כאשר אדם נפטר הוא בדרך כלל מוריש את נכסי המקרקעין שלו לקרובים לו, ויש צורך לבצע פעולה של רישום זכויותיו בנכסי המקרקעין הרשומים על שמו. למרות שפעולה זאת אינה נחשבת בגדר עסקה במקרקעין, היא בדרך כלל מחייבת טיפול משפטי. איתנו עו"ד אהוד גולן, מומחה לדיני מקרקעין,
כמה באמת עולה לגדל ילד בישראל? ומה קורה כשהאבא לא רואה את ילדיו — האם הוא עדיין חייב לשלם מזונות? עורך הדין צביקה סמואל, מומחה לדיני משפחה, מפרק את המיתוסים סביב דמי המזונות ומסביר את הכללים שכל הורה חייב להכיר — מחישוב הסכומים ועד זכויות ידועים בציבור.
שאלת המזונות היא מהסוגיות הרגישות ביותר בהליכי גירושין בישראל. בניגוד למה שרבים חושבים, אין בישראל חוק שקובע טבלה מדויקת של סכומי מזונות. הקביעה נעשית על פי פסיקה, שמשתנה ומתעדכנת.
עורך הדין צביקה סמואל, מומחה לדיני משפחה שהתארח בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול" בערוץ 14, מסביר: "אין לנו איזה טבלת אקסל מסודרת של ילד בן שלוש משלם ככה וילד בן שמונה משלם ככה. יש לנו פסיקה, והפסיקה כל הזמן משתנה." על פי הפסיקה העדכנית, עלות החזקת ילד במדינת ישראל מוערכת בטווח של 1,600 עד 1,900 ש"ח לחודש — סכום שהורים רבים מכירים כמוערך בחסר לעומת המציאות.
לפי עו"ד סמואל, שלושה פרמטרים מרכזיים משפיעים על קביעת גובה דמי המזונות:
גיל הילדים — החלוקה נעשית לפי ההלכה היהודית: מגיל 0 עד 6 קיימת חובה אבסולוטית על האב לשאת במלוא הסכום. מגיל 6 עד 18 החלוקה משתנה, ושני ההורים נושאים באחריות הכלכלית בהתאם ליכולתם.
זמני שהות — ככל שהאב מבלה יותר זמן עם הילדים, כך דמי המזונות שהוא משלם יהיו נמוכים יותר. הסכום המלא (1,600–1,900 ש"ח) נקבע למצב שבו האב אינו רואה את הילד כלל.
הכנסות ההורים — פערי השכר בין ההורים משפיעים ישירות על חלוקת הנטל הכלכלי. בית המשפט בוחן את ההכנסות בפועל ואת פוטנציאל ההשתכרות של כל הורה.
אחת השאלות הכואבות ביותר שעולות בהליכי גירושין: מה קורה כשאב משלם מזונות אך אינו רואה את ילדיו? עו"ד סמואל נחרץ בעניין זה: "להפסיק לשלם מזונות סתם — אי אפשר לעשות דבר כזה. זה חייב להיות מלווה בהחלטה שיפוטית."
במילים אחרות, גם אם ההורה השני מונע מהאב לראות את ילדיו, אי-תשלום מזונות באופן חד-צדדי עלול להוביל לפתיחת תיק בהוצאה לפועל. "האבא מרגיש שהוא רק ארנק, שיש לו רק את הזכות לשלם אבל את הזכות לראות את הילד לקחו לו," מתאר עו"ד סמואל. "אני מבין את הלב שלך — אל תיקח את החוק לידיים."
עם זאת, קיימות דרכים משפטיות להתמודד עם המצב: פנייה לבית המשפט בבקשה לחידוש קשר, הגשת תביעה להפחתת מזונות או לביטולם, ואף הגשת תביעת נזיקין כנגד ההורה שמונע את הקשר — כאשר בפסיקה ניתנו פיצויים של עד חצי מיליון שקלים במקרים כאלה.
