כאשר אתם בוחנים את האפשרות של פרידה לאחר עשורים של חיים משותפים, עליכם להבין כי הליך זה שונה בתכלית מהליך הגירושים המוכר בקרב זוגות צעירים. המאפיין הבולט ביותר הוא היעדרו של הצורך להכריע בסוגיות של אחריות הורית, הסדרי שהות או דמי מזונות לילדים, שכן הילדים כבר בוגרים ועומדים בזכות עצמם. עובדה זו עשויה להוביל למחשבה מוטעית כי מדובר בהליך פשוט ומהיר, אך המציאות המשפטית והכלכלית, כפי שמסבירה עו"ד דקלה סומך קרם, מומחית לדיני משפחה, מציבה אתגרים מורכבים במיוחד המצריכים תשומת לב קפדנית.
בגילאים מתקדמים, הרכוש העומד לחלוקה אינו מסתכם רק בדירת מגורים או בחסכונות בסיסיים, אלא בנכסים שנצברו במשך עשרות שנים. ברוב המקרים, נקודת המוצא המשפטית היא חלוקה שוויונית ("חצי-חצי") של כלל הרכוש שנצבר במהלך הנישואים. עם זאת, המורכבות האמיתית צפה כאשר מנסים להפריד בין רכוש משותף לבין נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה.
על פי חוק יחסי ממון, נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואים אמורים להישאר בבעלותו הבלעדית של הצד שקיבל אותם. אולם, בגירושים בגיל השלישי אנו נתקלים לעיתים קרובות בתופעה של "הטמעת רכוש". אם בחרתם להפקיד כספי ירושה בחשבון הבנק המשותף, או אם השתמשתם בדמי שכירות מנכס שקיבלתם במתנה למימון החיים המשותפים, הצד השני עלול להעלות טענה משפטית ל"כוונת שיתוף".
טענה זו גורסת כי לאורך השנים הפך הנכס הפרטי לחלק בלתי נפרד מהרכוש המשותף בשל אופן הטיפול בו. מצב זה יוצר התדיינויות משפטיות ארוכות ומתישות, שבהן עליכם להוכיח כי לא הייתה כוונה לוותר על הבעלות הפרטית בנכס. לכן, האתגר המרכזי בפרק חיים זה אינו רק חלוקת הקיים, אלא הגנה על נכסי העבר שמקורם אינו במאמץ משותף, משימה שהופכת קשה יותר ככל ששנות הנישואים רבות יותר.
לאחר שהבנתם את המורכבות של זיהוי הנכסים המשותפים, עליכם להכיר את המנגנונים המעשיים לחלוקתם. כאשר מדובר בנכסי נדל"ן, התהליך מתחיל בניסיון להגיע להסכמה על שווי הנכס. במידה ואתם מעוניינים להותיר את הנכס בידי אחד מכם, ניתן לבצע הליך "התמחרות" פנימי, מעין מכירה פומבית שבה הצד המציע את המחיר הגבוה ביותר רוכש את חלקו של האחר. אם אינכם מצליחים להסכים על השווי, בית המשפט עשוי למנות שמאי מקרקעין ניטרלי שיקבע הערכה מחייבת. במקרים בהם אף צד אינו מעוניין או יכול לרכוש את חלקו של השני, הנכס יוצע למכירה בשוק החופשי, כאשר לכם כבעלים שמורה הזכות להשוות לכל הצעה חיצונית גבוהה שתתקבל.
במקרים שבהם צברתם זכויות בחברות, עסקים או תיקי מניות, המלאכה הופכת למורכבת יותר. בשונה מדירת מגורים, שוויה של חברה אינו תמיד גלוי לעין. לצורך כך, נדרש איש מקצוע המתמחה בהערכת שווי חברות אשר יבחן את המאזנים והנכסים של העסק. אתם זכאים למחצית מהשווי שייקבע, וזאת על מנת להבטיח כי הצד שלא ניהל את העסק בפועל לא יקופח בחלוקת המשאבים שנצברו לאורך שנות הנישואים.
אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב זוגות בגיל השלישי, ובמיוחד באלו המצויים בפרק ב', היא ההסתמכות הבלעדית על הסכם ממון. עליכם לזכור כי הסכם ממון מסדיר את מערכת היחסים הרכושית שלכם כל עוד אתם בחיים. ברגע שאחד מבני הזוג הולך לעולמו, נכנס לתוקף חוק הירושה, הגובר על הסכם הממון. ללא צוואה ערוכה כדין, מחצית מרכושכם עלולה לעבור לבן הזוג הנוכחי (גם אם הוא ידוע בציבור), ובכך לנשל למעשה את ילדיכם מפרק א' או יורשים אחרים שרציתם להבטיח את עתידם.
