מהן ההשלכות של עריקות בצה"ל במהלך מלחמת חרבות ברזל?

כדי להבין את חומרת המצב המשפטי שבו אתם עלולים למצוא את עצמכם, עליכם להכיר תחילה את ההגדרות היבשות המנחות את המערכת הצבאית. בצה"ל קיימת הבחנה ברורה בין "נפקדות" לבין "עריקות". חייל המאחר להתייצב ביחידתו או עוזב אותה ללא אישור, נחשב לנפקד מרגע היעדרותו ועד ליום ה-21. אולם, ברגע שחלפו 21 ימים מלאים של היעדרות ללא רשות, הסטטוס המשפטי משתנה והחייל מוכרז כעריק. הבחנה זו אינה טכנית בלבד; היא מסמנת את המעבר מטיפול משמעתי ברמת היחידה לטיפול של רשויות האכיפה הצבאיות, הכולל את המשטרה הצבאית ומערך התביעה.

האם קיים הבדל בין סוגי העריקים השונים?

עליכם לדעת כי החוק הצבאי אינו מבחין באופן פורמלי בין עריק בשירות סדיר, חייל מילואים שלא התייצב לשירות, או "עריק בקו"ם" – מי שכלל לא התייצב ליום גיוסו. עם זאת, במהות העניין ובאופן שבו המערכת שוקלת את חומרת המעשה, קיימים הבדלים משמעותיים. בעוד שסעיף האישום עשוי להיות זהה, הנסיבות שבהן נטשתם את השירות – בין אם מדובר בבריחה מיחידה קרבית בזמן לחימה ובין אם מדובר באי-התייצבות ראשונית – ישפיעו באופן דרמטי על אופי האכיפה ועל הגישה המשפטית כלפיכם.

כיצד השתנתה מדיניות הענישה על עריקות בעקבות מלחמת חרבות ברזל?

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", וביתר שאת החל מהראשון בדצמבר – כחודשיים בלבד לאחר תחילת המלחמה – חל שינוי דרמטי ומובהק במדיניות האכיפה והענישה של צה"ל כלפי חיילים עריקים. אם בעבר יכולתם להניח כי המערכת תפגין מידה מסוימת של סלחנות או תפעל לפי "מחירון" ענישה קבוע ומקל יחסית, הרי שהמציאות הביטחונית החדשה הובילה להחמרה חסרת תקדים. כיום, כמות העריקים בצה"ל מוערכת בכ-2,000 חיילים, רובם בשירות סדיר וחלקם בשירות מילואים, כאשר רבים מהם נכנסו לסטטוס זה עוד בתקופה שקדמה לשבעה באוקטובר. עבורכם, המשמעות היא שהמערכת אינה מבחינה עוד בין תקופות של רגיעה לבין מצב חירום, והיא נחושה למצות את הדין עם כל מי שאינו מתייצב ביחידתו.

מהו "מחירון" הענישה החדש וכיצד הוא יפגוש אתכם?

לפני פרוץ המלחמה, רמת הענישה המקובלת בבתי הדין הצבאיים ובדין המשמעתי נשענה על יחס של כחצי יום כליאה על כל יום עריקות. כלומר, על כל יומיים של היעדרות מהשירות, הייתם צפויים לרצות יום אחד של מאסר בפועל. אולם, המדיניות הנוכחית הפכה את הקערה על פיה: כעת, יחס הענישה צפוי לנוע בין יום אחד לשלושה ימי כליאה בפועל על כל יום של עריקות. מדובר בהחמרה משמעותית ביותר, ההופכת גם היעדרות קצרה יחסית לתקופת מאסר ממושכת ומכבידה, שנועדה להרתיע ולשדר מסר של אפס סובלנות כלפי נטישת השירות בזמן מערכה.

אילו השלכות אזרחיות נלוות לסטטוס העריק?

חשוב שתבינו כי השלכות העריקות אינן מסתכמות רק בכותלי הכלא הצבאי. ברגע שחלפו 21 ימי הנפקדות והפכתם רשמית לעריקים, חלה על היחידה שלכם חובה לדווח על כך למשטרה הצבאית, המכריזה עליכם כ"דרושים". מרגע זה, חייכם האזרחיים משתנים מן הקצה אל הקצה, ואתם נכנסים למעמד הדומה לזה של נמלטים מהחוק.