עו"ד סמואל מדגיש תופעה הולכת וגדלה: זוגות שאינם נשואים אך חולקים ילדים וחיים משותפים. "לאחרונה יש תופעה של המון זוגות שמגיעים, שהם לא נשואים, יש להם ילדים, יש להם את כל הבלאגן," הוא מסביר.
ההלכה המשפטית ברורה: זוג שלא התחתן עדיין חייב במחויבות כלכלית כמו זוג נשוי. האב חייב במזונות ילדיו גם אם הוא ובת זוגו מעולם לא נישאו. חובה זו קיימת גם אם האב אינו מקיים כל קשר עם הילד.
גם כשהאב אזרח ישראלי שגר בחו"ל, ניתן לאכוף את תשלום המזונות. לפי עו"ד סמואל, "ארצות הברית — ברוך השם אנחנו ביחסים טובים, יש לנו גם דרך לאכוף פסקי דין של ישראל בארצות הברית." הכלים כוללים עיקולים בהוצאה לפועל בזמן ביקורים בארץ ושיתוף פעולה משפטי בינלאומי.
נושא נוסף שעולה תדיר הוא מימון טיפולים רגשיים לילדים בעקבות הגירושין. דמי המזונות מחולקים למספר קטגוריות: מזונות בסיסיים, מדור (דיור), ומה שמכונה "מחציות" — הוצאות חריגות בתחומי החינוך והרפואה.
טיפול רגשי נכנס תחת הקטגוריה הרפואית, ועל האב חלה חובה להשתתף במחצית העלות. אולם, עו"ד סמואל מציין כי ישנם תנאים: "קודם כל צריך שתהיה הפניה של הרופא המטפל שהילד באמת צריך טיפול רגשי. השלב השני — היא צריכה ללכת לקופה, ואם אין דרך הקופה, היא הולכת באופן פרטי."
עו"ד סמואל גם חושף תופעה בעייתית: הורים שמשלמים על טיפול פרטי ומחייבים את הצד השני במחצית, אך מקבלים החזר מביטוח פרטי — בלי לדווח על כך. "תקופת גירושין זו תקופה שהילדים סובלים בה יותר מכולם," הוא מדגיש. "אם הילד צריך טיפול רגשי — תתנו לו את הטיפול. אחרי זה נדאג שהצד השני ישלם."
עו"ד צביקה סמואל התארח בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול" עם מולי ארי, ערוץ 14
ליד: דוח חדש וחמור של מבקר המדינה חושף כי משטרת ישראל השתמשה במשך שנים בתוכנות ריגול מתקדמות — ובראשן רוגלת פגסוס של NSO — כדי לחדור לטלפונים של אלפי אזרחים, ללא חקיקה מתאימה וללא פיקוח של הגורמים המוסמכים. עורכת הדין רלי אבישר רווה, מומחית למשפט פלילי, מסבירה מה נחשף, מה המשמעות המשפטית, ולמה הגיע הזמן לעדכן את החוק.
דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מציג תמונה מטרידה של שימוש בלתי מפוקח בכלי ריגול טכנולוגיים מתקדמים. על פי הממצאים, המשטרה פעלה במשך שנים בוואקום נורמטיבי — ללא מסגרת חוקית ברורה שמגדירה את גבולות השימוש בכלים כמו תוכנת פגסוס של חברת NSO.
עורכת הדין רלי אבישר רווה, מומחית למשפט פלילי שהתארחה בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול" בערוץ 14, מתארת את חומרת הממצאים: "מדובר בדוח יסודי ומקיף, מאוד חמור, שבא כנגד המשטרה שהשתמשה בוואקום נורמטיבי שנוצר. השתמשה בכלים טכנולוגיים — מה שמוכר ואנשים מבינים זה הרוגלות, הפגסוס של NSO, שמשתלטים על טלפון של אזרח ושואבים ממנו את המידע."
