מתי סיבוך רפואי הופך לרשלנות רפואית וכיצד מגישים תביעה?

מה ההבדל בין סיבוך רפואי מוכר לבין רשלנות רפואית?

כאשר אתם עוברים הליך רפואי, עליכם להכיר בכך שקיים הבדל מהותי בין סיכון טבעי לבין כשל מקצועי. סיבוך רפואי הוא תופעה מוכרת בספרות המקצועית, אשר עשויה להתרחש גם כאשר הטיפול ניתן במיומנות מלאה ועל פי כל הכללים. לעומת זאת, רשלנות רפואית מוגדרת כסטייה מסטנדרט הזהירות המקובל והסביר של הצוות המטפל.

חשוב לדעת כי חתימתכם על טופס הסכמה מדעת אינה מעניקה פטור מאחריות לצוות הרפואי במקרה שבו נהג ברשלנות. עם זאת, כדי שתתגבש עילת תביעה מעשית, אין די בהוכחת עצם התרחשותו של סיבוך או ימי מחלה זמניים; נדרש להוכיח כי כתוצאה מהחריגה מנורמת הטיפול נגרם לכם נזק משמעותי, לרוב נכות צמיתה, בעל קשר ישיר למחדל.

באילו מקרים מתגבשת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית?

כדי להבין האם מקרה מסוים מקים עילת תביעה, עליכם לבחון את נסיבות הטיפול ואת היקף הנזק שנגרם בעקבותיו. עולם הרפואה כולל תחומים שונים ומורכבים, ובכל אחד מהם עשויה להתבטא סטייה מסטנדרט הזהירות המצופה בדרכים ייחודיות. להלן התרחישים המרכזיים שבהם נבחנת שאלת קיומה של תביעת רשלנות רפואית.

מתי אי-אשפוז בכפייה של מטופל פסיכוטי מהווה עילה לתביעה?

בתחום בריאות הנפש, החלטה שלא לנקוט באשפוז כפוי כאשר קיימת התוויה רפואית ברורה לכך עלולה להוביל לתוצאות טרגיות. אם פניתם או הובאתם לבדיקה פסיכיאטרית במהלך התקף פסיכוטי, והגורם המטפל – בין אם מדובר ברופא פרטי ובין אם בבית חולים – נמנע מהוראה על אשפוז חרף קיומו של סיכון ממשי, עשויה לקום אחריות נזיקית.

במקרים שבהם המחדל הוביל לפגיעה עצמית, לניסיון אובדני, לנזק פיזי קשה או לסיבוכים משפטיים וכלכליים כבדים, עליכם לבחון האם שיקול הדעת הרפואי סטה מהפרקטיקה הנהוגה.

כיצד משפיע איחור באבחון מחלות כרוניות על זכויותיכם?

מחלות כרוניות, כדוגמת סוכרת, מתפתחות לרוב בהדרגה. עם זאת, כאשר אתם מציגים תסמינים המעידים על המחלה והרופא המטפל כושל באבחונם ובביצוע הבדיקות הנדרשות בזמן, המצב הרפואי עלול להידרדר במהירות.

• איחור משמעותי באבחון עלול למנוע טיפול מונע ולהוביל לפגיעה קשה ובלתי הפיכה באיברי מטרה – כגון פגיעה בראייה, מחלות כלי דם ואף קטיעת גפיים.
• במצבים אלו, בחינת המקרה מתמקדת באורך תקופת העיכוב, בפעולות שהרופא ביצע או השמיט, ובנכות הצמיתה שנגרמה כתוצאה ישירה מכך.

מהי רמת האחריות המוטלת על מוסדות טיפוליים?

כאשר בני משפחתכם שוהים במוסדות ייעודיים, כגון מעונות לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית או מרכזים לחולים מורכבים (למשל, חולי אפילפסיה), חלה על המוסד אחריות מוגברת לשלומם ולביטחונם.

אם מטופל נפגע כתוצאה מנפילה, היעדר פיקוח מתאים או חוסר במענה של צוות מורחב בעת הצורך, עליכם לדרוש בדיקה של מארג הראיות, לרבות מצלמות אבטחה ותיעוד שוטף. יש לזכור כי תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין אלו עומדת על שבע שנים מיום האירוע, ולפיכך פתוחה בפניכם הדרך לבחון אירועים שהתרחשו גם שנים ספורות לאחור.

כיצד נבחנים סיבוכים ופגיעות במהלך ניתוחים כירורגיים?

במהלך ניתוח, פגיעה מקרית בכלי דם או בעצבים עשויה להיות סיבוך שכיח, אך אין פירוש הדבר כי מדובר בפעולה תקינה בכל הנסיבות. אם הפגיעה הובילה לזיהום חמור, לניתוחים חוזרים ולנזק תפקודי קבוע, נדרש לבדוק האם המנתח פעל בניגוד לפרקטיקה הכירורגית המקובלת.

אובדן כושר עבודה זמני בלבד לרוב אינו מצדיק הליך משפטי מורכב; עליכם לוודא כי מתקיים קשר סיבתי מוצק בין אופן ביצוע הפעולה הרפואית לבין נזק גופני מתמשך ומשמעותי.

כיצד מומחה רפואי ועורך דין מסייעים במיצוי זכויות הנפגע?

כדי להוכיח כי טיפול רפואי חרג מנורמת הזהירות המקובלת, עליכם להסתייע באנשי מקצוע בעלי מומחיות ייעודית. חוות דעת של מומחה רפואי מוסמך מהווה את אבן הראשה בכל הליך; המומחה בוחן את הפעולות שבוצעו בפועל אל מול הפרקטיקה הרפואית הנדרשת, ומגדיר את שיעור הנזק ואת הקשר הסיבתי הישיר בינו לבין המחדל.

לצד זאת, עורך דין המתמחה בדיני נזיקין וברשלנות רפואית אמון על איסוף מקיף של כלל הרשומות הרפואיות, ניתוח הראיות וגיבוש האסטרטגיה המשפטית. תביעות אלו נחשבות למורכבות במיוחד, ועל כן שילוב הכוחות בין מומחה רפואי למייצג משפטי מיומן מבטיח בחינה יסודית של סיכויי ההליך ומיצוי מרבי של מלוא זכויותיכם ופיצוייכם.

שאלות ותשובות נפוצות

על הכותב

מולי ארי

מולי ארי הוא עורך ומייסד מגזין "מחוץ לפרוטוקול" — מגזין משפטי דיגיטלי המוקדש להנגשת עולם המשפט לציבור הרחב. בוגר בית ספר לתקשורת, מתמחה בסיקור דיני משפחה, פלילי, נדל"ן ונזיקין. מגזין מחוץ לפרוטוקול מאגד מאמרים, ראיונות, סרטונים ופודקאסטים בתחום המשפטי הישראלי.

כל המאמרים של מולי ארי →