אפריל 20, 2026
אפריל 20, 2026
מזה חודשים ושבועות רבים שמפגינים נגד ההפיכה המשפטית גודשים את הצמתים בהמוניהם. עד לאחרונה הסתיימו מרבית ההפגנות בשקט יחסי אולם בשבועות האחרונות עלו מספר הדיווחים על מפרי סדר לצד אלימות משטרתית. מה יוליד יום בכל הנוגע למחאה הגדולה הזו אין לדעת, אולם כבר עתה חשוב שכל מי שמוצאים עצמם נחקרים או נעצרים בשל השתתפות בהפגנה כזו או אחרת, שידעו את זכויותיהם ויעמדו עליהן. עו"ד יעקב שקלאר מסביר
חלוקת רכוש בגירושין היא אחת הסוגיות המורכבות והטעונות ביותר בדיני משפחה בישראל. כאשר בני זוג מחליטים לסיים את דרכם המשותפת, עולות שאלות כואבות לא רק ברמה הרגשית, אלא גם ברמה הכלכלית: למי שייך הבית? מה דינם של כספים שהובאו מירושה? האם רישום בטאבו הוא המילה האחרונה? עו"ד ענבר לב, מומחית בדיני משפחה, מסבירה בראיון לתכנית "מחוץ לפרוטוקול" את המתחים המשפטיים המרכזיים בתחום, ומאירה סוגיות שרבים מבני הזוג אינם מודעים להן עד שהמציאות דופקת בדלתם.
במאמר זה נסקור את המסגרת החוקית הקובעת כיצד מתחלק רכוש משותף בין בני זוג, נבחן את ההבדלים בין חזקת הרישום לחזקת השיתוף, ונעמוד על הכלים העומדים לרשותכם כדי להגן על נכסיכם. בין אם אתם בתחילת הדרך הזוגית ובין אם אתם כבר בעיצומו של הליך גירושין, הבנת הזכויות שלכם היא הצעד הראשון לקראת חלוקה הוגנת וצודקת.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, הוא אבן היסוד של דיני חלוקת הרכוש בישראל. החוק חל על כל זוג שנישא מיום 1 בינואר 1974 ואילך, וקובע את הסדר "איזון המשאבים" כמנגנון ברירת המחדל לחלוקת רכוש בעת פקיעת הנישואין. בהתאם לחוק, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית משווי כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין, למעט נכסים שהוחרגו באופן מפורש.
עו"ד ענבר לב מדגישה כי החוק מבחין בין נכסים שנצברו במאמץ משותף של בני הזוג לבין נכסים שהגיעו ממקורות חיצוניים כגון ירושה, מתנה או נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג עוד לפני הנישואין. עם זאת, כפי שנראה בהמשך, ההבחנה הזו אינה תמיד חד-משמעית, ולעיתים נכסים שנראים על פניהם כ"אישיים" עשויים להפוך לרכוש משותף בנסיבות מסוימות.
חשוב להדגיש כי על בני זוג שנישאו לפני 1974 חלה דוקטרינה משפטית אחרת — חזקת השיתוף — שפותחה בפסיקת בתי המשפט. למרות שמדובר באוכלוסייה הולכת ומצטמצמת, עדיין ישנם הליכי גירושין בהם חזקת השיתוף היא הדין הרלוונטי, ולה כללים ומבחנים משלה.
אחד המתחים המשפטיים המרכזיים בתחום חלוקת רכוש בגירושין הוא זה שבין חזקת הרישום הפורמלי לבין עקרון ההגינות בחלוקה. חזקת הרישום קובעת כי הרישום בפנקסי המקרקעין (טאבו) משקף את הבעלות האמיתית על הנכס. כלומר, אם דירה רשומה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים, ההנחה היא שכל אחד מהם בעלים של מחצית הנכס.
עו"ד ענבר לב מסבירה כי חזקת הרישום היא חזקה חזקה מאוד בדין הישראלי, ולעיתים קרובות בית המשפט רואה ברישום בטאבו את "סוף הפסוק". אולם, כפי שהיא מבהירה בראיון לתכנית "מחוץ לפרוטוקול", ישנם מצבים בהם הרישום הפורמלי אינו משקף את התמונה המלאה. למשל, כאשר נכס נרכש ברובו המכריע באמצעות כספי ירושה של אחד מבני הזוג, אך נרשם על שם שניהם בחלקים שווים.
חזקת השיתוף, לעומת זאת, היא דוקטרינה שיפוטית שפותחה עבור בני זוג שנישאו לפני חוק יחסי ממון. היא מניחה כי בני זוג שניהלו חיים משותפים ומשק בית משותף, שיתפו גם בנכסיהם — אפילו אם הרישום הפורמלי אומר אחרת. בפועל, בתי המשפט יוצקים לעיתים עקרונות מחזקת השיתוף גם בתוך המסגרת של חוק יחסי ממון, כדי להגיע לתוצאה צודקת יותר.
סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון קובע במפורש כי נכסים שבא אחד מבני הזוג לפני הנישואין, וכן נכסים שקיבל במתנה או בירושה במהלך הנישואין, מוחרגים מאיזון המשאבים. מדובר בהוראה ברורה שנועדה להגן על נכסים שלא נוצרו מהמאמץ המשותף של התא המשפחתי. אלא שהמציאות, כמו תמיד, מסובכת יותר מהחוק הכתוב.
עו"ד ענבר לב מתארת מקרים נפוצים בהם אחד מבני הזוג מקבל ירושה משמעותית ומשקיע את הכסף ברכישת דירת המגורים המשותפת, הרשומה על שם שני בני הזוג. שנים חולפות, בני הזוג חיים בדירה, מגדלים בה ילדים, משפצים אותה ומשלמים יחד את המשכנתא. במצב כזה, מה דינם של כספי הירושה? האם הם עדיין "אישיים"?
התשובה, כצפוי, אינה פשוטה. הדין הישראלי מכיר בכך שעצם הרישום על שם שני בני הזוג עשוי להעיד על כוונת מתנה, כלומר — בן הזוג שהשקיע את כספי הירושה "העניק" למעשה מחצית מהם לבן זוגו. זוהי אחת הסוגיות הטעונות ביותר, שכן רבים מבני הזוג אינם מודעים לכך שבעצם רישום הנכס על שם שניהם, הם עלולים לאבד את הזכות לדרוש בחזרה את כספי הירושה שלהם.