יתרה מכך, היעדר צוואה עלול לחשוף אתכם לסיכונים בלתי צפויים מצד נושים של יורשים חוקיים. במקרים שבהם אחד הילדים נקלע לחובות, נושיו עשויים לדרוש את מימוש חלקו בירושת ההורה המנוח, דבר שעלול להוביל למכירת בית המגורים שבו עדיין מתגורר בן הזוג השני. לכן, עריכת צוואה היא צעד הכרחי להשלמת ההגנה המשפטית על רכושכם ועל יציבותכם הכלכלית בעתיד.
כאשר אתם שוקלים כיצד להוריש את רכושכם, אחת השאלות החשובות ביותר שעליכם לשאול את עצמכם היא: האם הכסף שעבדתם עבורו כל חייכם אכן יגיע לידיים הנכונות וישמש למטרות שייעדתם לו? במקרים רבים, העברה ישירה של ירושה עלולה להוביל לאובדן מהיר של הכספים, בין אם בשל חובות עבר של היורשים, ובין אם בשל התנהלות כלכלית חסרת אחריות. הפתרון המשפטי והמעשי למצבים מורכבים אלו טמון בכלי עוצמתי הנקרא צוואה בנאמנות.
בפסק דין תקדימי ומעניין שנידון לאחרונה, התבררו גבולות חופש הציווי בישראל ומידת יכולתה של המדינה להתערב בהחלטותיו של אדם פרטי. המקרה עסק באישה אשר בחרה להוריש את כל רכושה – הון רב – לבוס לשעבר שלה ולחבר קרוב, תוך מתן הוראה מפורשת: עליהם להעביר את הכספים לבתה שמתגוררת בחו”ל, וזאת ללא כל פיקוח או דיווח לרשויות במדינת ישראל.
המדינה, הפועלת לרוב מתוך רצון להגן על נכסים ולהבטיח מנהל תקין, ניסתה לעצור את המהלך בטענה שיש צורך בפיקוח הדוק. עם זאת, ניסיון זה נכשל בבית המשפט. כפי שמסביר עורך הדין יריב ואקנין, המדינה אמנם פועלת בתבניות ומנסה להתערב היכן שניתן כדי למנוע ניצול של כספי העיזבון על ידי נאמנים, אך במקרה זה הוכח כי מטרת הצוואה הייתה טהורה: להגן על הכספים עבור הבת, שסביר להניח שצברה חובות כבדים בישראל. בית המשפט אישר את המנגנון, ובכך העביר מסר ברור – זכותכם המלאה לייצר הגנה אפקטיבית על רכושכם באמצעות נאמנות פרטית.
כדי להבין מדוע מנגנון זה כה יעיל, עליכם להכיר את אופן פעולתו. בצוואה בנאמנות, אינכם מעבירים את הנכסים ישירות ליורש (הנהנה). במקום זאת, אתם מעבירים אותם לידיו של נאמן – אדם או גוף שאתם סומכים עליו לחלוטין. הנאמן מחזיק בכספים ומנהל אותם, אך ורק בכפוף להוראות המדויקות שניסחתם מראש.
כך, הכסף מבחינה משפטית אינו שייך ליורש, אלא מוחזק עבורו. משמעות הדבר היא עצומה עבור הגנת הנכסים שלכם ושל יקיריכם.
אם אחד מילדיכם צבר חובות לבנקים, לשוק האפור או לנושים פרטיים, ירושה רגילה תעוקל באופן מיידי ברגע שתעבור על שמו. אולם, כאשר אתם עושים שימוש בצוואה בנאמנות, הנושים אינם יכולים לגעת בכסף. מכיוון שהכסף אינו רשום על שם היורש, אין לנושים כל עילה משפטית לרדת לנכסי העיזבון.
הנאמן שמיניתם יכול, על פי שיקול דעתו והנחיותיכם, להעביר ליורש סכומים קטנים וקצובים למחיה, לשלם שכר דירה עבורו ישירות לבעל הנכס, או לרכוש רכב שיישאר רשום על שם הנאמנות. בדרך זו, אתם מבטיחים שהיורש ייהנה מפירות העבודה שלכם ומאיכות חיים נאותה, מבלי שהכסף יישאב לכיסוי חובות.