הנתונים שעולים מהדוח מדאיגים במיוחד: מתוך כ-12,000 בקשות להאזנת סתר שהוגשו, כ-1,000 מכשירים הודבקו ברוגלה. מתוכם, בכ-40% מהמקרים נשאב מידע שלא היה מורשה על פי צו בית המשפט — כלומר, מידע אישי שחרג מגבולות ההיתר שניתן.
אחד ההיבטים המטרידים ביותר בפרשה הוא היקף המידע שניתן לחלץ מטלפון חכם. בניגוד להאזנת סתר מסורתית, שמוגבלת להקלטת שיחות, רוגלה כמו פגסוס מאפשרת גישה כמעט בלתי מוגבלת — אנשי קשר, תמונות, מסרים, תכנים מענן, מיקומים, ועוד.
כפי שמציינת עו"ד אבישר רווה: "טלפון של אדם זה המצפן אל תוך הלב שלו והנפש שלו." המשטרה, לטענתה, פעלה תחת כותרת של "האזנת סתר" אך בפועל השתמשה בכלים שחורגים לחלוטין מהגדרתו של מושג זה בחוק הקיים.
חוק האזנת סתר, שתוקן לאחרונה בשנת 1995, לא נכתב בהתחשב בטכנולוגיות ריגול מודרניות. התוצאה: הכלים הטכנולוגיים שואבים מידע מותר ואסור כאחד, ולמשטרה אין כלים לנתב את הגבולות — מה מותר לאסוף ומה חורג מהצו.
ממצא חמור נוסף בדוח נוגע לכשל הפיקוחי. מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על היועץ המשפטי לממשלה ועל הפרקליטות, שנמצאו ככאלה שלא מילאו את תפקידם כשומרי סף ולא פיקחו על אופן השימוש של המשטרה בכלים הטכנולוגיים.
עם זאת, עו"ד אבישר רווה מציגה נקודת מבט נוספת: "אין ציפייה מהם שיבואו ויעשו את העבודה — אנחנו לא יכולים לבקש ממישהו שיבחן את הטכנולוגיה ויפקח ויבקר עליה, מבלי שיש לו ידע במה הטכנולוגיה הזאת מסוגלת לעשות."
במילים אחרות, הפער אינו רק חקיקתי אלא גם ידעי — לגורמי הפיקוח אין את הכלים והמומחיות הטכנולוגית להבין מה בדיוק המשטרה עושה עם הטכנולוגיות שברשותה. לפיכך, מבקר המדינה קרא להקמת גוף מקצועי בעל ידע טכנולוגי שיוכל לפקח בצורה אפקטיבית.
מעבר לרוגלות המוכרות, איום חדש מסתמן באופק — שימוש בבינה מלאכותית לצורכי מעקב ואיסוף מודיעין. טכנולוגיות AI מתקדמות מאפשרות כיום ליצור שיחות טלפון שבהן הקול בצד השני נשמע זהה לקול של חבר או בן משפחה, מבלי שהמאזין מודע לכך שמדובר בהתחזות.
מציאות זו מעלה שאלות חדשות לגמרי על גבולות המעקב החוקי. אם כיום כבר קיים קושי לפקח על שימוש ברוגלות, כיצד ייבנה מנגנון פיקוח על כלי AI שמסוגלים לדמות זהויות אנושיות?
עו"ד אבישר רווה מציעה מספר צעדים קונקרטיים שנדרשים כדי להתמודד עם המצב:
חוק מסגרת חדש — יש לתקן את חוק האזנת סתר ולהתאימו לעידן הטכנולוגי. החוק חייב להגדיר בבירור מי מורשה להשתמש בכלים טכנולוגיים, באילו נסיבות, ומה המגבלות על היקף המידע שניתן לאסוף.
הגבלת שאיבת מידע — יש לפתח כלים טכנולוגיים שמאפשרים למשטרה לאסוף רק את המידע המורשה, ולא "הכל או כלום" כפי שהמצב היה עד כה.
גוף פיקוח בעל מומחיות טכנולוגית — הקמת גוף עצמאי שמבין את הטכנולוגיה ויכול לפקח בזמן אמת על אופן השימוש של רשויות אכיפת החוק בכלי ריגול.
