מהו חוק איסור לשון הרע וכיצד הוא מגן עליכם

לשון הרע: מה מותר ומה אסור

מישהו כתב עליכם משהו לא נכון. אולי בקבוצת וואטסאפ של ההורים בכיתה, אולי בפוסט בפייסבוק, אולי בביקורת עסקית שכל מי שמחפש את שמכם בגוגל רואה. הבטן מתהפכת, והמחשבה הראשונה היא "אני תובע אותו".

אבל רגע לפני שאתם רצים לעורך דין, כדאי להבין מה החוק באמת אומר. כי הפער בין התחושה הצודקת שלכם לבין מה שנחשב "לשון הרע" מבחינה משפטית הוא לפעמים גדול מאוד. לא כל אמירה פוגעת היא עבירה, ולא כל עלבון מזכה בפיצוי.

מאחורי כל תיק כזה יש סיפור אנושי. שם טוב שנפגע, יחסים שהתקלקלו, לילות בלי שינה. במאמר הזה נסביר בשפה פשוטה מה נכנס לגדר לשון הרע לפי החוק הישראלי, אילו הגנות קיימות למי שפרסם, מה קורה עם רשתות חברתיות וקבוצות וואטסאפ, ומתי באמת הגיע הרגע לפנות לעורך דין. המטרה היא שתסיימו את הקריאה כשאתם מבינים את המצב שלכם טוב יותר.

זמן קריאה: 5 דקות

תוכן עניינים

• מה בעצם נחשב לשון הרע לפי החוק
• ההבדל בין עלבון פרטי לפרסום שאפשר לתבוע עליו
• ההגנות שהחוק נותן למי שפרסם
• לשון הרע ברשתות חברתיות ובקבוצות וואטסאפ
• מי אחראי כשאתם מנהלים קבוצה
• הדרך אל בית המשפט: כתב תביעה ומה שקורה אחריו
• פיצוי בלי להוכיח נזק: איך זה עובד
• הטעויות שהכי יקר לחזור עליהן
• מתי באמת כדאי לפנות לעורך דין
• גישור מול תביעה: השוואה בין המסלולים
• ההבדל בין לשון הרע להטרדה או להוצאת דיבה בעל פה
• שאלות שאנשים מתביישים לשאול

מה בעצם נחשב לשון הרע לפי החוק

נקודת ההתחלה היא חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. החוק הזה מגדיר בדיוק מה נחשב פרסום פוגעני שאפשר לתבוע עליו, והוא מדויק יותר ממה שרוב האנשים חושבים.

לפי סעיף 1 לחוק, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזות אותו בגלל מעשים או התנהגות שמיוחסים לו, לפגוע במשרתו או בעסקו, או לפגוע בו בגלל מוצאו או דתו. במילים פשוטות, מדובר באמירה שמורידה מהמעמד של אדם בעיני הסביבה שלו.

שימו לב לנקודה חשובה. החוק לא בודק אם אתם נפגעתם רגשית. הוא בודק אם האמירה עלולה לפגוע בשם הטוב שלכם בעיני אנשים אחרים. זה מבחן אובייקטיבי, לא סובייקטיבי. אמירה שהעליבה אתם אישית אבל אף אדם סביר לא היה חושב עליכם פחות בגללה, לרוב לא תיחשב לשון הרע.

עוד עיקרון מרכזי: לא חייבים שהדברים יהיו שקריים. גם אמירה נכונה יכולה להיות לשון הרע. השאלה אם הפרסום מוצדק נבחנת בשלב ההגנות, ולא בשלב ההגדרה. ההגדרה עצמה מתמקדת רק בשאלה אם הדברים פוגעים בשם הטוב. את הנוסח המדויק אפשר לראות במאגר החקיקה של אוניברסיטת תל אביב, שם מובאת הגדרת החוק במלואה.

ההבדל בין עלבון פרטי לפרסום שאפשר לתבוע עליו

הרבה אנשים מתבלבלים בין תחושת העלבון לבין העילה המשפטית. מישהו אמר לכם דבר פוגע בארבע עיניים? זה כואב, אבל מבחינת החוק חסר כאן רכיב קריטי. הפרסום.

