גל של פשיטות רגל באופק? גם בלי המלחמה, המצב הכלכלי של הישראלים לא היה ורוד. עכשיו, עם ההרעה – הבעיה מתחילה לצוף.
בהתאם לכך, גם אם לא הייתה מלחמה וגיוס מילואים נרחב לצד מצב החירום שהוכרז, המצב הכלכלי של אזרחי ישראל עדיין היה רחוק מלהיות חיובי. אולם, נראה שהנסיבות רק יחמירו, ויש סיכוי ממשי שאנו עומדים בפני גל של פשיטות רגל.
עו"ד חיות גרינברג, מומחית בהליכי חדלות פירעון, מזהירה: "את הקושי האמיתי ואת הקריסה הגדולה נראה רק בעוד חצי שנה".
גרינברג השתתפה בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול" המשודרת בערוץ 14, לצד עורכי הדיןאיתי אנשל, אורי קינןוד"ר יפעת לב ארי, בהנחייתמולי ארי.
לקראת סוף שנת 2023, התחזיות לשנת 2024 בנוגע לחוסן הכלכלי של בעלי עסקים, חברות, שכירים, ספקים ויחידים בישראל נראות עגומות. עוד לפני האירועים הקשים של השבעה באוקטובר, הנתונים הכלכליים בנוגע לחדלות פירעון היו מדאיגים.
בין יוני לאוגוסט 2023 נרשמה עלייה משמעותית של 84% במספר הפניות של חברות שביקשו למנות להן בעלי תפקיד מטעם בית המשפט כדי לטפל בבעיות החוב שלהן.
השוואת הנתונים בנוגע לבקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון של יחידים בין יולי לאוגוסט 2023 לתקופה המקבילה אשתקד הצביעה על עלייה של 12.9% במספר הבקשות לפתיחת הליכים.
ד"ר יפעת לב ארי קובעת כי "אני חושבת שה-7 באוקטובר הוא לא הסימן או הזרז לקריסה הכלכלית. היסודות לכך הונחו הרבה קודם. מהתחום שלי, דיני משפחה, אני יכולה להגיד שיש עלייה משמעותית בפתיחת תיקי הוצאה לפועל בגין אי תשלום מזונות
נכון שבחודש האחרון התגייסו הרבה, אבל אלה לא משלמים סדרתיים, גם קודם. אין ספק שנוח לנו לתלות מצבים לא נעימים במלחמה, אבל לא בטוח שזה נכון לעשות את זה".
שימו לב –מה הוביל ישראלים רבים למצוקה כלכלית עוד לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל?
גורם אחד יכול להיות עליית הריבית שהתרחשה בחודשים האחרונים.
עם זאת, עו"ד קינן מסביר כי "סביבת ריבית נמוכה היא זרז מצוין לצמיחה כלכלית. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהאירוע של העלאת הריבית לא קשור אלינו, אלא לכל העולם. מיתון עולמי. למלחמה הזו נכנסנו כבר במצב שיש סביבת ריבית גבוהה, שזה לאו דווקא רצוי בנסיבות האלה
אנשים לקחו הלוואות בריבית מסוימת ופתאום הריבית קפצה ותשלומי ההחזר קפצו גם הם".
לדברי גרינברג, "הבעיה היא יותר עמוקה וטבועה בתרבות הצרכנית שלנו. אני מלווה חברות כבר למעלה מ-18 שנה ואני רואה את התרבות שהשתרשה. זאת תרבות שמפגינה נוחות באי עמידה בהתחייבויות. אנחנו אומרים שאנחנו אומת יזמים וזה בא לידי ביטוי גם פה
אנשים, אנשי עסקים ובשורה התחתונה, לא מפחדים לקחת הלוואות – צעירים לוקחים הלוואות שהם לא יודעים איך ישלמו אותן. בסופו של דבר זה מביא אותנו לחיות על הקצה, אז מספיק שיהיה עוד אירוע אחד וזה דוחף אותנו מעבר לקצה
זה בא לידי ביטוי גם במשקי הבית הפרטיים".