צוואה בנאמנות אינה מיועדת רק להתמודדות עם נושים חיצוניים. לעיתים, עליכם להגן על היורש מפני נטיותיו שלו. בין אם מדובר בילד הנוטה לפזרנות, באדם הסובל מהתמכרויות, או בחשש מפני בן או בת זוג נצלנים – הנאמנות מספקת פתרון אידיאלי.
אתם יכולים לקבוע כי הכסף ישוחרר רק במועדים מסוימים או תחת תנאים מוגדרים (למשל, הגעה לגיל 30, סיום לימודים אקדמיים, או הקמת משפחה). המנגנון מאפשר לכם לוודא שהכסף שעליו עמלתם ישמש למטרות חיוביות ובוני-עתיד, ולא יתבזבז ברגע אחד של חוסר שיקול דעת.
כפי שניתן ללמוד מהמקרה הנדון, המדינה והאפוטרופוס הכללי נוטים להיכנס לתמונה כאשר אין מנגנונים ברורים, במיוחד כשמדובר בחסויים או בקטינים. אף על פי שכוונות המדינה הן לשמור על האינטרס הציבורי, התערבות זו מלווה לא פעם בבירוקרטיה כבדה, עיכובים משמעותיים ועלויות מיותרות שכדאי לכם לחסוך מעיזבונכם.
על ידי ניסוח צוואה בנאמנות באמצעות איש מקצוע מיומן, אתם משאירים את השליטה בידיים פרטיות שאתם בחרתם. אתם חוסכים מיורשיכם את הצורך בהתמודדות מתישה מול ערכאות ורשויות, ומבטיחים כי רצונכם האחרון יכובד במלואו, תוך שמירה על דיסקרטיות ועל הגנה מקסימלית על הון המשפחה. זכרו, תכנון משפטי נכון היום הוא הערובה לשקט הנפשי שלכם ושל ילדיכם מחר.
זוגות רבים מתייחסים לכתובה כאל מסמך סמלי ומסורתי, המהווה חלק בלתי נפרד מטקס החופה. אולם, בפועל, עליכם להבין כי מדובר בכלי משפטי בעל משמעות כלכלית אדירה, שעשוי להשפיע באופן דרמטי על הליך הגירושין. שאלות כגון מי יזם את הפרידה, מי אשם בפירוק התא המשפחתי, והאם האישה זכאית לקבלת סכום הכתובה, עומדות פעמים רבות בלב המחלוקת המשפטית. בתי הדין מתייחסים לכתובה כאל שטר חוב מחייב לכל דבר ועניין, ממש כמו המחאה (צ’ק), ולכן לסכום שנרשם בה יש משקל מכריע.
אחת הטעויות הנפוצות היא המחשבה שעצם פתיחת הליך הגירושין שוללת את הזכאות לכתובה. חשוב שתדעו כי השאלה המרכזית אינה מי יזם את פתיחת התיק, אלא “ממי יצאו הגירושין” – כלומר, מי אשם בפירוק התא המשפחתי. פתיחת התיק יכולה להוות אינדיקציה לרצון להתגרש, אך אינה מעידה בהכרח על אשמה.
לדוגמה, אם אישה סובלת מאלימות או מגלה כי בעלה בוגד בה עם נשים אחרות, היא עשויה ליזום את הליך הגירושין משום שאינה יכולה להמשיך לחיות עמו. במקרים אלו, היא אינה נחשבת לאשמה בפירוק הנישואין, ולכן תהיה זכאית לכתובתה. פסיקה תקדימית מהעת האחרונה אף חייבה בעל בתשלום מלוא הכתובה לאחר שסירב להביא ילדים נוספים לעולם, בניגוד לרצון אשתו, בנימוק שסירובו פוגע במהות קשר הנישואין. מכאן שעליכם להבין כי החשש לפתוח את הליך הגירושין פן תופסד הכתובה אינו תמיד מוצדק.
כאשר בני זוג מחליטים להתגרש בהסכמה, בדרך כלל בתי הדין מכבדים את ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים, לרבות בסוגיית הכתובה. עם זאת, התמונה מורכבת יותר משנדמה. ישנם מקרים בהם עולה הטענה כי ההסכמה לגירושין לא הייתה כנה או שנוצרה תחת לחץ, והאישה נדחקה למצב זה בעל כורחה. במצבים כאלו, בית הדין עשוי להתערב ולפסוק את תשלום הכתובה חרף ההסכמה הראשונית. כל מקרה נדון לגופו, וההכרעה תלויה בנסיבות הספציפיות של בני הזוג.