החוק דורש שהדברים יגיעו לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע עצמו. אמירה פוגעת שנאמרה רק לכם, בלי שאף אדם נוסף שמע או קרא אותה, אינה מהווה לשון הרע. הרעיון מאחורי זה הגיוני. לשון הרע פוגעת בשם הטוב, ושם טוב הוא דבר שקיים בעיני אחרים. אם הדברים נשארו בינכם לבין הפוגע, השם הטוב לא נפגע כלפי חוץ.

כאן נכנס הבדל מעניין בין המדיה השונה. הודעה פרטית ששלח לכם אדם ישירות, בלי לשתף איש, לרוב לא תיחשב פרסום. אבל אותה הודעה בדיוק, אם נכתבה בקבוצה עם עשרים משתתפים, כבר עומדת ברכיב הפרסום. אותן מילים, תוצאה משפטית שונה לגמרי.

הפער הזה הוא בדיוק המקום שבו אנשים טועים. הם בטוחים שכל דבר פוגע שנאמר עליהם מזכה בתביעה, ומגלים שדווקא האמירה הכי כואבת, זו שנאמרה להם ישירות בכעס, היא זו שאין עליה עילה. וההערה שנזרקה כבדרך אגב בקבוצה גדולה, זו שהם כמעט לא שמו לב אליה, היא זו שעומדת בתנאי החוק.

ההגנות שהחוק נותן למי שפרסם

גם אם אמירה נכנסת להגדרת לשון הרע, זה לא סוף הסיפור. החוק מכיר בכך שלפעמים יש ערך חשוב יותר משמירה על השם הטוב, כמו חופש הביטוי או זכות הציבור לדעת. לכן הוא נותן למי שפרסם כמה הגנות אפשריות.

ההגנה המרכזית היא הגנת "אמת הפרסום". אם הדברים שפורסמו הם אמת, ויש בפרסום עניין ציבורי, זו הגנה מלאה. שימו לב ששני התנאים נדרשים יחד. לא מספיק שהדבר נכון, צריך שיהיה בו גם עניין לציבור. חשיפת שקרים של גורם ציבורי היא דוגמה מובהקת. פרסום פרט אישי מביך שאין בו שום עניין ציבורי, גם אם הוא אמת, לא בהכרח יזכה בהגנה.

הגנה נוספת היא "תום לב". החוק מפרט כמה מצבים שבהם פרסום ייחשב מוגן אם נעשה בתום לב, למשל הבעת דעה כנה, ביקורת על יצירה שפורסמה, או דיווח הוגן על מה שנאמר בישיבה פומבית. יש הבדל גדול בין קביעת עובדה ("הוא גנב") לבין הבעת דעה ("לדעתי ההתנהלות שלו לא הוגנת"). דעה שנאמרה בכנות מקבלת הגנה רחבה יותר מקביעה עובדתית שקרית.

למה זה חשוב לכם? כי אם אתם שוקלים לתבוע, כדאי לחשוב מראש אילו הגנות עומדות לצד השני. ואם אתם אלה שפרסמתם ומישהו מאיים לתבוע, ההגנות האלה הן בדיוק מה שיכול לעמוד לזכותכם. פירוק הסוגיה יחד עם עורך דין שמתמחה בתחום עוזר להבין מבעוד מועד לאן העניין הולך.

לשון הרע ברשתות חברתיות ובקבוצות וואטסאפ

רוב תיקי לשון הרע היום נולדים במסך. פוסט בפייסבוק, סטורי באינסטגרם, הודעה בקבוצת וואטסאפ שכולם קוראים ואף אחד לא שוכח. המרחב הדיגיטלי הפך כל אדם למפרסם, ואיתו הגיעו שאלות משפטיות חדשות.

אחת השאלות המסקרנות היא מה קורה עם "לייק" ו"שיתוף". בית המשפט העליון נדרש לסוגיה, וההבחנה שנקבעה מעניינת. שיתוף של פוסט פוגעני עשוי להיחשב פרסום, כי המשתף מפיץ את התוכן הלאה לרשת שלו. לעומת זאת, לחיצת "לייק" בלבד, לפי הגישה שהתגבשה, אינה מספיקה כדי להיחשב פרסום עצמאי של לשון הרע. את ההבחנה הזו סקרו במפורט בפסקי הדין המרכזיים של בית המשפט העליון.

