
האירוע הטלוויזיוני האחרון, בו התעמתו דונלד טראמפ וג'ו ביידן, הציף אל סדר היום הציבורי סוגיה המעסיקה משפחות רבות: שאלת הכשירות המשפטית והמנטלית בגיל השלישי. צפיתם בוודאי ברגעים שעוררו תהיות לגבי חדות המחשבה, אך עליכם להיזהר מהסקת מסקנות פזיזה המבוססת על גיל כרונולוגי בלבד. המציאות המשפטית והפסיכולוגית מלמדת כי ההנחה האוטומטית, לפיה הגעה לגיל מסוים גורעת מיכולתכם לקבל החלטות מושכלות, היא מיתוס שיש לנפץ.
אנו נתקלים לא פעם באנשים בעשור העשירי לחייהם המפגינים צלילות דעת יוצאת דופן, חדות מחשבה ויכולת ניתוח העולה על זו של צעירים מהם בעשורים. לכן, אין לראות בזקנה כשלעצמה עילה לביטול רצונותיו של אדם. הבנת ההבדל בין "זקנה" לבין "חוסר כשירות" היא קריטית עבורכם בהערכת מצבם של קרוביכם.
כדי להבין לעומק את סוגיית הכשירות המשפטית, עליכם להבחין בראש ובראשונה בין תהליכים ביולוגיים טבעיים לבין מצבים רפואיים המפקיעים את היכולת להפעיל שיקול דעת. תהליך ההזדקנות נושא עמו, כמעט כברירת מחדל, ירידה מסוימת בזיכרון. ייתכן שתבחינו כי יקיריכם מתקשים לעיתים לשלוף שם של מכר או שוכחים היכן הניחו את חפציהם האישיים. עם זאת, עליכם להבין כי בלבול קל או שכחה אינם מעידים בהכרח על העדר כשירות. קיימת הפרדה חדה וברורה בין אדם שחווה "נסיגה קוגניטיבית" לבין אדם שמוגדר כ"לא כשיר" מבחינה משפטית.
התשובה לכך, באופן חד-משמעי, היא לא. היכולת הקוגניטיבית שלכם נמדדת בתפקודים טכניים וביצועיים: היכולת לבצע פעולות חשבון פשוטות, לדעת מהו התאריך הנוכחי או לזהות את היום בשבוע. פגיעה בתפקודים אלו נחשבת לירידה קוגניטיבית. לעומת זאת, כושר שיפוט הוא מושג מורכב בהרבה. הוא עוסק ביכולת של הפרט להבין את הסיטואציה שבה הוא נמצא, להעריך את ההשלכות של מעשיו ולקבל החלטה מושכלת ומנומקת.
במקרים רבים, כאשר אנו עדים לירידה קוגניטיבית משמעותית ועמוקה, אנו אכן נראה לצדה פגיעה בכושר השיפוט. עם זאת, הקשר הזה אינו הכרחי או מחויב המציאות. מבחינת הדין והפרקטיקה המשפטית, המבחן הקובע הוא המבחן התפקודי ברגע קבלת ההחלטה. אם האדם מבין את טיב הפעולה שהוא מבצע, את היקף רכושו ואת זהות הנהנים ממנו, הרי ששיפוטו נחשב תקין.
כאשר עוסקים בשאלת כשירות משפטית בגיל מבוגר, חשוב להבין כי המושגים שבהם אנו משתמשים ביומיום אינם תמיד חופפים להגדרות הרפואיות והמשפטיות המדויקות. "דמנציה", למשל, נתפסת בטעות בציבור הרחב כמחלה אחידה, אך למעשה מדובר בתסמין (סימפטום) רחב. היא מתארת מצב שבו האדם נראה מבולבל, אינו זוכר פרטים מהותיים או מתקשה לקבל החלטות. עליכם לדעת כי דמנציה יכולה להיות זמנית והפיכה, למשל כתוצאה משינויים תזונתיים חריפים או לאחר אירוע מוחי נקודתי שבעקבותיו חל שיפור. רק במקרים כמו אלצהיימר אנו מדברים על מסלול דגנרטיבי בלתי הפיך, שבסופו של דבר מוביל לאובדן הכשירות.
סוגיה מורכבת נוספת נוגעת לאנשים המתמודדים עם מחלות פסיכיאטריות. עליכם להבין כי לא ניתן להדביק "תווית" גורפת של חוסר כשירות למתמודד נפש. קחו לדוגמה אדם הסובל מהפרעה ביפולרית (מאניה-דפרסיה): במידה והוא מטופל ומצבו יציב, הוא נחשב לאדון לעצמו ולכשיר לחלוטין לביצוע פעולות משפטיות. הקושי מתעורר כאשר האדם נמצא בשיאו של התקף מאני או בדיכאון עמוק; במצבים אלו, כושר השיפוט נפגע באופן מהותי. המבחן המכריע הוא תמיד מצבו של האדם בעת חתימת המסמך או קבלת ההחלטה. לא ניתן לשלול מאדם את זכותו לערוך צוואה רק בשל רקע פסיכיאטרי, כל עוד הוכח כי ברגע האמת הוא היה מאוזן וצלוּל.