חשוב לציין שמאז שהפרשה נחשפה באמצעות כלי תקשורת, השימוש ברוגלות הופסק עד להסדרה חקיקתית. אולם, עיכוב זה גם פוגע ביכולת של המשטרה להילחם בארגוני פשיעה — מה שמדגיש את הדחיפות בהשלמת החקיקה.
דוח מבקר המדינה חשף כי משטרת ישראל השתמשה בתוכנות ריגול, ובראשן פגסוס של NSO, כדי לחדור לטלפונים של אזרחים ללא מסגרת חוקית מתאימה. מתוך כ-12,000 בקשות להאזנת סתר, כ-1,000 מכשירים הודבקו, ובכ-40% מהם נשאב מידע שחרג מגבולות ההיתר.
פגסוס היא תוכנת ריגול שפותחה על ידי חברת NSO הישראלית. התוכנה משתלטת על הטלפון החכם של המטרה ומאפשרת גישה מלאה למידע השמור בו — שיחות, הודעות, תמונות, אנשי קשר, נתוני מיקום, ותכנים מענן. בניגוד להאזנת סתר מסורתית, רוגלה אינה מוגבלת להקלטת שיחות בלבד.
חוק האזנת סתר תוקן לאחרונה בשנת 1995, הרבה לפני עידן הסמארטפונים. החוק לא מתייחס לטכנולוגיות ריגול מודרניות שמאפשרות שאיבת מידע רחב בהרבה מהאזנה לשיחות. אין בו הגדרות לגבי סוגי המידע שמותר לאסוף, ואין מנגנון טכנולוגי שמאפשר הגבלה.
לא. מאז שהפרשה נחשפה באמצעות כלי תקשורת, ובעקבות הדיון הציבורי שהתעורר, השימוש ברוגלות הופסק עד להסדרה חקיקתית מתאימה. העיכוב בחקיקה אמנם פוגע גם ביכולת המשטרה להיאבק בארגוני פשיעה.
טכנולוגיות AI מתקדמות מאפשרות ליצור שיחות טלפון עם קולות מזויפים שנשמעים זהים לקולות של אנשים מוכרים — חברים או בני משפחה. כך ניתן לדלות מידע מאדם מבלי שידע שהוא משוחח עם מערכת ממוחשבת ולא עם אדם אמיתי, מה שמעלה שאלות רגולטוריות חדשות לחלוטין.
עו"ד רלי אבישר רווה התארחה בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול" עם מולי ארי, ערוץ 1
כאשר אתם תרים אחר ייצוג משפטי בסוגיות רגישות ומורכבות, הבחירה בעורך הדין הנכון היא קריטית. עו"ד יוחנן דוניץ, דמות בולטת ומובילה בעולם המשפט הישראלי, אינו עוד עורך דין שגרתי. עם ניסיון עשיר של למעלה מ-13 שנים בתחומי דיני המשפחה והמקרקעין, הוא מביא עמו רוח לחימה, גישה בלתי מתפשרת ומחויבות מוחלטת לניצחון. במאמר זה נסקור את פועלו, גישתו הייחודית וכיצד הוא ומשרד דוניץ ושות' מהווים עוגן משפטי איתן עבור קהל לקוחותיהם.
בפגישתכם הראשונה עם עו"ד יוחנן דוניץ, סביר להניח שתבחינו מיד כי אינכם ניצבים מול הדמות המשפטית המסורתית והמעונבת שאליה הורגלתם. עו"ד דוניץ מצהיר בגלוי על השוני שלו, שוני שנובע מתפיסת עולם ברורה: לקוחות אינם שוכרים את שירותיו כדי שיציג חזות "ייצוגית" גרידא, אלא כדי שינצח עבורם בתיקים ויוביל לפתרון מוחלט של כל בעיה משפטית.