עו"ד קינן מסכים ומוסיף, "יש לנו תרבות צריכה כזאת שכל ילד בן 15 עם רכב, קורקינטים חשמליים. אנחנו פשוט מוציאים בלי לחשוב, בלי לעצור לרגע, ובסוף זה חוזר אלינו".
נקודה קריטית: לדברי בן ארי, יש להמתין מספר חודשים כדי להעריך את המצב במלואו. ירוק מעריך, "לדעתי הדרמה תהיה במרץ-אפריל 2024. אני חושבת שבינתיים, הייתי רוצה שנשמע ונפנים - הגיע הזמן לבנות תכנית קדימה. גם אם אני יודע שאני אכנס לקושי הזה, גם הידיעה שאני לא אוכל להתמודד יכולה לקחת אותי לסל פתרונות שיקטינו את הנזק
אבל הטבע שלנו הוא לא להביט קדימה, לא לגעת בפצעים - נגיע ונתמודד. זאת לדעתי אחת הבעיות הקשות של האירוע הזה".
לעומת זאת, עו"ד קינן מציע שלכל בית אב, כולל שכירים, תהיה תכנית תקציב, גם בלי קשר למלחמה.
לדבריו, "זה נכון לכל בית ותמיד. אנשים לא עושים תקציב, לא שמים בצד אירוע לא מתוכנן".
בד בבד, לגבי מצוקת בעלי העסקים, האם לקיחת הלוואה, או בערבות המדינה או מגוף אחר, היא הפתרון?
עו"ד גרינברג סבור כי "הלוואה היא משהו שצריך לתכנן ולהבין מה היא באה לשרת וגם לדעת איך אני מחזיר אותה. אם אני לא יודע מראש מה היא אמורה לתת לי, וזה לא פלסטר, לא צריך להשתמש בה כפלסטר, להחליף אותי בהתחייבות נמוכה יותר או משהו אחר
צריך לדעת איך להחזיר אותה. היום יש קרן בערבות המדינה, חרבות ברזל, שבין היתר נותנת תנאים טובים והאג"ח, שנתחיל להתעסק איתן בעוד שנה. וזה מאוד מסוכן. הנטייה היא להגיד כן, תנו לי את הכסף, בפועל, הם מעמיסים עוד ועוד הלוואות ונגיע לעוד שנה, חנוקים
. לכן, הייתי מציע שאחת ההחלטות הכי גרועות היא לקחת הלוואה כזאת על הדרך, בשיחת טלפון. כשפונים. בלי לבדוק ריביות ולראות לאן זה הולך".
עו"ד קינן מייעץ לבעלי עסקים במצוקה כלכלית "לשבת עם רואה החשבון ולכסות את ההלוואה בקרן בערבות מדינה, אבל רק בתכנון מראש".
עו"ד אנשל מעיר כי "אם המלחמה עשתה משהו טוב, ואני מקווה שהיא תיגמר בקרוב. זה שאנחנו יודעים שאחרי מלחמה יש שגשוג ואנחנו מקווים לזה".
אולם, ד"ר לב ארי מסביהר כי "המלחמה הזאת היא אירוע קיצון, שמעולם לא היה ניתן לניכוי ממה שקרה קודם".
גל של פשיטות רגל באופק? גם בלי המלחמה, המצב הכלכלי של הישראלים לא היה ורוד. עכשיו, עם ההרעה – הבעיה מתחילה לצוף.
בהתאם לכך, גם אם לא הייתה מלחמה וגיוס מילואים נרחב לצד מצב החירום שהוכרז, המצב הכלכלי של אזרחי ישראל עדיין היה רחוק מלהיות חיובי. אולם, נראה שהנסיבות רק יחמירו, ויש סיכוי ממשי שאנו עומדים בפני גל של פשיטות רגל.
עו"ד חיות גרינברג, מומחית בהליכי חדלות פירעון, מזהירה: "את הקושי האמיתי ואת הקריסה הגדולה נראה רק בעוד חצי שנה".
גרינברג השתתפה בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול" המשודרת בערוץ 14, לצד עורכי הדיןאיתי אנשל, אורי קינןוד"ר יפעת לב ארי, בהנחייתמולי ארי.