מושג שגור נוסף שעליכם להכיר בדיוני כתובה הוא “אין כפל מבצעים”. הכלל המשפטי, באופן עקרוני, קובע כי אישה אינה זכאית לקבל גם את מלוא כתובתה וגם את מלוא חלקה בחלוקת הרכוש. אם, לדוגמה, האישה אמורה לקבל במסגרת איזון המשאבים מחצית משווי דירה או חסכונות בסכום שעולה על סכום הכתובה, הרי שסכום הכתובה ייבלע בתוך ההסדר הרכושי הכולל.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי כלל זה אינו מוחלט. במקרים של חוסר נאמנות קיצוני מצד הבעל או נסיבות חריגות אחרות, בתי הדין עשויים לסטות מן הכלל ולפסוק את הכתובה בנוסף לחלוקת הרכוש. אין פסיקה אחידה ונוקשה בעניין זה, והדבר מחייב בחינה מעמיקה של נתוני התיק.
אם אתם חוששים שמאבק על הכתובה יעכב את מתן הגט עצמו, דעו כי כיום קיימת פרקטיקה מקובלת ונפוצה של הפרדת הדיונים. ניתן להסדיר תחילה את עניין הגירושין וסידור הגט, ולהותיר את הדיון בסוגיות הרכוש והכתובה לשלב מאוחר יותר. בעבר הדבר היה מורכב יותר, שכן הכתובה היא חלק אינהרנטי מסידור הגט, והאישה נדרשת להחליט האם היא מוותרת עליה או עומדת על זכותה. אולם כיום, המערכת המשפטית מאפשרת לכם לקבל את הגט ללא עיכובים, ולהמשיך ולדון על הזכויות הכספיות, כולל הכתובה, לאחר מכן.
לסיכום, הכתובה היא מסמך משפטי רב-עוצמה ולא רק טקסט סמלי. הבנת זכויותיכם, המשמעויות הכלכליות של הכתובה, והאופן שבו היא משתלבת עם חלוקת הרכוש והעילות לגירושין, היא צעד הכרחי בניהול נכון וחכם של הליך הפרידה.
עליכם להבין כי הוועדה להתרת התחייבויות אינה הליך משמעתי רגיל, אלא מנגנון מנהלי רב-עוצמה הפועל מכוח הוראות הפיקוד העליון. הליך זה ניצב במדרג היררכי גבוה מעל פקודות המטכ”ל, ומטרתו לבחון את המשך שירותכם בצה”ל כאשר עולה חשד לסטייה מנורמות ההתנהגות המצופות. לרוב, תמצאו את עצמכם מושעים מתפקידכם עוד בטרם הוכחה אשמתכם, וזאת מתוך רצון המערכת להרחיקכם ממקום השירות במהלך בירור החשדות.
מעבר לפגיעה המורלית, עליכם להיערך להשלכות כלכליות מידיות; ככל שהשעייתכם תתארך, יופחתו אחוזי השכר המשולמים לכם, ובמקרים חמורים אף תיתכן הוצאה כפויה לחופשה ללא תשלום. מצב זה יוצר פגיעה קשה בביטחונכם הכלכלי עוד לפני שניתנה החלטה סופית בעניינכם.
עליכם להבין כי התייצבות בפני ועדת התרה (ועדה להתרת התחייבויות) אינה אירוע שניתן להקל בו ראש, שכן מדובר בהליך בעל סמכויות דרקוניות המנוהל על ידי ראש חטיבת הסגל בצה”ל בדרגת תת-אלוף. החלטת הוועדה, המוגשת כהמלצה לראש אגף כוח האדם (אכ”א), עלולה להוביל לפיטורים מידיים משירות קבע. השלכות אלו אינן מסתכמות רק בסיום השירות, אלא גולשות לפגיעה אנושה בזכויות הסוציאליות שצברתם לאורך שנים. בין אם אתם זכאים לפנסיה תקציבית ובין אם אתם חוסכים במסלול של פנסיה צוברת, החלטה על התרת התחייבויות עלולה לגרוע מחלק מהגמלה, למנוע קבלת פיצויי פיטורין ולבטל זכויות נוספות המגיעות לכם על פי דין.
