דוח חמור של מבקר המדינה חושף: משטרת ישראל השתמשה במשך שנים בתוכנות ריגול מתוחכמות – ופרצה לטלפונים של אזרחים ללא פיקוח שיפוטי ראוי.
.
הוואקום הנורמטיבי: איך פעלה המשטרה ללא חוק
הדוח מציג תמונה מטרידה: שימוש בלתי מפוקח בטכנולוגיות מעקב, חדירה לפרטיות אזרחים, ואי-ציות לנהלים בסיסיים.
עו"ד רלי אבישר רווה, מומחית למשפט פלילי שהתארחה בתכנית, מנתחת את הממצאים ואת המשמעות עבורכם.
."
לעומת זאת, הנתונים שעולים מהדוח מדאיגים במיוחד: מתוך כ-12,000 בקשות להאזנת סתר שהוגשו, כ-1,000 מכשירים הודבקו ברוגלה. מתוכם, בכ-40% מהמקרים נשאב מידע שלא היה מורשה על פי צו בית המשפט — כלומר, מידע אישי שחרג מגבולות ההיתר שניתן.
הטלפון שלך הוא המצפן אל הנשמה שלך
אחד ההיבטים המטרידים ביותר בפרשה הוא היקף המידע שניתן לחלץ מטלפון חכם. בניגוד להאזנת סתר מסורתית, שמוגבלת להקלטת שיחות, רוגלה כמו פגסוס מאפשרת גישה כמעט בלתי מוגבלת — אנשי קשר, תמונות, מסרים, תכנים מענן, מיקומים, ועוד.
כפי שמציינת עו"ד אבישר רווה: "טלפון של אדם זה המצפן אל תוך הלב שלו והנפש שלו." המשטרה, לטענתה, פעלה תחת כותרת של "האזנת סתר" אך בפועל השתמשה בכלים שחורגים לחלוטין מהגדרתו של מושג זה בחוק הקיים.
חוק האזנת סתר, שתוקן לאחרונה בשנת 1995, לא נכתב בהתחשב בטכנולוגיות ריגול מודרניות. התוצאה: הכלים הטכנולוגיים שואבים מידע מותר ואסור כאחד, ולמשטרה אין כלים לנתב את הגבולות — מה מותר לאסוף ומה חורג מהצו.
כשל שומרי הסף: היועץ המשפטי והפרקליטות
ממצא חמור נוסף בדוח נוגע לכשל הפיקוחי. מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על היועץ המשפטי לממשלה ועל הפרקליטות, שנמצאו ככאלה שלא מילאו את תפקידם כשומרי סף ולא פיקחו על אופן השימוש של המשטרה בכלים הטכנולוגיים.
עם זאת, עו"ד אבישר רווה מציגה נקודת מבט נוספת: "אין ציפייה מהם שיבואו ויעשו את העבודה — אנחנו לא יכולים לבקש ממישהו שיבחן את הטכנולוגיה ויפקח ויבקר עליה, מבלי שיש לו ידע במה הטכנולוגיה הזאת מסוגלת לעשות."
במילים אחרות, הפער אינו רק חקיקתי אלא גם ידעי — לגורמי הפיקוח אין את הכלים והמומחיות הטכנולוגית להבין מה בדיוק המשטרה עושה עם הטכנולוגיות שברשותה. לפיכך, מבקר המדינה קרא להקמת גוף מקצועי בעל ידע טכנולוגי שיוכל לפקח בצורה אפקטיבית.
בינה מלאכותית: האיום הבא על הפרטיות
מעבר לרוגלות המוכרות, איום חדש מסתמן באופק — שימוש בבינה מלאכותית לצורכי מעקב ואיסוף מודיעין. טכנולוגיות AI מתקדמות מאפשרות כיום ליצור שיחות טלפון שבהן הקול בצד השני נשמע זהה לקול של חבר או בן משפחה, מבלי שהמאזין מודע לכך שמדובר בהתחזות.