תופעת "צביעת" הכספים האישיים כרכוש משותף היא אחד הנושאים המרתקים והמסוכנים בדיני המשפחה. עו"ד ענבר לב מסבירה כי כאשר כספים אישיים — בין אם מדובר בירושה, מתנה או חסכונות מלפני הנישואין — מוטמעים בתוך התא המשפחתי לאורך תקופה ממושכת, הם עלולים לאבד את אופיים ה"אישי" ולהפוך לרכוש משותף לכל דבר ועניין.
כיצד מתרחשת הצביעה בפועל? דוגמאות נפוצות כוללות הפקדת כספי ירושה בחשבון בנק משותף, שימוש בכספים אישיים למימון הוצאות שוטפות של המשפחה, או השקעתם בנכס הרשום על שם שני בני הזוג. ככל שחולף הזמן וההפרדה בין הכספים האישיים לכספים המשותפים מיטשטשת, כך קשה יותר להוכיח בבית המשפט שמדובר בכספים שאינם חלק מהרכוש המשותף.
המומחים בדיני משפחה מדגישים כי התיעוד הוא קריטי. אם קיבלתם ירושה או מתנה, שמרו תיעוד מלא של מקור הכספים, הפקידו אותם בחשבון נפרד, והימנעו ככל הניתן מערבובם עם כספים משותפים. אלו צעדים פשוטים יחסית שעשויים לחסוך מכם מאבקים משפטיים ארוכים ויקרים בעתיד.
סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון מעניק לבית המשפט סמכות לסטות מחלוקה שוויונית של הרכוש "אם נסיבות מיוחדות מצדיקות זאת". אולם, הפסיקה הבהירה כי מדובר בסמכות חריגה, שאין להפעילה בנקל. כדי שבית המשפט יחרוג מעקרון החלוקה השוויונית, נדרש "דבר מה נוסף" — נסיבות יוצאות דופן שמצדיקות חלוקה בלתי שוויונית.
עו"ד ענבר לב מציינת כי בתי המשפט פירשו את המונח "נסיבות מיוחדות" בצמצום רב. דוגמאות שהוכרו בפסיקה כוללות מצבים של אלימות במשפחה, הברחת נכסים על ידי אחד מבני הזוג, מצב בריאותי קשה של אחד מהם, או פערים דרמטיים בתרומה הכלכלית לתא המשפחתי. עם זאת, עצם העובדה שאחד מבני הזוג השתכר יותר אינה מספיקה כשלעצמה כדי להצדיק סטייה מחלוקה שוויונית.
בהקשר של כספי ירושה שנרשמו על שם שני בני הזוג, בית המשפט עשוי להפעיל שיקול דעת ולבחון האם הרישום השווה אכן משקף כוונת מתנה אמיתית, או שמא מדובר במעשה טכני שנעשה ללא מודעות מלאה להשלכותיו. כאן נכנס לתמונה ה"דבר מה נוסף" — ראיות והוכחות המלמדות שהחלוקה השוויונית תהיה בלתי צודקת בנסיבות המקרה.
משך הנישואין הוא פרמטר משמעותי שבתי המשפט לוקחים בחשבון בעת חלוקת רכוש בגירושין. כאשר מדובר בנישואין קצרים — בדרך כלל עד חמש שנים — בתי המשפט נוטים להפעיל שיקול דעת רחב יותר ולסטות מהכלל של חלוקה שוויונית, במיוחד כאשר אחד מבני הזוג הכניס לנישואין נכסים משמעותיים.
עו"ד ענבר לב מסבירה כי ההיגיון מאחורי גישה זו ברור: בנישואין קצרים, קשה לטעון שנוצרה שותפות כלכלית מלאה בין בני הזוג. אם זוג נישא, ולאחר שנתיים-שלוש מתגרש, כאשר אחד מהם הביא לנישואין דירה שנרכשה מכספי ירושה, יהיה קשה לטעון שבן הזוג השני זכאי למחצית שווי הדירה. בתי המשפט ייטו במקרים כאלה לבחון את התרומה הממשית של כל צד ולחלק את הרכוש בהתאם.
לעומת זאת, בנישואין ארוכים, ההנחה היא שבני הזוג בנו יחד חיים כלכליים משותפים, ושגם כספים שהגיעו ממקורות חיצוניים הפכו לחלק מהמרקם המשותף. ככל שהנישואין ארוכים יותר, כך יקשה על בן הזוג שמבקש לטעון לחלוקה לא שוויונית להוכיח את טענתו.
הסכם ממון הוא מסמך משפטי שבו בני זוג מסדירים מראש את יחסיהם הרכושיים — בין אם לפני הנישואין (הסכם ממון קדם-נישואין) ובין אם במהלכם (הסכם ממון בתקופת הנישואין). עו"ד ענבר לב ממליצה בחום על עריכת הסכם ממון ככלי הגנה מרכזי, במיוחד כאשר אחד מבני הזוג מביא לנישואין נכסים משמעותיים, ירושה צפויה או עסק פרטי.
חוק יחסי ממון מכיר בתוקפו של הסכם ממון, בתנאי שהוא נערך בכתב ואושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או על ידי בית הדין הרבני. אישור זה נועד להבטיח שההסכם נחתם מרצון חופשי, שהצדדים הבינו את משמעותו, ושאין בו תנאים מקפחים. ללא אישור של הערכאה המוסמכת, ההסכם חסר תוקף משפטי.
הסכם ממון מאפשר לבני הזוג לקבוע מראש אילו נכסים יישארו בבעלות אישית ואילו ייחשבו כרכוש משותף, כיצד יחולקו הנכסים במקרה של גירושין, ומה יהיה מעמדם של כספי ירושה או מתנה. מדובר בכלי שמעניק ודאות ומפחית משמעותית את הפוטנציאל לסכסוכים עתידיים. כפי שמדגישה עו"ד ענבר לב, הסכם ממון אינו ביטוי לחוסר אמון בבן הזוג, אלא דווקא צעד אחראי ובוגר שמגן על שני הצדדים.