חשוב שתדעו כי גם אם הוועדה המליצה על פיטוריכם וראש אכ”א אישר זאת, המערכת מאפשרת לכם חלון הזדמנויות קצר וצר לתיקון המצב. עומדת לרשותכם הזכות להגיש ערעור ישירות לרמטכ”ל בתוך 14 ימים בלבד ממועד קבלת ההחלטה. הניסיון מלמד כי ייצוג משפטי הולם בשלב הוועדה יכול למנוע את הפיטורים מלכתחילה, אך גם במקרים שבהם התקבלה החלטה פוגענית, הליכי ערעור מנומקים היטב עשויים להוביל לביטול הגזירה ולהשארתכם בשירות.
רבים ממשרתי הקבע טועים לחשוב כי מה שקורה בתוך הצבא נשאר בין כותלי המחנה, אך המציאות בשוק העבודה האזרחי שונה בתכלית. מעבר לעובדה שמעסיקים אזרחיים עשויים לתהות מדוע אדם פורש בגיל צעיר ללא זכאות לפנסיה, קיימת פגיעה ישירה ביכולתכם להשתלב במשרות ביטחוניות. גופים אזרחיים רבים מחזיקים בגישה לתיקיכם האישיים או נחשפים לפרוטוקולים של הוועדה להתרת התחייבויות. מקרה שכיח הוא שלוחמי קבע או קצינים המבקשים לעבוד כקב”טים או בתפקידי אבטחה, מוצאים עצמם נדחים על ידי מדור רישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים. פירוט המעשים שהוביל להתרת ההתחייבויות עלול להביא לשלילת רישיון הנשק שלכם ובכך לחסום את דרככם המקצועית באזרחות.
טעות נפוצה ומסוכנת היא ההנחה כי המפקדים האישיים שלכם, שתומכים בכם ומכירים את תרומתכם, הם אלו שיכריעו את הכף. עליכם לזכור כי הוועדה פועלת לפי קריטריונים משפטיים ומנהליים נוקשים, שבהם “חוות דעת טובה” אינה מהווה הגנה מספקת מול חשדות לסטיות נורמטיביות. בשלב זה, ההליך הופך לבלתי הפיך וכל אמירה לא מחושבת עלולה לשמש נגדכם.
לכן, קיימת חשיבות קריטית להסתייע בשירותיו של עורך דין צבאי המכיר על בוריו את הדין הצבאי הייחודי. כפי שמסביר עו״ד אילן כץ, אל״מ במיל’ (לשעבר סגן הפצ”ר ושופט צבאי), משרתי קבע רבים אינם מודעים לכך שגם עונש משמעתי קל לכאורה, כמו נזיפה חמורה, יכול להוות את העילה המרכזית לזימונכם לוועדה. עורך דין שאינו מתמחה בתחום הצבאי עלול להחמיר את מצבכם עקב חוסר היכרות עם הפקודות המורכבות. רק מומחה בדין הצבאי ידע לבנות אסטרטגיה שתגן על עתידכם הכלכלי, על שמכם הטוב ועל המשך הקריירה שלכם, הן בתוך המערכת והן מחוצה לה.
כאשר אתם, כהורים, בוחרים לסייע לילדיכם מבחינה כלכלית לצורך רכישת נכס, עליכם להכיר את נקודת המוצא המשפטית הרווחת בישראל. על פי הפסיקה, כספים המועברים מהורים לילדים נהנים מ”חזקת המתנה”. משמעות הדבר היא שבמקרים בהם לא נערך הסכם כתוב ומפורש, בית המשפט יניח כי הכסף ניתן כמענק ללא כוונת החזר
האם ניתן לסתור את חזקת המתנה?
כדי להוכיח כי הכספים ניתנו כהלוואה ולא כמתנה, עליכם להציג ראיות מוצקות וברורות המעידות על כוונה ליצור קשר חוזי מחייב. הסתמכות על הבנות שבעל פה או על “קשרים משפחתיים טובים” עלולה להוביל למפח נפש בעת משבר או פרידה, שכן ללא תיעוד משפטי הולם, הנטל להוכיח שהכסף אינו מתנה מוטל עליכם. לכן, עליכם לפעול בשקיפות ובפורמליות כבר משלב העברת הכספים.