מציאות זו מעלה שאלות חדשות לגמרי על גבולות המעקב החוקי. אם כיום כבר קיים קושי לפקח על שימוש ברוגלות, כיצד ייבנה מנגנון פיקוח על כלי AI שמסוגלים לדמות זהויות אנושיות?
הפתרון: חקיקה חדשה ופיקוח עצמאי
עו"ד אבישר רווה מציעה מספר צעדים קונקרטיים שנדרשים כדי להתמודד עם המצב:
כמו כן, חוק מסגרת חדש— יש לתקן את חוק האזנת סתר ולהתאימו לעידן הטכנולוגי. החוק חייב להגדיר בבירור מי מורשה להשתמש בכלים טכנולוגיים, באילו נסיבות, ומה המגבלות על היקף המידע שניתן לאסוף.
הגבלת שאיבת מידע— יש לפתח כלים טכנולוגיים שמאפשרים למשטרה לאסוף רק את המידע המורשה, ולא "הכל או כלום" כפי שהמצב היה עד כה.
בהתאם לכך,גוף פיקוח בעל מומחיות טכנולוגית— הקמת גוף עצמאי שמבין את הטכנולוגיה ויכול לפקח בזמן אמת על אופן השימוש של רשויות אכיפת החוק בכלי ריגול.
חשוב לציין שמאז שהפרשה נחשפה באמצעות כלי תקשורת, השימוש ברוגלות הופסק עד להסדרה חקיקתית. אולם, עיכוב זה גם פוגע ביכולת של המשטרה להילחם בארגוני פשיעה — מה שמדגיש את הדחיפות בהשלמת החקיקה.
שאלות נפוצות
מה גילה דוח מבקר המדינה על רוגלות המשטרה?
אולם, דוח מבקר המדינה חשף כי משטרת ישראל השתמשה בתוכנות ריגול, ובראשן פגסוס של NSO, כדי לחדור לטלפונים של אזרחים ללא מסגרת חוקית מתאימה. מתוך כ-12,000 בקשות להאזנת סתר, כ-1,000 מכשירים הודבקו, ובכ-40% מהם נשאב מידע שחרג מגבולות ההיתר.
מהי רוגלת פגסוס וכיצד היא פועלת?
פגסוס היא תוכנת ריגול שפותחה על ידי חברת NSO הישראלית. התוכנה משתלטת על הטלפון החכם של המטרה ומאפשרת גישה מלאה למידע השמור בו — שיחות, הודעות, תמונות, אנשי קשר, נתוני מיקום, ותכנים מענן. בניגוד להאזנת סתר מסורתית, רוגלה אינה מוגבלת להקלטת שיחות בלבד.
למה חוק האזנת סתר לא מספיק?
חוק האזנת סתר תוקן לאחרונה בשנת 1995, הרבה לפני עידן הסמארטפונים. החוק לא מתייחס לטכנולוגיות ריגול מודרניות שמאפשרות שאיבת מידע רחב בהרבה מהאזנה לשיחות. אין בו הגדרות לגבי סוגי המידע שמותר לאסוף, ואין מנגנון טכנולוגי שמאפשר הגבלה.
האם המשטרה עדיין משתמשת ברוגלות?
בשל כך, לא. מאז שהפרשה נחשפה באמצעות כלי תקשורת, ובעקבות הדיון הציבורי שהתעורר, השימוש ברוגלות הופסק עד להסדרה חקיקתית מתאימה. העיכוב בחקיקה אמנם פוגע גם ביכולת המשטרה להיאבק בארגוני פשיעה.
איך בינה מלאכותית יכולה לאיים על הפרטיות שלנו?
טכנולוגיות AI מתקדמות מאפשרות ליצור שיחות טלפון עם קולות מזויפים שנשמעים זהים לקולות של אנשים מוכרים — חברים או בני משפחה. כך ניתן לדלות מידע מאדם מבלי שידע שהוא משוחח עם מערכת ממוחשבת ולא עם אדם אמיתי, מה שמעלה שאלות רגולטוריות חדשות לחלוטין.
עו"ד רלי אבישר רווה התארחה בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול" עם מולי ארי, ערוץ 1