את רוח הלחימה שלו שואב עו"ד דוניץ מעולם הספורט. כמי שהתחרה במטרה ברורה לנצח בכל משחק, הוא מיישם את אותה המנטליות בדיוק באולמות בית המשפט. עבורו, כל תיק הוא מערכה שיש להכריע לטובת הלקוח. הוא מייצג קשת רחבה ומגוונת של לקוחות מכל קצוות החברה הישראלית – החל מבעלי עסקים ויזמים, דרך משפחות ויורשים, ועד לאנשים פרטיים הנמצאים בראשית דרכם העסקית או האישית וזקוקים לליווי צמוד ומקצועי.
את המחויבות העמוקה של עו"ד דוניץ ללקוחותיו ניתן לראות בתיקים המורכבים ביותר שלקח על עצמו, לעיתים אף כמעט בהתנדבות (פרו-בונו). באחד מתיקי הדגל בתחילת דרכו, נלחם עו"ד דוניץ להצלת ביתה של לקוחה שסבלה ממערכת יחסים מתעללת. המאבק התנהל לא רק מול בן הזוג, אלא גם מול רשויות החוק שניסו להשתלט על הנכס. הניצחון בתיק זה, שהושג כנגד כל הסיכויים ומול מערכות כוחניות, מדגיש את המסירות חסרת הגבולות שלו להגנה על החלש ולהשגת צדק.
הסביבה העסקית שבה פועל עו"ד דוניץ משלבת ניגודים היוצרים יחד שלם מקצועי ייחודי. מצד אחד, מדובר בסביבה משפחתית, מכילה, ולעיתים כזו ש"צובעת מחוץ לקווים" ויוצאת מחוץ לקופסה. מצד שני, זוהי סביבה סופר-מקצועית, הדוגלת בזמינות מלאה ללקוח ומציבה את סטנדרט העבודה מהגבוהים בישראל.
אחד המאפיינים הבולטים ביותר בעבודתו של עו"ד יוחנן דוניץ הוא האופן שבו הוא בוחן כל תיק. כאשר אתם מגיעים למשרדו, הוא אינו בוחן את הפוטנציאל הכלכלי של התיק, אלא מתבונן על המציאות דרך העיניים שלכם, הלקוחות. ההתנהלות המקצועית שלו מושתתת על ההבנה שההצלחה והתגמול האמיתי מגיעים מלקוחות מרוצים שממליצים הלאה.
גישה זו באה לידי ביטוי במקרים בהם הוא מעדיף לוותר על תיקים רווחיים. כך למשל, כאשר לקוח אינו בטוח ברצונו או בהשלכות ההליך, עו"ד דוניץ יעדיף להימנע מלגרור אותו להוצאות מיותרות, גם במחיר של אובדן הכנסה משמעותית למשרד. היושרה האישית והמקצועית שלו תמיד גוברת על השיקול העסקי הצר. אהבת האדם והרצון לסייע באמת – אלו המניעים המרכזיים שמובילים אותו.
לעיתים עשוי להיווצר לעו"ד דוניץ דימוי "עצבני" או אגרסיבי באולם הדיונים. עם זאת, חשוב שתבינו כי מדובר בטקטיקה מקצועית מחושבת היטב. הנוכחות הדומיננטית והאסרטיבית שלו בבית המשפט נועדה לשרת את המטרה העליונה – השגת התוצאה הטובה ביותר עבורכם. שופטים וקולגות מכירים את נוכחותו, והוא רותם אותה פעם אחר פעם לטובת לקוחותיו.
פועלו של עו"ד יוחנן דוניץ מקבל משנה תוקף במסגרת משרד דוניץ ושות', משרד בו הוא עובד בשיתוף פעולה הדוק עם אביו. הדינמיקה בין השניים היא בגדר "הפכים משלימים" ומהווה את אחד מסודות ההצלחה הגדולים של המשרד.