מעבר להסכם ממון, עו"ד ענבר לב ממליצה על שמירת הפרדה רכושית כהרגל שוטף במהלך חיי הנישואין. הפרדה רכושית אינה אומרת שבני הזוג אינם שותפים, אלא שהם מנהלים את ענייניהם הכספיים באופן שמאפשר הבחנה ברורה בין נכסים אישיים לנכסים משותפים.
בפועל, הפרדה רכושית יכולה לכלול ניהול חשבונות בנק נפרדים לצד חשבון משותף להוצאות הבית, שמירת כספי ירושה או מתנה בחשבון נפרד ומזוהה, תיעוד מדוקדק של מקורות מימון לרכישת נכסים, והימנעות מערבוב כספים אישיים עם כספים משותפים. צעדים אלה עשויים להיראות טכניים ואף מיותרים בזמן שהקשר טוב, אך ערכם עשוי להתברר כעצום אם וכאשר מגיעים להליך גירושין.
חשוב לזכור כי שמירה על הפרדה רכושית אינה מבטיחה באופן אוטומטי שנכסים אישיים לא ייחשבו כרכוש משותף. בית המשפט בוחן את מכלול הנסיבות, כולל התנהגות בני הזוג, כוונותיהם ואורח חייהם המשותף. אולם ללא ספק, שמירה על הפרדה ותיעוד מסודר מחזקים משמעותית את העמדה המשפטית של מי שמבקש לשמור על נכסיו האישיים.
לא בהכרח. חוק יחסי ממון קובע כי איזון המשאבים נעשה באופן שוויוני כברירת מחדל, אך ישנם נכסים שמוחרגים מהאיזון — כגון נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה, ונכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין. בנוסף, בית המשפט רשאי לסטות מחלוקה שוויונית בנסיבות מיוחדות.
כאשר כספי ירושה הושקעו בנכס הרשום על שם שני בני הזוג, קיימת חזקה שמדובר בכוונת מתנה, כלומר בן הזוג שהשקיע את הכספים העניק מחצית לבן זוגו. ניתן לסתור חזקה זו, אך הנטל הוא על הטוען. שמירה על תיעוד ועל הפרדה רכושית עשויים לסייע בהוכחת הטענה.
הסכם ממון שאושר כדין על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני הוא בעל תוקף מחייב, אך ניתן לבקש את ביטולו במקרים חריגים. בית המשפט עשוי לבטל הסכם ממון אם הוכח שנחתם תחת לחץ, כפייה, הטעיה או ניצול, או אם תנאיו מקפחים באופן קיצוני את אחד הצדדים.
הסכם ממון נערך לפני הנישואין או במהלכם, ומסדיר את יחסי הממון למקרה של פקיעת הנישואין. הסכם גירושין, לעומת זאת, נערך כאשר בני הזוג כבר החליטו להתגרש, והוא מסדיר את כלל ההיבטים של הפרידה — חלוקת רכוש, מזונות, משמורת ילדים ועוד. שני ההסכמים דורשים אישור של ערכאה שיפוטית.
משך ההליך תלוי במורכבות הרכוש, בשיתוף הפעולה בין הצדדים ובעומס על בתי המשפט. הליך מוסכם עשוי להסתיים תוך מספר חודשים, בעוד הליך שנוי במחלוקת עלול להימשך שנים. עו"ד ענבר לב ממליצה לשאוף להסכמות ככל הניתן, הן מטעמי עלויות והן מטעמי זמן ושחיקה רגשית.
ידועים בציבור אינם כפופים לחוק יחסי ממון, אך הפסיקה הכירה בזכותם לחלוקת רכוש מכוח חזקת השיתוף או מכוח דיני החוזים. הדבר מחייב הוכחה של חיים משותפים, משק בית משותף וכוונת שיתוף. מומלץ גם לידועים בציבור לערוך הסכם ממון המסדיר את יחסיהם הרכושיים.
המאמר מבוסס על ראיון עם עו"ד ענבר לב בתכנית "מחוץ לפרוטוקול". לצפייה בראיון המלא:
סרטון: עורכת הדין ענבר לב מסבירה על חלוקת רכוש בגירושין
אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ מותאם אישית, יש לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה.
כאשר אתם שולחים את ילדיכם ליום ספורט בית ספרי, אתם יוצאים מנקודת הנחה כי המערכת נקטה בכל אמצעי הזהירות הנדרשים. אולם, המציאות המשפטית מלמדת כי כשלים בטיחותיים עלולים להוביל לפציעות קשות בעלות השלכות ארוכות טווח. דוגמה מובהקת לכך היא מקרה שבו תלמידה נפגעה אנושות ממתקן מתנפח שלא עוגן לקרקע כראוי ועף באוויר. במקרים כגון אלו, עליכם להבין כי האחריות אינה מוטלת רק על החברה החיצונית שהפעילה את הציוד, אלא מתפרסת גם על משרד החינוך כמעסיק המורים ועל הנהלת בית הספר. פסיקות אחרונות, בהובלת עו"ד ענת גינזבורג , העניקו פיצויים בסך מיליוני שקלים לנפגעים, תוך הדגשה כי על המדינה מוטלת החובה לוודא עם אילו ספקים היא מתקשרת וכיצד מבוצע הפיקוח בשטח.
כאשר אתם בוחנים את נושא האחריות המשפטית במערכת החינוך, עליכם להכיר בחשיבותה המכרעת של חובת הפיקוח המוטלת על מדינת ישראל. סוגיה זו קיבלה משנה תוקף בפסיקה תקדימית של בית המשפט העליון שהושגה על ידי משרד עו"ד ענת גינזבורג , פסיקה שהפכה לנכס צאן ברזל הנלמד כיום בפקולטות למשפטים ברחבי הארץ בשיעורי נזיקין. המקרה המכונן עסק בילד בעיר טייבה שנפצע באורח קשה לאחר שנתלה על שער כדורגל שקרס עליו.
במקרה המדובר, התברר כי מפקח מטעם משרד החינוך ביקר במוסד החינוכי במהלך חופשת הקיץ, זיהה את הליקוי בשער ואף הורה על תיקונו. עם זאת, המחדל המרכזי היה בכך שהמפקח לא שב לוודא כי התיקון בוצע בפועל. לאחר תביעה ממושכת שניהלה עו"ד ענת גינזבורג, בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי (שפטרה את המדינה) וקבע באופן חד-משמעי כי הופרה חובת הפיקוח של המדינה.