בפרקטיקה המשפטית בישראל, תבחינו כי עורכי דין רבים דורשים באופן אוטומטי מכל אדם מעל גיל 75 להציג חוות דעת רפואית המעידה על כשירותו לפני עריכת צוואה. עליכם לשאול את עצמכם: האם מדובר בזהירות מתבקשת או שמא ב"גילנות" (אפליה על רקע גיל)? במקרים רבים, מדובר בפרקטיקה שנויה במחלוקת. מדוע שאדם צלול לחלוטין יידרש להוכיח את תקינות מוחו רק בגלל תאריך הלידה שלו?
עם זאת, ישנם מצבים שבהם דרישה זו הופכת למוצדקת ואף הכרחית. אם קיימת עננה של חשש לגבי תחילתו של תהליך דמנטי, או אם עולה חשש שהצוואה תותקף בעתיד על ידי בני משפחה (למשל, במקרים של נישול אחד הילדים), חוות דעת של מומחה (פסיכיאטר או פסיכוגריאטר) משמשת כ"שכפץ" משפטי. היא מחזקת את הצוואה ומקשה על היכולת לבטלה בטענה של חוסר צלילות. עליכם לזכור: המטרה היא תמיד לאזן בין
קבל ייעוץ ראשוני חינם מ-AI משפטי שמכיר את כל המאמרים שלנו. 3 שאלות חינם.
מולי ארי, עורך מגזין "מחוץ לפרוטוקול", ידבר אתכם וישדך אתכם לעורך הדין המנוסה ביותר בתחום שלכם — שיחה ראשונית חינם, ללא התחייבות.
השאר פרטים ונחבר אותך לעו"ד מתאים מהתחום. ללא עלות ייעוץ ראשוני.
אתר זה משתמש בעוגיות (Cookies) לשיפור חוויית הגלישה. למידע נוסף
כדי להבין לעומק את סוגיית הכשירות המשפטית, עליכם להבחין בראש ובראשונה בין תהליכים ביולוגיים טבעיים לבין מצבים רפואיים המפקיעים את היכולת להפעיל שיקול דעת. תהליך ההזדקנות נושא עמו, כמעט כברירת מחדל, ירידה מסוימת בזיכרון. ייתכן שתבחינו כי יקיריכם מתקשים לעיתים לשלוף שם של מכר או שוכחים היכן הניחו את חפציהם האישיים. עם זאת, עליכם להבין כי...
התשובה לכך, באופן חד-משמעי, היא לא. היכולת הקוגניטיבית שלכם נמדדת בתפקודים טכניים וביצועיים: היכולת לבצע פעולות חשבון פשוטות, לדעת מהו התאריך הנוכחי או לזהות את היום בשבוע. פגיעה בתפקודים אלו נחשבת לירידה קוגניטיבית. לעומת זאת, כושר שיפוט הוא מושג מורכב בהרבה. הוא עוסק ביכולת של הפרט להבין את הסיטואציה שבה הוא נמצא, להעריך את ההשלכות של...
במקרים רבים, כאשר אנו עדים לירידה קוגניטיבית משמעותית ועמוקה, אנו אכן נראה לצדה פגיעה בכושר השיפוט. עם זאת, הקשר הזה אינו הכרחי או מחויב המציאות. מבחינת הדין והפרקטיקה המשפטית, המבחן הקובע הוא המבחן התפקודי ברגע קבלת ההחלטה. אם האדם מבין את טיב הפעולה שהוא מבצע, את היקף רכושו ואת זהות הנהנים ממנו, הרי ששיפוטו נחשב תקין.
כאשר עוסקים בשאלת כשירות משפטית בגיל מבוגר, חשוב להבין כי המושגים שבהם אנו משתמשים ביומיום אינם תמיד חופפים להגדרות הרפואיות והמשפטיות המדויקות. "דמנציה", למשל, נתפסת בטעות בציבור הרחב כמחלה אחידה, אך למעשה מדובר בתסמין (סימפטום) רחב. היא מתארת מצב שבו האדם נראה מבולבל, אינו זוכר פרטים מהותיים או מתקשה לקבל החלטות. עליכם לדעת כי דמנציה...
סוגיה מורכבת נוספת נוגעת לאנשים המתמודדים עם מחלות פסיכיאטריות. עליכם להבין כי לא ניתן להדביק "תווית" גורפת של חוסר כשירות למתמודד נפש. קחו לדוגמה אדם הסובל מהפרעה ביפולרית (מאניה-דפרסיה): במידה והוא מטופל ומצבו יציב, הוא נחשב לאדון לעצמו ולכשיר לחלוטין לביצוע פעולות משפטיות. הקושי מתעורר כאשר האדם נמצא בשיאו של התקף מאני או בדיכאון...
בפרקטיקה המשפטית בישראל, תבחינו כי עורכי דין רבים דורשים באופן אוטומטי מכל אדם מעל גיל 75 להציג חוות דעת רפואית המעידה על כשירותו לפני עריכת צוואה. עליכם לשאול את עצמכם: האם מדובר בזהירות מתבקשת או שמא ב"גילנות" (אפליה על רקע גיל)? במקרים רבים, מדובר בפרקטיקה שנויה במחלוקת. מדוע שאדם צלול לחלוטין יידרש להוכיח את תקינות מוחו רק בגלל תאריך...
קבל ייעוץ ראשוני חינם מ-AI משפטי שמכיר את כל המאמרים שלנו. 3 שאלות חינם.