כאשר אתם בוחרים בייצוג של משרד דוניץ ושות', אתם זוכים למעטפת משפטית שלמה: מצד אחד, עומד לרשותכם יוחנן – עורך הדין הדומיננטי, האסרטיבי והלוחמני שלא יהסס להילחם עבורכם עד חורמה בכל החזיתות. מנגד, ניצב אביו – עורך דין עתיר ניסיון, אסוף, מקצועי, שקט ומכיל, שניחן ביכולת יוצאת דופן לאתר את עמק השווה ולמצוא פשרות מבריקות גם במקומות שבהם נדמה כי אין מוצא. השילוב בין הלוחם למפשר מעניק ללקוחות המשרד את הטיפול המשפטי המדויק, ההוליסטי והטוב ביותר שניתן לקבל.
אם אתם מחפשים ייצוג משפטי בתחומי דיני המשפחה והמקרקעין, ואתם זקוקים לעורך דין שהוא בראש ובראשונה לוחם שיציב את האינטרסים שלכם לפני הכל – עו"ד יוחנן דוניץ הוא הכתובת עבורכם. עם יושרה בלתי מתפשרת, גישה ספורטיבית ומנצחת, וגב מקצועי איתן של משרד דוניץ ושות', מובטח לכם ליווי משפטי ברמה הגבוהה ביותר, בכל שעה ובכל מצב.
המעבר מחיי משפחה תחת קורת גג אחת לניהול הורות משותפת בשני בתים נפרדים מציב בפניכם מציאות מורכבת הדורשת הסתגלות מתמדת. לדברי עורך הדין דורון רביד, מומחה לדיני משפחה, האתגר המרכזי טמון ביכולת לקיים רצף חינוכי וטיפולי עבור ילדיכם, בעודכם מתמודדים עם משקעי העבר וחילוקי דעות אישיים. מצבי חיכוך יומיומיים – כגון קבלת החלטות רפואיות ללא תיאום, שינויים פתאומיים בלוחות הזמנים או חשיפת הילדים למערכות יחסים חדשות ללא הכנה – אינם רק "דרמות קטנות", אלא אירועים שמעצבים את עולמם הרגשי של ילדיכם.
ככל שתשכילו להבין כי טובת הילדים מחייבת הפרדה מוחלטת בין הקונפליקט הזוגי למחויבות ההורית, כך תוכלו למנוע מהמחלוקות להפוך למשברים משפטיים ורגשיים.
אחד הנושאים הרגישים ביותר בניהול הורות משותפת הוא הטיפול הרפואי בילדים. עורך הדין דורון רביד מדגיש כי מבחינה חוקית, כל הורה זכאי וחייב ליטול חלק באחריות ההורית הנוגעת למצבם הבריאותי של ילדיו. הסתרת מידע רפואי, קביעת תורים לבדיקות או מתן תרופות ללא ידיעת הצד השני נחשבים למעשים חמורים.
בבואכם לבחון את חובת ההתייעצות, עליכם להבחין בין שני מצבים. כאשר מדובר בטיפול רפואי דחוף המחייב מענה מיידי, החוק מאפשר לכם לפעול ללא שהות. במצב חירום, עליכם לדאוג קודם כל לבריאות הילד, ורק לאחר מכן מוטלת עליכם החובה לעדכן את ההורה השני על מה שקרה, גם אם לא ביקשתם את רשותו מראש. לעומת זאת, בטיפולים שגרתיים, חלה עליכם חובה גמורה להידבר ולתאם את הצעדים מראש.
אם גיליתם בדיעבד כי התקבלו החלטות רפואיות מאחורי גבכם, עו"ד רביד ממליץ תמיד להתחיל בשיחה ישירה או במכתב. תקשורת עניינית עשויה לפתור את המחלוקת, אך אם הדבר חוזר על עצמו – הדרך פתוחה לפנות לבית המשפט ולבקש סעדים מתאימים.
עליכם להכיר בכך שדיבור שלילי, עקיצות או הטחת האשמות כלפי ההורה השני בנוכחות הילדים פוגעים בראש ובראשונה בילדים עצמם. לעיתים קשה להוכיח זאת ללא הקלטות, אך כפי שמסביר עורך הדין דורון רביד, הילדים עצמם מדברים וישנן ראיות נוספות, כמו תכתובות ושינויים בהתנהגות.