היבט קריטי נוסף שעלה בפסק הדין ונוגע אליכם כהורים הוא עקרון האחריות "ביחד ולחוד". באותו מקרה בטייבה, הרשות המקומית הייתה שרויה בהקפאת הליכים. הודות לפסיקה התקדימית, כיוון שבית המשפט קבע כי המדינה התרשלה בפיקוח, היא חויבה בתשלום מלוא סכום הפיצויים שעמד על מיליוני שקלים – אף שחלקה היחסי באחריות הישירה הוערך ב-10% בלבד. פסיקה זו מדגישה כי במקרים של פציעה קשה, המדינה מהווה כתובת משפטית איתנה שמבטיחה כי הנפגע לא יישאר שוקת שבורה.
לאחר פגיעה במוסד החינוכי, מוטלת עליכם החובה לדרוש מבית הספר באופן מיידי "דו"ח פציעה". מדובר במסמך שהמוסד מחויב למלא, וקיומו הכרחי כדי למנוע ניסיונות טיוח או עיוות עובדות. במקביל, שוחחו עם המורה התורן, גבו עדויות ממי שנכח באירוע, ודאגו לאסוף בשיטתיות את כלל הרשומות הרפואיות מיד עם תחילת הטיפול הראשוני. אל תמתינו עם איסוף הנתונים; תיעוד רציף ומפורט מחזק משמעותית את עמדתכם.
ריכזנו עבורכם את השאלות המרכזיות הקשורות לזכויותיכם במקרה של פציעת תלמידים, על בסיס פסיקותיה וניסיונה של עו"ד ענת גינזבורג, בעלת ותק של למעלה מ-30 שנה וראש משרד בוטיק מהמובילים בישראל בייצוג תובעי נזיקין :
ש: האם ביטוח תלמידים מכסה פציעות שקורות גם מחוץ לשעות הלימודים, למשל בחופש הגדול?
ת: בהחלט. כל תלמיד בישראל מבוטח ב"ביטוח תאונות אישיות תלמידים" המעניק כיסוי נרחב הפעיל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. הכיסוי תקף בין אם הילד נפגע בשטח בית הספר, בבית, בחוג, או אפילו במהלך החופש הגדול .
ש: כמה זמן אחרי הפציעה ניתן להגיש את התביעה? (מהי תקופת ההתיישנות?)
ת: בשונה מתביעות של בגירים, בהן ההתיישנות היא 7 שנים מיום האירוע, במקרה של קטינים ספירת 7 השנים מתחילה רק כאשר הילד מגיע לגיל 18. משמעות הדבר היא שניתן להגיש תביעה בגין פציעת ילדות עד שהנפגע מגיע לגיל 25. גם צעירים בני 24 שסוחבים פגיעה מתקופת בית הספר, זכאים ורשאים עדיין לתבוע.
ש: את מי אנחנו יכולים לתבוע כאשר הילד נפצע בתוך בית הספר?
ת: במקרים של רשלנות ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד מספר גורמים רלוונטיים: הנהלת בית הספר, הרשות המקומית (העירייה), משרד החינוך (מכוח חובת הפיקוח של המדינה כפי שנקבע בתקדים גינזבורג), וכן כל גורם חיצוני או קבלן שהיה מעורב בפעילות (כגון חברת מתנפחים או מפעילי חוגים). בנוסף לתביעת הרשלנות, מגישים תביעה נפרדת מכוח "ביטוח תאונות אישיות תלמידים" שאינה תלויה בהוכחת אשמה.
ש: מדוע חשוב להיעזר בעורך דין שמתמחה אך ורק בנזיקין?
ת: תיקי פציעות, במיוחד אלו המובילים לנכויות משמעותיות, הם מורכבים ודורשים ידע משפטי מעמיק כדי למנוע דחיות מטעם חברות הביטוח או המדינה. ייצוג מקצועי מבטיח מיצוי זכויות מקסימלי, החל מבניית התיק הרפואי ועד להשגת תקדימים בבית המשפט העליון.
למידע נוסף, קריאת מאמרים מקצועיים ויצירת קשר לקבלת ייעוץ פרטני, בקרו באתר הרשמי של משרד עורכי דין ענת גינזבורג.
עולם דיני הנזיקין ותביעות נזקי הגוף בישראל הוא עולם מורכב, סבוך ורווי בפרטים בירוקרטיים ומשפטיים. כאשר אתם חווים פגיעה גופנית או נפשית – בין אם מדובר בתאונת דרכים בדרך לעבודה, תאונה במהלך חופשה בחו"ל, או אפילו אירוע שבו הכלב שלכם היה מעורב – אתם עשויים למצוא את עצמכם אובדי עצות אל מול שלל הגורמים המעורבים: חברות הביטוח, המוסד לביטוח לאומי, מעסיקים ועורכי דין. כדי לעשות סדר בסבך המשפטי ולהבין כיצד נכון לפעול במצבי פגיעה מורכבים, ריכזנו עבורכם מדריך מקצועי ומפורט, המבוסס על תובנותיה וניסיונה של עו"ד אימבר גולן פרטוש, מהמובילות בתחום דיני הנזיקין בישראל. מדריך זה נועד להעניק לכם כלים פרקטיים והכוונה מדויקת, צעד אחר צעד, בדרך למיצוי מלא של זכויותיכם הרפואיות והכלכליות.
אחת הדילמות הנפוצות ביותר בתחום נזקי הגוף מתעוררת כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים בדרכו למקום העבודה או בחזרה ממנו. מצב זה מייצר כפילות לכאורה: מצד אחד, מדובר בתאונת דרכים לכל דבר ועניין, המקימה עילה לתביעה מול חברת הביטוח שסיפקה את ביטוח החובה של הרכב. מצד שני, מאחר שהתאונה אירעה בזיקה ישירה לעבודה, היא מוגדרת בחוק גם כ"תאונת עבודה", מה שפותח את הדלת לתביעה מקבילה מול המוסד לביטוח לאומי.
כיצד עליכם לפעול במקרה כזה? עו"ד אימבר גולן פרטוש ממליצה כי "דרך המלך" הנכונה והבטוחה ביותר היא לפנות בראש ובראשונה למוסד לביטוח לאומי. הפנייה לביטוח הלאומי מעניקה לכם רשת ביטחון מיידית וחשובה: המוסד משלם עבור ימי המחלה הראשונים שלכם (דמי פגיעה), כך שימים אלו אינם מופחתים ממכסת ימי המחלה הצבורים שלכם בתלוש השכר מול המעסיק.