ההיגיון פשוט. כשאתם משתפים, אתם לוקחים תוכן ומעבירים אותו הלאה, ובכך תורמים להפצתו. לחיצת לייק היא פעולה עמומה יותר, שיכולה להתפרש בדרכים רבות, ולכן קשה לראות בה לבדה מעשה של הפצת דברי דיבה. אבל אל תסתמכו על זה כמו על כלל ברזל. ההקשר קובע, ובית המשפט בוחן כל מקרה לגופו.

נקודה נוספת שרבים לא מודעים אליה. גם מחיקה מאוחרת של פוסט לא בהכרח מוחקת את האחריות. אם התוכן כבר הופץ, נצפה ואולי צולם במסך, הנזק כבר נעשה. עדיף לחשוב פעמיים לפני שלוחצים "פרסם" מאשר להתחרט אחר כך.

מי אחראי כשאתם מנהלים קבוצה

אתם מנהלים קבוצת וואטסאפ שכונתית או קבוצת פייסבוק של תושבים? יש כאן זווית שרבים מפספסים. במקרים מסוימים, גם מנהל קבוצה יכול למצוא את עצמו נושא באחריות, לא רק מי שכתב את התוכן הפוגעני.

ההיגיון קשור ליכולת השליטה. למנהל קבוצה יש בדרך כלל אפשרות למחוק תכנים ולהסיר חברים. כאשר תוכן פוגעני מתפרסם בקבוצה, המנהל יודע עליו, ויש בידיו היכולת להסירו, אבל הוא נמנע מכך בנסיבות שמצדיקות הסרה, ייתכן שתקום נגדו אחריות. תמצית בעברית של מקרה כזה מובאת באתר כל זכות.

חשוב לשים דברים בפרופורציה. אין פירוש הדבר שכל מנהל קבוצה אחראי אוטומטית לכל מה שנכתב אצלו, ולא בכל מקרה תיפול אחריות. אבל אם אתם מנהלים מרחב דיגיטלי, כדאי להיות ערניים. פנייה של חבר קבוצה שמתלונן על תוכן פוגע כלפיו היא סימן שכדאי לטפל בו, לא להתעלם ממנו.

הזווית הזו הופכת מנהלי קבוצות רבים, שרואים את עצמם כעוברי אורח תמימים, לבעלי תפקיד עם אחריות אפשרית. אם אתם בעמדה כזו, כדאי להבין את הגבולות מראש, לפני שמישהו יטען שהתרשלתם.

הדרך אל בית המשפט: כתב תביעה ומה שקורה אחריו

נניח ששקלתם והחלטתם שהמקרה שלכם עומד בתנאים. איך זה נראה בפועל? רוב אנשים מדמיינים תהליך מהיר, אבל המציאות מורכבת יותר. תביעת לשון הרע מוגשת לרוב לבית משפט השלום, ומתחילה בהגשת כתב תביעה, מסמך שבו אתם מפרטים מה פורסם, מתי, איפה, ומדוע זה מהווה לשון הרע.

לפני שמגישים, יש שלב חשוב שרבים מדלגים עליו. תיעוד. צילומי מסך ברורים, שמראים את התוכן, את התאריך, את שם המפרסם ואת ההקשר, הם הבסיס לכל תיק. פוסט שנמחק בלי שתיעדתם אותו הופך את המשימה לקשה בהרבה. תעדו לפני שאתם פונים למישהו, אפילו לפני שאתם מגיבים.

אחרי הגשת התביעה, הצד השני מגיש כתב הגנה, שבו הוא מציג את גרסתו ואת ההגנות שהוא טוען להן. משם התיק יכול להתגלגל לגישור, להסדר פשרה, או להוכחות מלאות בבית המשפט. חלק ניכר מהתיקים מסתיים בפשרה עוד לפני הכרעה שיפוטית, כי שני הצדדים מבינים שהליך מלא הוא ארוך, יקר ולא ודאי.

כדאי לזכור שהחוק קובע מגבלת זמן להגשת תביעה. אם ממתינים יותר מדי, עלולים לאבד את הזכות לתבוע. זו אחת הסיבות שכדאי לבדוק את המצב מוקדם ולא לדחות. באתר שלנו תוכלו למצוא הסברים נוספים על התחומים השונים במדור נזיקין, שאליו משתייכת סוגיית לשון הרע.