לקראת סוף שנת 2023, התחזיות לשנת 2024 בנוגע לחוסן הכלכלי של בעלי עסקים, חברות, שכירים, ספקים ויחידים בישראל נראות עגומות. עוד לפני האירועים הקשים של השבעה באוקטובר, הנתונים הכלכליים בנוגע לחדלות פירעון היו מדאיגים.
בין יוני לאוגוסט 2023 נרשמה עלייה משמעותית של 84% במספר הפניות של חברות שביקשו למנות להן בעלי תפקיד מטעם בית המשפט כדי לטפל בבעיות החוב שלהן.
השוואת הנתונים בנוגע לבקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון של יחידים בין יולי לאוגוסט 2023 לתקופה המקבילה אשתקד הצביעה על עלייה של 12.9% במספר הבקשות לפתיחת הליכים.
ד"ר יפעת לב ארי קובעת כי "אני חושבת שה-7 באוקטובר הוא לא הסימן או הזרז לקריסה הכלכלית. היסודות לכך הונחו הרבה קודם. מהתחום שלי, דיני משפחה, אני יכולה להגיד שיש עלייה משמעותית בפתיחת תיקי הוצאה לפועל בגין אי תשלום מזונות
נכון שבחודש האחרון התגייסו הרבה, אבל אלה לא משלמים סדרתיים, גם קודם. אין ספק שנוח לנו לתלות מצבים לא נעימים במלחמה, אבל לא בטוח שזה נכון לעשות את זה".
שימו לב –מה הוביל ישראלים רבים למצוקה כלכלית עוד לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל?
גורם אחד יכול להיות עליית הריבית שהתרחשה בחודשים האחרונים.
עם זאת, עו"ד קינן מסביר כי "סביבת ריבית נמוכה היא זרז מצוין לצמיחה כלכלית. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהאירוע של העלאת הריבית לא קשור אלינו, אלא לכל העולם. מיתון עולמי. למלחמה הזו נכנסנו כבר במצב שיש סביבת ריבית גבוהה, שזה לאו דווקא רצוי בנסיבות האלה
אנשים לקחו הלוואות בריבית מסוימת ופתאום הריבית קפצה ותשלומי ההחזר קפצו גם הם".
לדברי גרינברג, "הבעיה היא יותר עמוקה וטבועה בתרבות הצרכנית שלנו. אני מלווה חברות כבר למעלה מ-18 שנה ואני רואה את התרבות שהשתרשה. זאת תרבות שמפגינה נוחות באי עמידה בהתחייבויות. אנחנו אומרים שאנחנו אומת יזמים וזה בא לידי ביטוי גם פה
אנשים, אנשי עסקים ובשורה התחתונה, לא מפחדים לקחת הלוואות – צעירים לוקחים הלוואות שהם לא יודעים איך ישלמו אותן. בסופו של דבר זה מביא אותנו לחיות על הקצה, אז מספיק שיהיה עוד אירוע אחד וזה דוחף אותנו מעבר לקצה
זה בא לידי ביטוי גם במשקי הבית הפרטיים".
עו"ד קינן מסכים ומוסיף, "יש לנו תרבות צריכה כזאת שכל ילד בן 15 עם רכב, קורקינטים חשמליים. אנחנו פשוט מוציאים בלי לחשוב, בלי לעצור לרגע, ובסוף זה חוזר אלינו".
נקודה קריטית: לדברי בן ארי, יש להמתין מספר חודשים כדי להעריך את המצב במלואו. ירוק מעריך, "לדעתי הדרמה תהיה במרץ-אפריל 2024. אני חושבת שבינתיים, הייתי רוצה שנשמע ונפנים – הגיע הזמן לבנות תכנית קדימה. גם אם אני יודע שאני אכנס לקושי הזה, גם הידיעה שאני לא אוכל להתמודד יכולה לקחת אותי לסל פתרונות שיקטינו את הנזק
אבל הטבע שלנו הוא לא להביט קדימה, לא לגעת בפצעים – נגיע ונתמודד. זאת לדעתי אחת הבעיות הקשות של האירוע הזה".