יתרה מכך, המוסד לביטוח לאומי מתפקד כעין "אבא ואמא" לטווח הארוך. משמעות הדבר היא שאם חלילה תחול החמרה במצבכם הרפואי בעתיד, תוכלו תמיד לפתוח מחדש את התיק ולהגיש תביעה להחמרת מצב. זאת בניגוד לחברת הביטוח, אשר מעניקה לרוב פיצוי חד-פעמי שנועד לכלול מראש את כל המגבלות והנזקים העתידיים, ולאחר חתימה על שטר סילוק מולה לא תוכלו לדרוש ממנה פיצוי נוסף בגין אותה תאונה.
כמובן שאין הדבר אומר שעליכם לוותר על התביעה מול חברת הביטוח. ההליך הנכון והמומלץ הוא סנכרון הרמוני בין השניים: לאחר שממצים את ההליך הראשוני מול הביטוח הלאומי וקובעים את שיעור הנכות שלכם, פונים גם לחברת הביטוח להשלמת הפיצוי. ההחלטה מול איזה גורם להמשיך לנהל את עיקר ההליך תלויה במשתנים רבים, כגון חומרת המסמכים הרפואיים, מידת המוגבלות שלכם, והצפי לנכות צמיתה. ניהול נכון של שני האפיקים יבטיח שלא "תיפלו בין הכיסאות".
סוגיה מרתקת נוספת בדיני נזיקין שרבים אינם מודעים לה מספיק, נוגעת לאחריותם של בעלי חיים, ובפרט כלבים, במרחב הציבורי. נניח שאתם מבלים עם כלבכם בחוף ים המוגדר רשמית כ"חוף כלבים" – מקום שבו מותר ואף מקובל על פי החוק המקומי לשחרר את הכלבים ללא רצועה. תוך כדי ריצה והשתוללות אופיינית, הכלב שלכם נתקל בטעות באדם אחר, מפיל אותו ארצה, וגורם לו לנזק גופני (למשל, שבירת שיניים, חבלות או שברים בגפיים). האם אותו אדם יכול לתבוע אתכם, חרף העובדה שהייתם בשטח ייעודי שבו הכלב רשאי להתרוצץ חופשי?
התשובה המשפטית לכך היא חד משמעית: כן, קיימת עילת תביעה. עצם השהות באזור המותר לשחרור כלבים אינה פוטרת אתכם כליל מאחריות לתוצאות מעשיו של בעל החיים שברשותכם. פקודת הנזיקין מטילה משטר של אחריות מוגברת על בעלי כלבים בישראל. אמנם במקרה של תביעה בית המשפט יבחן את נסיבות המקרה לעומק – למשל, האם האדם שנפגע ידע מראש שמדובר בחוף כלבים ונכנס אליו מרצונו, מה היה אופי התנהגותו של הכלב (האם מדובר בתקיפה או היתקלות שובבה), והאם הייתה תרומת רשלנות מצד הנפגע עצמו – אך עדיין, כפי שמציינת עו"ד אימבר גולן פרטוש, קיימות עשרות תביעות שמתקבלות בגין נזקי גוף שנגרמו בנסיבות דומות בדיוק. לכן, גם במרחבים משוחררים, חלה עליכם החובה הכללית לפקח על כלבכם ולוודא שאינו מהווה סכנה מהותית לסובבים.
כאשר אתם מגישים תביעת נזקי גוף לבית המשפט (שאינה נופלת תחת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שם המנגנון הפרוצדורלי הוא שונה), אתם נדרשים לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית מטעמכם, המבססת באופן מקצועי את הנזק שנגרם לכם ואת שיעור הנכות המבוקש. מיד לאחר מכן, ולעיתים קרובות עוד בטרם החל המשפט עצמו, הצד הנתבע (קרי, חברת הביטוח או האדם המזיק) צפוי לדרוש שתעמדו לבדיקה רפואית נגדית מטעמו, על ידי רופא מומחה שהוא שוכר את שירותיו.
נפגעים רבים חשים רתיעה טבעית מכך. התחושה הרווחת היא שהמומחה מטעם הנתבע עלול להיות מוטה לרעתם ולנסות למזער את נזקיהם. לאור זאת, רבים תוהים האם ניתן פשוט לסרב לבדיקה זו ולהסכים להיבדק אך ורק על ידי מומחה אובייקטיבי שייקבע וימונה על ידי בית המשפט בשלב מאוחר יותר. עו"ד אימבר גולן פרטוש מבהירה באופן נחרץ כי סירוב לבדיקה רפואית מטעם הצד השני הוא טעות טקטית ומשפטית.
ראשית, זכותו הבסיסית של הנתבע להתגונן כוללת את הזכות המלאה להגיש חוות דעת נגדית מטעמו, ובלי לבדוק אתכם פיזית, אין לו אפשרות מעשית לעשות זאת. סירוב להיבדק יוביל ככל הנראה לביטול או פסילת חוות הדעת שלכם ולעיכוב או מחיקת התביעה. מעבר לכך, התנהלות כזו בוודאי תצייר אתכם בעיני השופט כמי שמסתירים מידע רפואי וכפועלים בחוסר שקיפות.
שנית, ברמה הפרקטית, אין לכם ממה לחשוש. כפי שמציינת עו"ד אימבר גולן פרטוש, "אנחנו לא מסתירים שום דבר, יש נזק". בסופו של התהליך, כאשר מתגלים פערים משמעותיים בין חוות הדעת מטעם התובע לבין חוות הדעת מטעם הנתבע (וזה המצב בכמעט כל התיקים), בית המשפט ימנה מומחה רפואי ניטרלי מטעמו. מומחה זה הוא שיבחן את כלל התיעוד הרפואי משני הצדדים, יבדוק אתכם בעצמו באופן אובייקטיבי, ויקבע בסופו של יום את האיזון הראוי ואת אחוזי הנכות הסופיים שלכם. לכן, הפעולה הנכונה היא לשתף פעולה, להתייצב לבדיקות הנדרשות, ולהציג את הפגיעה והמגבלות שלכם בצורה אמינה וכנה.