פיצוי בלי להוכיח נזק: איך זה עובד

אחד הדברים שמפתיעים אנשים הוא שבתביעת לשון הרע לא תמיד צריך להוכיח שנגרם לכם נזק כספי ממשי. החוק מאפשר, בתנאים מסוימים, פסיקת פיצוי גם בלי שהתובע יוכיח הפסד קונקרטי.

ההיגיון מאחורי זה נובע מטבע הפגיעה. איך מכמתים פגיעה בשם הטוב? קשה מאוד לשים מספר על העובדה שאנשים חושבים עליכם פחות טוב. לכן החוק יצר מנגנון של פיצוי שלא מצריך הוכחת נזק מדויק, ומעניק לבית המשפט שיקול דעת רחב לקבוע סכום שמשקף את חומרת הפגיעה. את המסגרת המושגית לזה סוקר מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

עם זאת, חשוב לא לבנות ציפיות מוגזמות. הסכום שנפסק בפועל תלוי בנסיבות רבות: היקף הפרסום, מספר האנשים שנחשפו, חומרת הדברים, השאלה אם היתה כוונה לפגוע, והאם המפרסם התנצל או הסיר את התוכן. בית המשפט בוחן את התמונה המלאה. לא נכון להסתכל על תקרת הפיצוי בחוק ולהניח שזה מה שתקבלו.

שאלת הכוונה לפגוע רלוונטית במיוחד. פרסום שנעשה מתוך רצון מכוון להזיק לרוב ייחשב חמור יותר מהערה שנזרקה בפזיזות. גם התנהגות הצדדים אחרי הפרסום, כמו נכונות להתנצל או להסיר, נלקחת בחשבון. זו הסיבה שלפעמים דרישה מוקדמת להסרה והתנצלות פותרת את העניין בלי צורך בתביעה בכלל.

הטעויות שהכי יקר לחזור עליהן

יש כמה מהלכים שאנשים עושים ברגע הראשון של הכעס, ומשלמים עליהם ביוקר בהמשך. שווה להכיר אותם מראש.

הטעות הראשונה היא להגיב באותו מטבע. מישהו כתב עליכם משהו פוגע, ואתם עונים לו בפוסט חריף עוד יותר. התוצאה? עכשיו גם אתם עלולים למצוא את עצמכם בצד של הנתבע. תגובה נגדית פוגענית לא רק שלא עוזרת, היא יכולה להפוך את התובע לנתבע.

הטעות השנייה היא למחוק ראיות. אנשים לפעמים חוסמים את הפוגע, מוחקים את השיחה או עוזבים את הקבוצה כדי "להתנתק מזה". הבעיה היא שביחד עם הכאב הם מוחקים גם את ההוכחות. בלי תיעוד, גם תיק חזק הופך לקשה להוכחה. תעדו קודם, התנתקו אחר כך.

הטעות השלישית היא לחכות. הרבה אנשים אומרים לעצמם שהם "יראו איך זה מתפתח", ובינתיים חולפים חודשים. חלוף הזמן פוגע פעמיים: גם מקשה על איסוף הראיות, וגם עלול לפגוע בזכות לתבוע בגלל מגבלות הזמן שבחוק. אם משהו מטריד אתכם, בדיקה מוקדמת עדיפה על המתנה.

הטעות הרביעית, אולי הכואבת ביותר, היא לתבוע על כל דבר. לא כל עלבון שווה תביעה. הליך משפטי הוא יקר, מתיש ומאריך את החשיפה לפרסום שרצינו שיישכח. לפעמים דווקא ההתעלמות המחושבת היא הצעד החכם. עורך דין טוב יגיד לכם גם מתי לא כדאי לתבוע.

מתי באמת כדאי לפנות לעורך דין

לא כל מקרה מצריך עורך דין, אבל יש סימנים ברורים שכדאי להתייעץ. אם הפרסום הגיע לקהל רחב, אם הוא פוגע בפרנסה או במוניטין המקצועי שלכם, אם מדובר בהאשמה חמורה כמו ייחוס עבירה פלילית, או אם הצד השני מסרב להסיר ולהתנצל, אלה מצבים שבהם ייעוץ משפטי שווה את המחיר.

