עו"ד צביקה זגלשטיין מסביר כיצד נפגעי עבירה יכולים לתבוע את התוקפים שלהם

נפגעתם מעבירה? מגיע לכם פיצוי. עו"ד צביקה זגלשטיין מסביר איך נפגעי עבירה יכולים לתבוע פיצוי כספי – ולמה רוב האנשים לא עושים את זה.

• את הפיצוי ניתן לתבוע בתביעה אזרחית שאינה מותנית בהליך הפלילי, כאשר הנתבע הוא הפוגע שגרם לנזק באופן ישיר.
• לעתים קיימים "גורמים אחראים" נוספים שהתרשלו ואיפשרו את קרות העבירה (למשל מעסיק).

• כאב וסבל- עוגמת הנפש והייסורים שנגרמו לקורבנות כתוצאה מהעבירה, אובדן מהנאות החיים. ככל שהפגיעה יותר קשה וככל שנסיבות העבירה חמורות יותר כן יהא הפיצוי ברכיב זה גבוה יותר.
• הוצאות רפואיות- פיצוי בגין הוצאות על טיפולים רפואיים, טיפולים פסיכולוגיים, טיפול תרופתי וטיפולים אחרים לרבות הנסיעות לטיפולים להם נזקק קורבן העבירה, לעבר- הוצאות שהוציא הנפגע בפועל בעבר בגין טיפולים שקיבל, יש להוכיח ההוצאה הכספית בקבלות, ולעתיד- טיפולים להם יזדקק בעתיד, בד"כ עפ"י קביעת מומחה רפואי על הצורך בהמשך טיפולים. כאשר הנפגע הוא קטין ועקב הארוע נזקקים גם הוריו ובני משפחה אחרים לטיפולים, הם זכאים למימון טיפולים אלו, כולל הנסיעות לטיפולים.
• הפסדי שכר ופגיעה בכושר העבודה: פיצוי בגין הפסד שכר שנגרם לקורבן (או להוריו - כאשר נפגע העבירה הינו קטין), בשל היעדרות מהעבודה כתוצאה מהפגיעה. פיצוי לנפגע העבירה אשר נותרה לו נכות נפשית ו/או אחרת בעטייה נפגע כושר העבודה שלו: הפיצוי מחושב על פי מספר קריטריונים ובהם גובה הנכות, תפקודיות הנכות (עד כמה משפיעה על תפקודו וכושר עבודתו), גיל הנפגע עד הגיעו לגיל פרישה (כלומר, כמה שנות עבודה נפגעו) וכו'.
• עזרה וסיעוד- פיצוי בגין הוצאות שהוצאו לצורך טיפול בנפגע העבירה בהתאם למהות הפגיעה והצורך בעזרה אישית, סיוע וליווי, לעבר ולעתיד.
• פיצויים עונשיים- קביעת פיצויים עונשיים מטרתה להעניש את המזיק ולהרתיע מזיקים פוטנציאליים. הסכום שנפסק ברכיב זה אינו משקף את הנזק שנגרם לנפגע העבירה, אלא תלוי בחומרת התנהגותו של מבצע העבירה ומטרתו להעביר מסר שהחברה אינה מקבלת את התנהגותו של מבצע העבירה.
• פיצויים מוגברים- גם סוג זה של פיצויים, בדומה לפיצויים העונשיים, אינו משקף את הנזק שנגרם. מטרתם לפצות את הנפגע על נזק לא ממוני שנגרם לו, למשל פגיעה ברגשותיו או פגיעה בשמו הטוב. גובה הפיצוי ייקבע על-פי מספר קריטריונים: הנסיבות שבהן בוצעה העבירה, חומרת העבירה, כוונתו הזדונית של מבצע העבירה וכן גובה הנזק שנגרם לנפגע.

• במקרה של הריגה, ניתן לתבוע בנוסף את הנזקים הבאים:

  • הוצאות קבורה, אבלות ומצבה
  • קיצור תוחלת חיים של המנוח- המדובר בנזק לא ממוני אשר הסכום שנקבע הינו פיצוי בגין נטילת החיים, בשל כך נבצר מהמנוח להנות מתוחלת החיים שהיתה צפויה לו (פסק דין אטינגר).
  • שנים אבודות- השנים האבודות אלו הן אותן השנים שבהן נתקצרה תוחלת חיי העבודה של המנוח, כלומר אותן השנים שבהן נגרם הפסד השתכרות עקב הפגיעה. הנזק מחושב למשך תקופת העבודה, החל מגיל 21 במקרה של קטין או ממועד הארוע במקרה של בגיר, ועד לגיל הפרישה. בתקופת עבודה זו, מנעה העוולה הנזיקית מהנפגע את היכולת לעבוד ולהשתכר. עזבון המנוח זכאי לפיצוי בגין הפסד זה (פס"ד אטינגר).

משרד עורכי דין זגלשטייןהוקם בשנת 2012, בראש המשרד עומד עורך דין זגלשטיין צבי בוגר הפקולטה למשפטים (L.L.B), חבר בלשכת עורכי הדין, בוגר רפואה למשפטנים באוניברסיטת  תל אביב.

עו”ד זגלשטיין מגשר מוסמך ממכון גומא ובעל ניסיון רב שנים בניהול תביעות מול המוסד לביטוח לאומי, חברות ביטוח שונות, מעסיקים גדולים (חברת חשמל, נתב"ג, שטראוס ועוד) ומשרד הביטחון.

עו"ד זגלשטיין,  חבר בוועדת ביטוח לאומי של לשכת עורכי-הדין בישראל. 

משרד עורכי הדין זגלשטיין חרט על דגלו לספק ללקוחותיו שירותים משפטיים מהשורה הראשונה. צוות המשרד הכולל עורכי דין, מתמחים ופקידים, שותפים לחזון המשרד להעניק שירות יוצא מן הכלל ללקוחות המשרד. במשך השנים צבר המשרד הצלחות לא מבוטלות ותקדימים בתחומים בהם עוסק המשרד, מול המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, חברות הביטוח, ובתחום דיני העבודה. למשרד יידע ייחודי בניהול אסטרטגיה משפטית בתיקים מורכבים מול הגופים הללו והצלחות מוכחות.

לקוחות המשרד נהנים ממעטפת שירותים משפטיים מלאה. אנו מייצגים את לקוחותינו בהצלחה משנת 2006 בכל הערכאות: וועדות רפואיות, וועדות ערערים, ערעורים בבתי הדין אזורי לעבודה, ובית הדין הארצי לעבודה, בתי משפט שלום, המחוזי, עליון ובג"צ.

לרוב, מרבית הנפגעים אינם מצליחים לממש לבדם את זכויותיהם באופן מלא בגלל הקושי הטמון בהוכחת מוגבלותם.  בעיקר בשל חוסר ידע, ניסיון, ומחסור בכוחות הפיזיים והנפשיים הנחוצים להתמודדות מול הבירוקרטיה בגופים השונים. כך קורה שבסיום ההליך הנפגעים שפעלו לבדם מקבלים פיצויים נמוכים בהרבה ממה שמגיע להם כחוק, ולרוב הם אפילו לא מודעים לכך שזכויותיהם נפגעו.