בשנים האחרונות אנו עדים למגמה חיובית של גוברת המודעות המשפטית להכרה בפגיעות נפשיות כתאונות עבודה לכל דבר ועניין. אם חוויתם התקף חרדה, התמוטטות עצבים או פגיעה נפשית אחרת בעקבות "אירוע חריג" שהתרחש במהלך ובמסגרת עבודתכם (למשל, ויכוח סוער ויוצא דופן עם מנהל בכיר, חשיפה לאירוע אלימות או שוד במקום העבודה, או אירוע מלחיץ באופן קיצוני וחריג לסביבת העבודה הרגילה), עומדת לכם הזכות המלאה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין הכרה כנפגעי תאונת עבודה.
השלב הראשון וההכרחי בתהליך הבירוקרטי הוא מילוי "טופס 250" – טופס למתן טיפול רפואי ראשוני לנפגע בעבודה, אשר דורש בין היתר את חתימת המעסיק. לעיתים קרובות למדי, מעסיקים חוששים לחתום על טפסים אלו כאשר מדובר בפגיעה נפשית, מחשש שהדבר יהווה הודאה באשמה מצידם. הם עשויים להחזיר לכם את הטופס כשהוא ריק ללא חתימה, או לצרף מכתב רשמי ממחלקת משאבי אנוש המציין הסתייגות כגון: "אין בחתימתנו כמעביד כדי להביע עמדה כלשהי לגבי הפגיעה הנפשית הנטענת, והיא נטענת על ידי העובד ועל דעתו בלבד".
האם התנהלות זו של המעסיק נחשבת תקינה, והאם היא עלולה לפגוע בסיכויי תביעתכם? עקרונית, המעסיק חייב על פי דין לחתום על הטופס כאישור טכני לכך שאתם אכן עובדים מטעמו, אך חשוב לזכור שהוא אינו רופא מומחה ואינו נדרש לאשר רפואית את עצם הפגיעה הנפשית או לאשר משפטית את הקשר הסיבתי בינה לבין האירוע בעבודה. זכותו המלאה של המעסיק לסייג את חתימתו. טופס 250 נועד בראש ובראשונה לשקף את גרסתכם וטענותיכם כעובדים במועד הסמוך ביותר לקרות האירוע.
יתרה מזאת, עו"ד אימבר גולן פרטוש מדגישה כי גם אם המעסיק מסרב לחלוטין לחתום על הטופס, הדבר לא אמור לרפות את ידיכם או למנוע את הטיפול בתיק. במצב כזה, פשוט מגישים את התביעה לביטוח הלאומי כפי שהיא, תוך צירוף מכתב הבהרה המסביר את סירוב המעסיק לשתף פעולה. המוסד לביטוח לאומי מכיר היטב מצבים אלו ויודע לפנות למעסיקים ישירות לגביית עדויות ובירור העובדות. מה שבאמת יכריע את הכף בתיקים מורכבים אלו הוא התיעוד הרפואי האובייקטיבי והעקבי שבידיכם: דוחות שחרור מחדר מיון, רישומי אשפוז, מסמכים מפסיכיאטר או פסיכולוג שמלווה אתכם, ומרשמי תרופות. אירוע חריג בעבודה יכול ללא ספק להוות טריגר למצבים רפואיים קשים כמו התקפי חרדה, אירועי לב ואף אירועים מוחיים, והוועדות הרפואיות יכריעו על סמך מכלול הראיות הרפואיות שיוצגו בפניהן.
תארו לעצמכם מצב מצער ופתאומי שבו במהלך חופשה חלומית ביעד טרופי כמו תאילנד, אתם מעורבים בתאונה ונפגעים באורח קשה. נניח לצורך הדוגמה שלא מדובר בתאונת דרכים, אלא בתאונה מסוג אחר (למשל, החלקה ונפילה חמורה בשטח המלון, פגיעה במהלך השתתפות באטרקציה תיירותית מקומית, או תאונת שיט במעבורת). מדובר בסיטואציה משפטית מורכבת ביותר המצריכה התנהלות זהירה, שכן היא מערבת במקביל מספר תחומי משפט, דינים שונים ומספר גורמים מבטחים הנמצאים בשתי מדינות שונות.
ראשית כל, בכל הנוגע לאחריות הנזיקית הישירה של הגורם המזיק בחו"ל (למשל, הנהלת בית המלון בתאילנד או מפעיל האטרקציה), ההליך המשפטי ובירור האחריות יתנהלו אך ורק על פי הדין הזר החל באותה מדינה ספציפית שבה אירע הנזק. המשמעות הפרקטית היא שעבור ניהול תביעה זו עליכם לשכור את שירותיו של עורך דין מקומי באותה מדינה זרה, אשר בקיא ברזי החוקים, בתקנות המקומיות ובפסיקה הנהוגה שם. כללי האחריות, אופן חישוב הפיצוי ומושגי הרשלנות שונים לעיתים באופן תהומי מאלו הנהוגים במערכת המשפט בישראל.
עם זאת, פה בארץ ממתינות לכם רשתות ביטחון חשובות ביותר שאסור לכם להזניח, ואותן עליכם להפעיל בסיוע עורך דין ישראלי. הרשת הראשונה היא חברת ביטוח הנסיעות לחו"ל שלכם. אנשים רבים סבורים בטעות כי פוליסת ביטוח נסיעות סטנדרטית מכסה אך ורק הוצאות רפואיות חירום, איתור, חילוץ ואשפוזים בחו"ל. אולם, פוליסות אלו כוללות פעמים רבות תתי-סעיפים חשובים, וביניהם רכיב של "נכות מתאונה". אם, למרבה הצער, נותרה לכם נכות צמיתה כלשהי בעקבות האירוע שחוויתם בחו"ל, עליכם להגיש תביעה נפרדת מול חברת הביטוח הישראלית שלכם כאן בארץ לצורך מימוש רכיב ביטוחי זה וקבלת הפיצוי המגיע לכם בגין אותה נכות.