• חירות התנועה שלכם מוגבלת באופן מיידי; לא תוכלו לצאת מגבולות המדינה, שכן ביקורת הגבולות תזהה אתכם באופן אוטומטי כדרושים למעצר.
• היכולת שלכם לנהל אורח חיים נורמטיבי ולעבוד בעבודה מסודרת המנפיקה תלוש משכורת נפגעת קשות, שכן גופים רשמיים ומעסיקים עלולים להיחשף לסטטוס המשפטי שלכם.
• אתם חשופים למעצר בכל רגע נתון – החל מבדיקה רנדומלית של שוטר תנועה בכביש ועד להגעת שוטרים צבאיים לביתכם.

במציאות הנוכחית, המערכת סוגרת את המעגל סביב העריקים בצורה הדוקה בהרבה מבעבר, והסיכון להיתפס ולהישלח למעצר ממושך גדל משמעותית. עליכם להפנים כי הבחירה להישאר בסטטוס עריק היא בחירה לחיות תחת צל מתמיד של פחד ממעצר ופגיעה אנושה בעתידכם המקצועי והאישי.

האם יש הבדל בענישה בין סוגי החיילים השונים שמבצעים עריקות?

כאשר בוחנים את הליכי האכיפה בצה"ל, חשוב שתבחינו בין הלשון היבשה של החוק לבין היישום המהותי שלו בבתי הדין. אמנם חוק השיפוט הצבאי מגדיר עבירה של היעדר מן השירות באופן גורף, אך בפועל, המערכת מבצעת הפרדה ברורה בין קבוצות שונות של חיילים. קיימת הבחנה משמעותית בענישה ובהסתכלות המערכתית בין מי שנחשב "עריק בקו"ם" – קרי, מלש"ב שלא התייצב ליום גיוסו – לבין חייל שכבר השתלב במערכת הצבאית וביצע עריקות מתוך שירותו הסדיר או משירות המילואים. עבורכם, הבנה של הבדלים אלו היא קריטית, שכן היא קובעת את חומרת הדין ואת אופי ההליך המשפטי שתפגשו.

כיצד משפיע סוג השירות על חומרת הדין?

המערכת הצבאית רואה בחומרה יתרה חיילים הבוחרים לנטוש את תפקידם לאחר שכבר גויסו, ובמיוחד כאשר מדובר בחיילים במערך הלוחם. אם בחרתם לעזוב את היחידה בעת מלחמה בגלל פחד מהלחימה או מחוסר רצון לשרת, רף הענישה כלפיכם יהיה גבוה משמעותית מאשר במקרים של עריקי בקו"ם, שמעולם לא עברו את שער המחנה. בנוגע לחיילי המילואים, המציאות מאז השבעה באוקטובר מורכבת אף יותר; מאות חיילי מילואים מוצאים את עצמם בסטטוס של עריקות, והצבא נדרש לאזן בין הצורך המבצעי לבין ההבנה שמדובר באזרחים בעלי מחויבויות נוספות. עם זאת, אל לכם לטעות – ההחמרה במדיניות חלה על כולם, ואי-התייצבות למילואים תחת צו 8 נתפסת כהפרה חמורה של החוק.

אילו נסיבות עשויות להוביל להקלה בעונשכם?

למרות ההחמרה הכללית בנושא של עריקות בצה"ל, בתי הדין הצבאיים אינם פועלים בחלל ריק. המערכת מודעת לכך שלעיתים קרובות, הבחירה באי-התייצבות אינה נובעת ממניעים אידיאולוגיים או מרצון להתחמק מחובה, אלא ממצוקות קשות ואמיתיות. אנו עדים למקרים רבים של מצוקה כלכלית חריפה בבית, בעיות נפשיות מורכבות, או קשיים משפחתיים הדורשים נוכחות מיידית.

במיוחד לאחר אירועי השבעה באוקטובר, צפה ועולה סוגיית המצוקה הנפשית. חיילים רבים, בסדיר ובמילואים, נחשפו למראות קשים ולחוויות טראומטיות שהובילו לחרדות עמוקות ולפוסט-טראומה. במקרים שבהם חייל נמצא במצב נפשי שאינו מאפשר לו לתפקד.

שאלות ותשובות נפוצות

על הכותב

מולי ארי

מולי ארי הוא עורך ומייסד מגזין "מחוץ לפרוטוקול" — מגזין משפטי דיגיטלי המוקדש להנגשת עולם המשפט לציבור הרחב. בוגר בית ספר לתקשורת, מתמחה בסיקור דיני משפחה, פלילי, נדל"ן ונזיקין. מגזין מחוץ לפרוטוקול מאגד מאמרים, ראיונות, סרטונים ופודקאסטים בתחום המשפטי הישראלי.

כל המאמרים של מולי ארי →