עורך דין שמתמחה בלשון הרע יעשה לכם כמה דברים חשובים עוד לפני הגשת תביעה. הוא יעריך אם המקרה שלכם באמת עומד בהגדרת החוק, יבחן אילו הגנות עומדות לצד השני, ויעזור לכם להחליט אם כדאי לפתוח בהליך משפטי או שעדיף מכתב התראה, דרישת הסרה, או פשרה שקטה.

לפעמים המהלך היעיל ביותר הוא מכתב מעורך דין שדורש הסרה והתנצלות. מכתב כזה, שמנוסח נכון, פותר חלק ניכר מהמקרים בלי צורך בכלל בבית משפט. הצד השני מבין שהעניין רציני, מסיר את הפרסום ומתנצל, והסיפור נסגר. זה לא חייב להיגמר בבית משפט.

ב"מחוץ לפרוטוקול" אנחנו בוחנים כל סוגיה משפטית יחד עם עורכי דין ומומחים מהתחום, ומסבירים אותה בשפה פשוטה ובגובה העיניים. מי שמרגיש שהוא צריך ייעוץ ראשוני יכול למצוא כאן חיבור אישי, וללא עלות, לעורך דין מתאים דרך עמוד עורכי הדין שלנו. נקודת התחלה נכונה לפני שמתקדמים לבד.

גישור מול תביעה: השוואה בין המסלולים

כשמדובר בסכסוך לשון הרע, לא תמיד תביעה מלאה היא הדרך הנכונה. יש כמה מסלולים אפשריים, וכל אחד מהם מתאים למצב אחר. הבנת ההבדלים עוזרת לבחור נכון.

מכתב התראה הוא הצעד הראשון והזול ביותר, ולעיתים גם היעיל. גישור ופשרה מתאימים כשיש רצון של שני הצדדים לסגור את העניין בלי מלחמה ארוכה. תביעה מלאה שמורה למקרים שבהם הפגיעה חמורה, הצד השני מסרב לשתף פעולה, או שהעיקרון חשוב יותר מהעלות.

הבחירה בין המסלולים אינה תמיד ברורה מאליה, והיא תלויה בפרטים של המקרה שלכם. עורך דין יכול לעזור למפות את האפשרויות ולהבין מה ההיגיון הכלכלי והמשפטי של כל דרך. חשוב לזכור שהמטרה היא לתקן את הפגיעה בשם הטוב, לא בהכרח לנצח בקרב.

ההבדל בין לשון הרע להטרדה או להוצאת דיבה בעל פה

אנשים מבלבלים לעיתים בין מושגים משפטיים שונים שנשמעים דומים. שווה לעשות סדר. לשון הרע היא מונח משפטי מוגדר, שחל גם על פרסום בכתב וגם על אמירה בעל פה, כל עוד היא הגיעה לצד שלישי ופוגעת בשם הטוב.

המונח "הוצאת דיבה" הוא שם עממי שמתייחס בדרך כלל לאותה תופעה, אבל בשפת החוק המונח הרשמי הוא לשון הרע. אין הבדל מהותי בין השניים מבחינה משפטית, זו רק שאלה של ניסוח.

הטרדה, לעומת זאת, היא עניין אחר לגמרי. הטרדה מתמשכת, איומים או מעקב נכנסים לתחומי חוק אחרים, ולעיתים אף לתחום הפלילי. ייתכן שמקרה מסוים יכלול גם רכיב של לשון הרע וגם רכיב של הטרדה, ואז מדובר בשתי עילות נפרדות. אם אתם חשים מאוימים או במצב של הטרדה מתמשכת, זה מצב שדורש התייחסות מיידית ולעיתים פנייה למשטרה, מעבר לשאלה האזרחית של הפיצוי.

ההבחנה הזו חשובה כי היא משפיעה על הדרך שבה מטפלים במקרה. תביעת לשון הרע היא הליך אזרחי שמטרתו פיצוי ותיקון השם הטוב. תלונה על הטרדה יכולה להוביל להליך פלילי ולצווי הגנה. הבנה של השוני עוזרת לכם לפנות לערוץ הנכון. תוכלו לקרוא עוד על נושאים מהתחום הפלילי במדור הפלילי שלנו.

