתי המשפט יבחנו בקפידה את הראיות שהקבלן מציג, כמו גם כל טיעוני נגד שמעלה הרוכש. הם עשויים גם לשקול חוות דעת של מומחים וגורמים רלוונטיים אחרים, כגון משך המלחמה והתקופה הנדרשת לארגון וחידוש העבודה לאחר הסכסוך.

בסופו של דבר, בתי המשפט לא יקבלו טענה כללית בדבר עיכובים הקשורים למלחמה ללא ראיות ותמיכה מהותיות. הם עשויים להקצות את המלחמה ואת התקופה הנדרשת לארגון כ”מאריכים” את מועד המסירה לאחר בחינת כל הנתונים שהוצגו בפניהם.

אסטרטגיות עבור רוכשי דירות

רוכשי דירות לא צריכים לקבל באופן אוטומטי את טענת הקבלן שהעיכוב במסירה נובע מעיכוב בקצב העבודה שנגרם עקב המלחמה. במקום זאת, עליהם לנקוט תפקיד פעיל בבדיקת הראיות של הקבלן ובערעור על כל טענה לא מבוססת.

רוכשים יכולים לבקש מהקבלן תיעוד, כגון יומני עבודה ורשימות עובדים, כדי לאמת את השפעת המלחמה על פרויקט הבנייה. אם הקבלן לא מספק ראיות מספיקות או שהתיעוד לא תומך בטענתו, ייתכן שלרוכש יהיו עילות לערער על העיכוב.

מומלץ גם לרוכשים להתקשר עם אנשי מקצוע משפטיים המנוסים בסכסוכי נדל”ן כדי לעזור לנווט במורכבויות של תביעות כוח עליון ולהבטיח תוצאה הוגנת. ייצוג משפטי יכול לסייע בהערכת הראיות של הקבלן, במשא ומתן מול הקבלן וייצוג האינטרסים של הרוכש בבית המשפט במידת הצורך.

סיכום השפעת המלחמה על מסירת דירות והמסגרת המשפטית המסדירה עיכובים הינה סוגיה מורכבת ורבת פנים. תפקידם של סעיפי כוח עליון בחוזי רכישה, הצורך בבדיקה עובדתית וחשיבות התיעוד וחוות הדעת המקצועיות – כולם תורמים ליישוב סכסוכים הנוגעים לעיכובים הקשורים למלחמה.

בתי המשפט ממלאים תפקיד מכריע בשמירה על הוודאות ואיזון האינטרסים של כל הצדדים המעורבים בעסקאות נדל”ן מושפעות מלחמה. על ידי דרישה לראיות מהותיות לתמיכה בטענות בדבר עיכובים הקשורים למלחמה, בתי המשפט יכולים להבטיח כי קבלנים ורוכשי דירות יקבלו יחס הוגן וכי החוק יגשים את ייעודו לספק ודאות מרבית לגבי מועדי מסירת הדירות.

ככל שרוכשי הדירות מתמודדים עם האתגרים שמעמידים עיכובים הקשורים למלחמה, חיוני להקפיד על יזום בבדיקת טענות הקבלנים ולקבלת ייעוץ משפטי על מנת להבטיח תוצאה הוגנת. תחת בחינה מדוקדקת והבנה מעמיקה של המסגרת המשפטית, רוכשים יוכלו להגן טוב יותר על האינטרסים שלהם ולהשיג פתרון מוצלח אל מול המלחמה והשפעתה על הנדל”ן.

עו"ד, מעוניין בלקוחות חדשים?

Skip to content