חוק עונש מוות למחבלים: הדיון המשפטי, שאלת ההרתעה והמוקשים בדרך לחקיקה

עונש מוות למחבלים – הנושא שמסעיר את ישראל. הצעת החוק חוזרת שוב ושוב לשולחן הכנסת, וההתלבטות הציבורית סוערת.

האם ישראל תחוקק עונש מוות למחבלים? האם צעד כזה ירתיע טרור? והאם החוק יעמוד במבחן בג"ץ?

האם צעד כזה באמת ירתיע את הטרור? וחשוב לא פחות – האם החוק יעמוד במבחן בג"ץ? כדי לעשות סדר בסוגיה הסבוכה, מובאת בפניכם כאן פרספקטיבה משפטית וביטחונית ייחודית של עורך הדין אילן כץ, לשעבר משנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים (בדרגת אלוף משנה)

עו"ד כץ מביא עמו ניסיון עשיר ונדיר מהשטח, הכולל, בין היתר, ישיבה בהרכבים שיפוטיים שחרצו את דינם של גדולי המחבלים שידעה מדינת ישראל.

הדילמה המוסרית והענישתית: תקדים חסן סלאמה

שימו לב – כאשר אתם שואלים את עצמכם לגבי ההצדקה המשפטית והמוסרית להטלת עונש מוות, חובה לחזור לתקדימים בולטים מן העבר. עורך הדין אילן כץ ישב בעברו בראש ההרכב הצבאי ששפט את חסן סלאמה, מי שהיה המשלח הראשי של המחבלים המתאבדים בפיגועי קו 18 בירושלים

. אדם זה היה אחראי להירצחם של 46 אנשים, ולפציעתם של מאות אזרחים נוספים, זאת מבלי למנות את הנזקים ההיקפיים העצומים.

במהלך הדיונים בתיק זה, עולה השאלה הבסיסית ביותר במדרג הענישה: מהו ההבדל המהותי בין אדם שרצח במו ידיו אדם אחד, לבין אדם שגרם במכוון למותם של 46 אנשים חפים מפשע? האם ניתן לגזור עליהם גזירה שווה מבחינה עונשית?

האם גזירת 46 מאסרי עולם מצטברים באמת נושאת בתוכה משמעות פרקטית או הרתעתית כלשהי?

עו"ד כץ סבר כבר אז שהתשובה היא שלילית. באותו משפט, הוא נותר בדעת מיעוט בדרישתו להטיל עונש מוות על המחבל. יתרה מכך, בניגוד לנוהג בדין הצבאי בו שופט המיעוט נותר אנונימי תחת הכינוי "שופט אחר", הוא דרש לחשוף את שמו ודרגתו

המטרה שלכם, כמו גם שלו, בנקיטת גישה כזו, היא להעביר מסר ברור ואג'נדה משפטית ומוסרית שאין להתפשר עליה, חרף הביקורת הבינלאומית האפשרית.

האם עונש מוות באמת ירתיע את הטרור?

אחת מטענות הנגד המרכזיות שוודאי תשמעו מצד מתנגדי החוק היא טיעון החטיפות. המתנגדים גורסים שאם ארגוני הטרור ידעו שחבריהם צפויים להיות מומתים, הם ימהרו לחטוף חיילים ואזרחים כאמצעי מיקוח. עם זאת, בחינה מעמיקה של המציאות הישראלית מצביעה על עובדה אחרת: ארגוני הטרור חוטפים חיילים ואזרחים בכל מקרה

גם כיום, מטרתם היא לדרוש את שחרורם של אותם "ארכי-מחבלים" מבתי הכלא בתמורה לשחרור החטופים. אם כך, מדוע לא לנסות את התהליך ההפוך ולבחון את תועלתו האמיתית?

אם אתם תוהים האם עונש מוות הוא אפקטיבי בהרתעת מחבלים, התשובה היא חיובית וחד משמעית, אך דורשת הבחנה ברורה בין סוגי המחבלים השונים הפועלים בארגוני הטרור. "ארכי-טרוריסטים" (כדוגמת חסן סלאמה) אינם מבצעים פיגועי התאבדות בעצמם. הם יושבים באזורים מוגנים, מקבלים מימון רב מארגונים כמו חמאס, ומקדישים את זמנם להסתה, הדחה וחימוש של מחבלים מתאבדים

עבור אנשים מסוג זה, שמעולם לא התכוונו לסכן את חייהם, עונש המוות יכול לשמש כגורם מרתיע מהמעלה הראשונה.

מנגד, כאשר אתם ניצבים מול מחבל שהביע במעשיו נכונות ורצון להתאבד, גישה משפטית נוקשה יותר גורסת שאין להחזיקו בבתי הכלא במשך עשרות שנים כ"מחסנית" עתידית לחילופי שבויים, אלא ראוי לממש את כוונתו המקורית ולמצות עמו את הדין עד תום.

המוקשים המשפטיים בחוק המוצע וסכנת ההתערבות של בג"ץ

לכן, כמשפטנים, כאנשי מקצוע או כאזרחים המבקשים להבין את התמונה החוקתית המלאה, חובה עליכם להישיר מבט אל המוקשים החבויים בניסוח הצעת החוק הנוכחית. למרות התמיכה העקרונית בעצם קיומו של חוק מסוג זה, הצעת החוק המקודמת כיום סובלת מבעיות ניסוח קשות ואינה מאוזנת בהשוואה להצעות עבר, דוגמת ההצעה שהוגשה על ידי מפלגת ישראל ביתנו בשנת 2017,

אשר נחשבה למאוזנת ונכונה יותר משפטית ופרקטית.

לעומת זאת, הכשל המרכזי בחוק הקיים הוא סעיף המציין במפורש כי החוק חל אך ורק על מחבלים פלסטינים. גם אם אינכם תומכים בהטלת עונש מוות על מחבלים יהודים בשום תרחיש, חובה עליכם להבין שברגע שחוק מנוסח כחוק מפלה על בסיס לאומי, הוא מתנגש חזיתית עם "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו"

ניסוח בעייתי זה יוצר עילה משפטית מובהקת שמגלגלת את תפוח האדמה הלוהט לפתחו של בג"ץ, אשר עשוי להתערב ולפסול את החוק לחלוטין.

המבחן המדיני: האם יש רצון פוליטי להעביר את החוק?

לפני שאתם בוחנים את מסוכת בג"ץ, עליכם להפנות את מבטכם אל הדרג המדיני, ובראשו ראש הממשלה. השאלה המרכזית היא האם קיימת נכונות פוליטית אמיתית לסייע ולהביא את החוק הזה לאישור במליאה. לא פעם בעבר נוכחנו לדעת שחרף הסכמים קואליציוניים מפורשים, קידום חוקים מסוג זה נתקל בסחבת או בהתעלמות מצד צמרת הממשלה

.

הציפייה כעת היא שבמהלך הקריאות הנוספות בכנסת, הצעת החוק תעבור מקצה שיפורים משמעותי. רק אם המוקשים המשפטיים ינוטרלו והניסוח יהפוך לשוויוני ומאוזן, תתאפשר העברתו. בסופו של יום, המטרה שניצבת לנגד עיניכם צריכה להיות יצירת מנגנון משפטי אפקטיבי שמטרתו הפחתת הטרור כלפי אזרחי ישראל ככל הניתן.