המקרה הנדון בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מהווה תמרור אזהרה בוהק עבורכם, הורים המבקשים לסייע לילדיכם ברכישת דירה. במקרה זה, אם העניקה לבנה ולכלתה סכום משמעותי של קרוב למיליון שקלים לצורך רכישת נכס משותף. הדירה נרשמה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים, וזאת ללא עריכת הסכם ממון או מסמך משפטי אחר שהגדיר את הכספים כהלוואה במועד הנתינה.
כיצד השפיע הליך הגירושים על דרישת ההחזר?
עם פרוץ סכסוך הגירושים בין בני הזוג, ביקשה החמה לקבל את כספה בחזרה. בשלב זה, היא הציגה הסכם הלוואה עליו חתם הבן בלבד. האם טענה בבית המשפט כי הכספים שניתנו לזוג לא היו מתנה, אלא הלוואה שעליהם להשיב כעת. אולם, הכלה לשעבר טענה מנגד כי מעולם לא חתמה על הסכם כזה, וכי בזמן אמת הציגו בפניה ההורים את הכסף כמתנה גמורה שנועדה לסייע לזוג הצעיר בבניית חייהם המשותפים.
מה הייתה עמדת בית המשפט כלפי ההסכם שנחתם בדיעבד?
בית המשפט בחן לעומק את נסיבות החתימה על ההסכם וגילה כי הוא נערך למעשה בדיעבד, לאחר שהיחסים בין בני הזוג כבר עלו על שרטון. עובדה זו עוררה חשד כבד כי מדובר ב”טריק” משפטי שנועד לייצר ראיה מלאכותית שתחייב את הכלה בחוב שמעולם לא הסכימה לו. מכיוון שהכלה לא הייתה צד להסכם ולא חתמה עליו, קבע בית המשפט כי אין לחייב אותה בהחזר הכספים.
מדוע רק הבן חויב בתשלום?
ההחלטה לחייב אך ורק את הבן נבעה מהעובדה הפשוטה שהוא אכן חתם על מסמך המגדיר את הכסף כהלוואה. מבחינה משפטית, החתימה שלו יצרה התחייבות חוזית אישית בינו לבין אמו. כתוצאה מכך, בעוד שהכלה פטורה מכל חוב, הבן נדרש להחזיר את מלוא המיליון שקלים לאמו. תוצאה זו מדגישה את החשיבות של עריכת הסכם הלוואה בין הורים לילדים באופן מסודר ובזמן אמת.
מה היו ההשלכות של התנהלות האם בבית המשפט?
בית המשפט לא הסתפק רק בדחיית התביעה כנגד הכלה, אלא גם הביע את מורת רוחו מהניסיון לעשות שימוש בהסכם בדיעבד כדי לנשל את הכלה מזכויותיה. כשאתם ניגשים לערכאות משפטיות עם ראיות שנראות כמעשה מניפולטיבי, אתם מסתכנים בחיובים כספיים כבדים. במקרה זה, האם חויבה לשלם הוצאות משפט גבוהות במיוחד בסך 75,000 שקלים, עונש כספי שנועד להרתיע מפני הגשת תביעות המבוססות על הסכמים שנוצרו בחוסר תום לב. המסקנה הברורה עבורכם היא שהגינות דיונית ותיעוד משפטי מוקדם הם הכרחיים להגנה על האינטרסים שלכם.
כדי להימנע מתרחישים משפטיים מורכבים ומהפסדים כספיים צורבים, עליכם להסדיר את מתן הכספים בטרם העברתם בפועל. הצעד היסודי ביותר שעליכם לנקוט הוא החתמת שני בני הזוג על הסכם הלוואה מפורט. הסכם זה חייב להיערך בכתב ולהגדיר במדויק את תנאי ההחזר, גם אם מדובר בהחזר עתידי המותנה באירוע מסוים.
מומלץ מאוד כי תחתמו על הסכמים אלו בנוכחות עורך דין מומחה בתחום. ליווי מקצועי מבטיח כי התאריך על גבי המסמך יאומת, ובכך נשלל החשש כי מדובר במסמך שנערך בדיעבד כפי שקרה במקרה הנדון. בנוסף, באפשרותכם לשקול חלופות משפטיות נוספות כגון עריכת הסכם ממון המציין את מקור הכספים, או רישום הערת אזהרה לטובתכם על הנכס הנרכש. פעולות אלו יבטיחו כי כספכם מוגן וימנעו מחלוקות עתידיות בערכאות המשפטיות.