בטרם תנקטו בהליכים משפטיים חריפים, נסו לדבר על ליבו של בן הזוג לשעבר ולהסביר לו את הנזק הנגרם לילדים. הליכים משפטיים בנושא ניקור הורי הם יקרים ומורכבים, אך אם אין ברירה וכל הניסיונות להידברות כושלים, בית המשפט יפעל כדי להגן על הקשר שלכם עם ילדיכם.
גמישות ושינויים נקודתיים בזמני השהות הם דבר רצוי ומבורך. עם זאת, עליכם לשים לב למצבים בהם שינוי זמני הופך למציאות קבועה. כאשר הסדרי השהות משתנים בפועל ולאורך זמן, הדבר משנה את סדר הדברים ויוצר מציאות חדשה.
חשוב שתבינו כי קיימת קורלציה ישירה בין זמני השהות לבין סכומי המזונות. אם המציאות השתנתה באופן קבוע, זכותכם לעתור לבית המשפט בבקשה לעדכן את זמני השהות באופן רשמי, ומכאן גם לשנות את סכום המזונות בהתאם. בתי המשפט נוטים לרוב להיעתר למציאות החדשה שנוצרה בפועל.
סיום פרק הנישואין מאפשר לכל צד להמשיך בחייו, ולרוב – זכותה של גרושתכם (או זכותו של גרושכם) להכניס בני זוג חדשים לחייהם מבלי שיהיה לכם פתחון פה בעניין. עורך הדין רביד מבהיר כי מדובר בזכות לפרטיות.
מתי זה כן הופך לעניינכם? רק כאשר אתם שומעים מהילדים שהם נפגעים מנוכחותו של האדם החדש, או שיש בעיות בבית שמשפיעות עליהם לרעה. במקרים של פגיעה בטובת הילד, קמה לכם הזכות והחובה להתערב כדי להגן עליהם.
לסיום, עורך הדין דורון רביד מעניק טיפ זהב לכל ההורים הגרושים: "אתם עושים המון צעדים שבסופו של דבר פוגעים בעצמכם ובילדים שלכם. תחשבו טוב – שיחה או מכתב יכולים לפעמים לפתור את הבעיה. אל תפעלו מהאגו, תנסו לראות מה הצד השני צריך ורוצה. אם הגעתם לאנשים כמוני, אתם פשוט תוציאו המון כסף".
במקום למהר לערכאות, נסו לאמץ גישה גשורית. זה יחסוך לכם משאבים כלכליים ורגשיים, ויבטיח סביבה יציבה ובריאה יותר עבור ילדיכם.
למידע נוסף, ייעוץ משפטי וליווי מקצועי בתחום דיני המשפחה, מוזמנים לבקר באתר של עורך הדין דורון רביד.
יש להגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה לרשם הירושות, לרשום את הזכויות בטאבו על שם היורשים, לטפל בתשלום מיסים כמו מס שבח אם הדירה נמכרת, ולהסדיר את חלוקת הנכס אם יש מספר יורשים. ההליך עשוי להימשך מספר חודשים.
קבלת דירה בירושה אינה חייבת במס. אולם מכירת הדירה בעתיד כפופה למס שבח, כאשר השבח מחושב מיום רכישת הדירה על ידי המוריש. יורש דירה יחידה עשוי ליהנות מפטור ממס שבח. חשוב לבדוק את ההשלכות המיסויות לפני קבלת החלטות לגבי הנכס.
דירה מתחלקת בין היורשים לפי הצוואה או לפי חוק הירושה אם אין צוואה. האפשרויות כוללות מכירת הדירה וחלוקת התמורה, רכישת חלקו של יורש אחד על ידי השאר, השכרת הדירה וחלוקת ההכנסות, או פירוק שיתוף בבית המשפט אם אין הסכמה. מומלץ להגיע להסכם מוסכם.