שאלות שאנשים מתביישים לשאול

יש שאלות שאנשים חוששים לשאול עורך דין, אולי כי הן נשמעות להם בסיסיות מדי. אין שאלה מביכה כשמדובר בשם הטוב שלכם. הנה כמה מהנפוצות.

"אם מה שכתבו עליי נכון, אין לי מה לעשות?" לא בהכרח. גם אמירה נכונה יכולה להיות לשון הרע. השאלה אם קיימת הגנת אמת הפרסום תלויה בעניין הציבורי שבפרסום. פרט אישי אמיתי שאין בו עניין לציבור לא בהכרח מוגן.

"מישהו שיתף פוסט של מישהו אחר. אפשר לתבוע גם אותו?" ייתכן. כפי שראינו, שיתוף עשוי להיחשב פרסום עצמאי, כי המשתף מפיץ את התוכן הלאה. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

"כמה כסף אני אקבל?" זו שאלה שאי אפשר לענות עליה מראש. הסכום תלוי בהיקף הפרסום, בחומרת הדברים, בכוונה לפגוע ובנסיבות רבות נוספות. אף עורך דין אחראי לא יבטיח לכם סכום. מי שמבטיח, כדאי להיזהר ממנו.

"עבר כבר חצי שנה, מאוחר מדי?" לא בהכרח, אבל אל תמשיכו לחכות. החוק קובע מגבלת זמן להגשת תביעה, וככל שהזמן עובר גם איסוף הראיות נעשה קשה יותר. בדיקה מוקדמת תמיד עדיפה.

שאלות נפוצות

האם לחיצת "לייק" על פוסט פוגעני נחשבת לשון הרע?

לפי הגישה שהתגבשה בפסיקת בית המשפט העליון, לחיצת "לייק" לבדה לרוב אינה מספיקה כדי להיחשב פרסום של לשון הרע, בעוד ש"שיתוף" של הפוסט עשוי כן להיחשב פרסום, כי הוא מפיץ את התוכן הלאה. עם זאת, ההקשר קובע וכל מקרה נבחן לגופו, ולכן אין להסתמך על כך כמו על כלל מוחלט. מי שמתלבט לגבי מקרה ספציפי, כדאי שיתייעץ עם עורך דין.

האם אפשר לתבוע על הודעה פרטית ששלחו לי ישירות?

ככלל, לא. החוק דורש שהדברים יגיעו לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע כדי שתתקיים דרישת הפרסום. הודעה פוגעת שנשלחה רק אליכם, בלי שאף אדם נוסף נחשף אליה, לרוב לא תיחשב לשון הרע, כי השם הטוב שלכם כלפי חוץ לא נפגע. המצב משתנה אם אותה הודעה נשלחה בקבוצה או הופצה לאחרים.

מה כדאי לעשות ברגע שגיליתי פרסום פוגע עליי?

הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לתעד. צלמו מסך שמראה את התוכן, התאריך, שם המפרסם וההקשר, לפני שהפרסום נמחק. הימנעו מתגובה נגדית פוגענית, שעלולה להפוך אתכם לנתבעים. אחר כך שקלו פנייה לעורך דין שיעריך אם המקרה עומד בהגדרת החוק, ויכול לסייע בבחירה בין מכתב התראה, פשרה או תביעה. תיעוד מוקדם וייעוץ בזמן הם הבסיס לכל טיפול נכון בסוגיה.

לשון הרע היא אחת הסוגיות שבהן הפער בין התחושה הצודקת לבין מה שהחוק מכיר בו הוא הגדול ביותר. הבנה של הכללים, של ההגנות ושל המסלולים האפשריים, נותנת לכם יתרון אמיתי. החוק משפיע על כל אחד ואחת מאיתנו, לפעמים בלי שנשים לב, ולהכיר את הזכויות שלכם הוא הצעד הראשון לפעול נכון. כשמגיע הרגע, בדיקה עם עורך דין תעזור לכם להבין לא רק אם אפשר לתבוע, אלא גם אם באמת כדאי.

המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ מותאם אישית מומלץ לפנות לעורך דין.