הרשת השנייה שכדאי מאוד להכיר היא המוסד לביטוח לאומי. למרות שהתאונה אירעה הרחק מגבולות ישראל ואינה קשורה כלל למהלך עבודתכם השוטף, קיימים מספר מסלולים סוציאליים הרלוונטיים עבורכם:
שאלה שעולה תדיר בקרב נפגעים במצבים מורכבים אלו היא שאלת כפל הפיצויים. הלקוחות שואלים את עו"ד אימבר גולן פרטוש: האם על פי חוק מותר לי לקבל ולגבות פיצוי כספי גם מחברת ביטוח הנסיעות הפרטית בגין רכיב הנכות וגם לקבל קצבה או תשלום מהמוסד לביטוח לאומי? במקרה הספציפי והייחודי הזה, התשובה המשפטית היא כן. מאחר שמדובר בשתי פוליסות או זכויות שונות בתכלית (האחת היא פוליסת ביטוח פרטית שרכשתם ממיטב כספכם, והשנייה היא זכות סוציאלית-סטטוטורית מטעם המדינה), קיימת למעשה אפשרות חוקית לכפל ביטוח. במצב זה, תוכלו לקבל תגמולים במקביל משני הגורמים בישראל, וזאת מבלי שהתשלום של האחד יקוזז או יופחת מהתשלום של האחר.
ש: האם פגיעה שמתרחשת בדרך לעבודה נחשבת מבחינה משפטית לתאונת דרכים או לתאונת עבודה?
ת: על פי החוק הישראלי, תאונה כזו עונה בו-זמנית על שתי ההגדרות גם יחד. משמעות הדבר היא שתוכלו לנהל תביעה מול חברת ביטוח החובה של הרכב, ובמקביל להיות מוכרים כנפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי. ההמלצה המקצועית והחד-משמעית של עו"ד אימבר גולן פרטוש היא לפתוח קודם כל את ההליך מול הביטוח הלאומי על מנת להבטיח את תשלום ימי המחלה הראשונים ללא פגיעה במכסתכם, ולאחר מכן לפנות לחברת הביטוח להמשך ניהול התיק, תוך סנכרון חכם וזהיר בין שתי התביעות.
ש: שחררתי את הכלב שלי בחוף שבו מותר רשמית לשחרר כלבים, והוא בטעות הפיל ופצע מישהו. האם אותו אדם עדיין יכול לתבוע אותי?
ת: התשובה היא בהחלט כן. העובדה ששחררתם את הכלב באזור ציבורי שבו הדבר מותר אינה מסירה מכם את האחריות האזרחית למעשיו של בעל החיים שברשותכם. על פי פקודת הנזיקין, בעל כלב נושא לרוב באחריות מוגברת לנזקי גוף שגרם כלבו. עם זאת, במידה ותוגש תביעה, בית המשפט יבחן לעומק את כלל הנסיבות הספציפיות של האירוע, כולל את מידת האשם התורם של הנפגע עצמו ואת אופי ההתרחשות.
ש: חברת הביטוח שאותה אני תובע דורשת שאבדק על ידי רופא מטעמה. האם אני יכול מבחינה חוקית לסרב לכך?
ת: סירוב לבדיקה רפואית נגדית הוא מהלך שאינו מומלץ כלל, שכן הוא עלול לפגוע באופן משמעותי בניהול ובסיכויי התביעה שלכם. לנתבע עומדת זכות חוקית ומלאה להעריך את נזקיכם באמצעות מומחה רפואי מטעמו בטרם המשפט. מומלץ לשתף פעולה בשקיפות מלאה. בכל מקרה של פערים או מחלוקת מקצועית בין המומחה מטעמכם לזה של חברת הביטוח, בית המשפט ממילא ימנה בהמשך ההליך מומחה רפואי אובייקטיבי מטעמו שיפסוק ויכריע בסוגיה באופן סופי.
ש: המעסיק שלי החזיר לי את טופס 250 (תאונת עבודה) כשהוא מסרב לחתום עליו לאחר שחוויתי התקף חרדה בעבודה. מה עלי לעשות כעת?
ת: חשוב לדעת כי סירובו של המעסיק לחתום על הטופס, או הוספת הסתייגויות בכתב מצידו (בטענה שהוא אינו רופא ואינו מאשר את הקשר הסיבתי), אינם מונעים מכם בשום אופן את האפשרות להגיש את התביעה לביטוח הלאומי. עליכם פשוט להגיש את הטפסים כפי שהם, בצירוף מכתב הסבר על סירוב המעסיק ובליווי כל התיעוד הרפואי והפסיכיאטרי האובייקטיבי שברשותכם. המוסד לביטוח לאומי מכיר מצבים אלו ולרוב יפנה למעסיק באופן עצמאי כדי לברר את נסיבות האירוע.
ש: עברתי תאונה קשה ופציעה מורכבת בזמן חופשה בחו"ל (שאינה תאונת דרכים). את מי בעצם אני אמור לתבוע כדי לקבל פיצוי?
ת: ניהול תיק מסוג זה מתחלק לרוב למספר חזיתות מקבילות: בראש ובראשונה, התביעה הנזיקית הישירה מול הגורם המזיק בחו"ל תתנהל אך ורק על פי הדין המקומי הזר, וזאת בעזרת עורך דין מקומי מאותה מדינה. במקביל לכך בישראל, עליכם להפעיל מיידית את פוליסת ביטוח הנסיעות שלכם (אשר כוללת לעיתים קרובות כיסוי חשוב לנכות מתאונה), וכן לבדוק לעומק את זכאותכם במוסד לביטוח לאומי במסלולים השונים של נכות כללית או קבלת דמי תאונה. היתרון המשמעותי במקרים ספציפיים אלו הוא שייתכן מאוד שתהיו זכאים לכפל פיצויים משני הגורמים הללו בישראל במקביל.
רכישת דירה היא ללא ספק אחת ההחלטות הכלכליות המשמעותיות ביותר שתקבלו במהלך חייכם. בתקופה האחרונה, רוכשים ישראלים רבים בוחרים לבצע את הצעד הזה דווקא בשלבים המוקדמים ביותר של הפרויקט – שלב המכונה "פריסייל" (Presale) או מכירה מוקדמת. עסקאות אלו מציעות תנאי רכישה מפתים במיוחד, אך הן טומנות בחובן גם לא מעט סיכונים שחובה להכיר. כדי לעשות סדר בנושא המורכב הזה, שילבנו את התובנות וההמלצות של עורכת הדין חן בוארון טריוסק, המתמחה בעסקאות נדל"ן.