לעומת זאת, עו"ד קינן מציע שלכל בית אב, כולל שכירים, תהיה תכנית תקציב, גם בלי קשר למלחמה.
לדבריו, "זה נכון לכל בית ותמיד. אנשים לא עושים תקציב, לא שמים בצד אירוע לא מתוכנן".
בד בבד, לגבי מצוקת בעלי העסקים, האם לקיחת הלוואה, או בערבות המדינה או מגוף אחר, היא הפתרון?
עו"ד גרינברג סבור כי "הלוואה היא משהו שצריך לתכנן ולהבין מה היא באה לשרת וגם לדעת איך אני מחזיר אותה. אם אני לא יודע מראש מה היא אמורה לתת לי, וזה לא פלסטר, לא צריך להשתמש בה כפלסטר, להחליף אותי בהתחייבות נמוכה יותר או משהו אחר
צריך לדעת איך להחזיר אותה. היום יש קרן בערבות המדינה, חרבות ברזל, שבין היתר נותנת תנאים טובים והאג"ח, שנתחיל להתעסק איתן בעוד שנה. וזה מאוד מסוכן. הנטייה היא להגיד כן, תנו לי את הכסף, בפועל, הם מעמיסים עוד ועוד הלוואות ונגיע לעוד שנה, חנוקים
. לכן, הייתי מציע שאחת ההחלטות הכי גרועות היא לקחת הלוואה כזאת על הדרך, בשיחת טלפון. כשפונים. בלי לבדוק ריביות ולראות לאן זה הולך".
עו"ד קינן מייעץ לבעלי עסקים במצוקה כלכלית "לשבת עם רואה החשבון ולכסות את ההלוואה בקרן בערבות מדינה, אבל רק בתכנון מראש".
עו"ד אנשל מעיר כי "אם המלחמה עשתה משהו טוב, ואני מקווה שהיא תיגמר בקרוב. זה שאנחנו יודעים שאחרי מלחמה יש שגשוג ואנחנו מקווים לזה".
אולם, ד"ר לב ארי מסביהר כי "המלחמה הזאת היא אירוע קיצון, שמעולם לא היה ניתן לניכוי ממה שקרה קודם".
על הכותב
מולי ארי הוא עורך ומייסד מגזין "מחוץ לפרוטוקול" — מגזין משפטי דיגיטלי המוקדש להנגשת עולם המשפט לציבור הרחב. בוגר בית ספר לתקשורת, מתמחה בסיקור דיני משפחה, פלילי, נדל"ן ונזיקין. מגזין מחוץ לפרוטוקול מאגד מאמרים, ראיונות, סרטונים ופודקאסטים בתחום המשפטי הישראלי.
כל המאמרים של מולי ארי →מולי ארי, עורך מגזין "מחוץ לפרוטוקול", ידבר אתכם וישדך אתכם לעורך הדין המנוסה ביותר בתחום שלכם — שיחה ראשונית חינם, ללא התחייבות.
השאר פרטים ונחבר אותך לעו"ד מתאים מהתחום. ללא עלות ייעוץ ראשוני.
אתר זה משתמש בעוגיות (Cookies) לשיפור חוויית הגלישה. למידע נוסף
סימנים מוקדמים כוללים קושי מתמשך בתשלום חובות לספקים, הצטברות חובות מס, קבלת התראות מנושים, ירידה משמעותית במחזור העסקי, וחוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות שוטפות. פנייה מוקדמת לעורך דין חדלות פירעון יכולה לאפשר הליך שיקום כלכלי במקום פירוק.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החליף את פקודת פשיטת הרגל וחל על יחידים ותאגידים כאחד. ההליך החדש מדגיש שיקום כלכלי ומתן הזדמנות לפתיחת דף חדש, בניגוד לפשיטת רגל שהתמקדה בעיקר בפירעון חובות לנושים.
בהליך שיקום כלכלי לתאגיד, בית המשפט רשאי למנות נאמן שינהל את העסק, אך ייתכנו מקרים שבהם בעל העסק ימשיך לנהל בפיקוח. ההחלטה תלויה בנסיבות המקרה, בהיקף החובות, ובתוכנית השיקום המוצעת.