הביקוש הגובר לרכישת דירות "על הנייר" ובשלבי פריסייל נובע ממספר גורמים השלובים זה בזה. בראש ובראשונה, המציאות הביטחונית בישראל מחדדת את הצורך הקיומי בממ"ד (מרחב מוגן דירתי), מה שדוחף רוכשים רבים לחפש דירות חדשות מקבלן. אתם עשויים למצוא את עצמכם מתעניינים בפרויקטים הנמצאים בשלבים כה מקדמיים, עד שטרם התקבל עבורם היתר בנייה וטרם גובש ליווי בנקאי. לעיתים, במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית, היזם מתחיל בשיווק הדירות עוד לפני שהבניין הישן נהרס.
היתרון המרכזי והבולט ביותר שמוביל אתכם לשקול עסקאות מסוג זה הוא המחיר. בשלבי הפריסייל, הקבלנים נוטים להציע את הדירות במחירים זולים משמעותית ממחירי השוק העתידיים. מדובר בהזדמנות כלכלית שעשויה להיראות כפיתוי שקשה לסרב לו, אך חשוב לזכור כי ההנחה המשמעותית הזו מגלמת בתוכה את הסיכונים שאתם נוטלים על עצמכם כרוכשים.
כאשר אתם רוכשים דירה בשלב כה מוקדם, הבעיה המרכזית שעומדת בפניכם היא היעדר ודאות. במערכת היחסים המסחרית הזו, אתם למעשה מנהלים את הסיכונים הכלכליים שלכם. כלל האצבע פשוט: ככל שרמת הוודאות גבוהה יותר, כך עלות הדירה עולה. ברכישת פריסייל, אינכם יודעים בוודאות מתי תועבר אליכם החזקה בדירה, ולעיתים קיים סיכון ממשי לגבי עצם הקמת הפרויקט.
מתי, אם כן, העסקה הופכת לוודאית ובטוחה יותר? השקט הנפשי שלכם אמור להגיע בשני צמתים מרכזיים:
כאשר אתם ניגשים לחתום על חוזה רכישה בשלב פריסייל, כשעדיין אין בידיכם ודאות, שליטה או ביטחון לגבי עתיד הפרויקט, ישנו כלל ברזל אחד שאסור לכם לוותר עליו: הכללת "סעיף יציאה" ברור בחוזה המכר. עורכת הדין חן בוארון טריוסק מדגישה כי עליכם לדרוש סעיף הקובע שאם בתוך פרק זמן מוגדר מראש (לדוגמה, חצי שנה או שנה) היזם לא יצליח לקבל היתר בנייה, תעמוד לזכותכם האפשרות לבטל את העסקה ולצאת מהפרויקט ללא כל קנס.
נקודה קריטית לא פחות היא לוודא שסעיף היציאה הזה יעמוד לזכותכם בלבד, ולא לזכות היזם. מדוע זה כה חשוב? תארו לעצמכם מצב שבו היזם משריין לעצמו גם כן את זכות הביטול. ייתכן שיחלוף זמן, כספכם יוחזק אצלו מבלי שתוכלו להשקיעו בנכס אחר, וכעבור שנה היזם יבחר לבטל את העסקה. מיד לאחר הביטול, הוא עשוי לקבל את ההיתר המיוחל ולהציע את אותה הדירה בדיוק לרוכשים אחרים – אך הפעם במחיר גבוה בהרבה. כדי למנוע תרחיש כזה, עליכם להבטיח שזכות הביטול בגין עיכובים תישאר בלעדית בידיכם.
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במספר הרוכשים המבקשים לבטל עסקאות קבלן. הסיבות לכך נעוצות לרוב בשינויים בלתי צפויים המתרחשים בפרק הזמן הארוך (לרוב שלוש עד ארבע שנים) שבין חתימת החוזה לבין מסירת הדירה. אירועי קיצון כמו מלחמה, זינוק בסביבת הריבית או קיפאון בשוק הנדל"ן, עלולים להוביל אתכם למצוקה תזרימית.
לדוגמה, ייתכן שתכננתם לשלם 20% מהסכום במעמד החתימה, ואת היתרה לממן בעזרת מכירת דירתכם הנוכחית בסמוך לאכלוס. אך אם השוק מאט ואינכם מצליחים למכור את דירתכם הישנה, אתם עלולים למצוא את עצמכם נאלצים לבטל את העסקה החדשה מחוסר ברירה משום שאינכם יכולים להשלים את התשלום.
במצבים אלו, החוזה שעליו חתמתם לפני שנים הופך למסמך הגורלי ביותר. כדי להגן עליכם מראש, עליכם להקפיד במועד הרכישה על שני היבטים מהותיים הנוגעים לביטול העסקה:
לסיכום, רכישת דירה בשלבי פריסייל יכולה להיות מנוף כלכלי מצוין וצעד חכם בדרך לדירה החדשה שלכם, אך היא מחייבת היערכות משפטית נכונה וניהול סיכונים חכם. היו ערניים, דרשו את הבטוחות המגיעות לכם, וודאו שהחוזה מגן עליכם ועל כספכם גם בתרחישי קיצון.
לכל עצור זכות לדעת את סיבת המעצר, זכות לייצוג עורך דין, זכות לשתוק, זכות להודיע לקרוב משפחה, וזכות להובא בפני שופט תוך 24 שעות. חופש ההפגנה הוא זכות יסוד בישראל, והמשטרה רשאית לעצור רק אם קיים חשד סביר לעבירה פלילית.
יש לבקש לדבר עם עורך דין מיד, לא לחתום על מסמכים ללא ייעוץ משפטי, לזכור פרטי המעצר כמו שעה ומיקום, לזהות שוטרים מעצרים אם אפשר, ולא להתנגד פיזית למעצר. מומלץ לתעד פגיעות אם היו ולבקש טיפול רפואי. שיתוף פעולה בסיסי עם חקירת המשטרה מומלץ.
כן, אם המעצר בוצע ללא עילה חוקית או תוך שימוש בכוח מופרז, ניתן להגיש תביעה נגד המשטרה בגין מעצר שווא, תקיפה, או פגיעה בחירות. יש לאסוף ראיות כמו צילומי וידאו, עדויות, ותיעוד רפואי. תלונה למח"ש היא צעד ראשון מומלץ.