אפריל 30, 2026
אפריל 30, 2026
האם עצרתם פעם לתהות כיצד מתנגשים ערכי החירות האישית עם הזכות להורות במערכת המשפט הישראלית? פסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון יצרה רעידת אדמה משפטית וחברתית, כאשר קבעה כי אישה ללא רחם תוכל לעשות שימוש בעוברים משותפים לצורך הליך פונדקאות, וזאת חרף סירובו המפורש של בן זוגה לשעבר. המקרה המדובר מהווה תקדים מטלטל, שכן זו הפעם הראשונה שבה מאושר שימוש בעוברים בניגוד מוחלט להסכם המקורי שנחתם בין הצדדים ובניגוד לרצונו המופגן של האב הביולוגי.
משמעות ההחלטה היא הפיכת האישה לאם יחידה, תוך ניסיון לנתק את הגבר מכל זיקה משפטית או כלכלית לצאצא העתידי, צעד שמעורר שאלות אתיות כבדות משקל בדבר גבולות הכוח השיפוטי והיכולת לבטל הסכמים כתובים.
כאשר אתם בוחנים את פסיקת בית המשפט העליון, עליכם להבין כי קיים פער משמעותי בין ההצהרות המשפטיות הנוגעות ליחסים שבין ההורים לבין המציאות המשפטית שתחול על הצאצא העתידי. על אף שבית המשפט קבע כי האישה תהיה אם יחידה והגבר ינותק מכל זיקה כלכלית, המומחים בתחום מזהירים כי מדובר בהגנה שברירית למדי, שייתכן ולא תעמוד במבחן המציאות ברגע שהילד יגיח לעולם.
אחת הנקודות המכריעות שעליכם לתת עליהן את הדעת היא מעמדו המשפטי העצמאי של הילד. על פי הדין הישראלי, הילד נחשב לישות משפטית נפרדת לחלוטין מהוריו, ואינטרסיו אינם כפופים בהכרח להסכמים שערכו ביניהם. גם אם פסק הדין קובע מפורשות כי האישה לא תוכל לבוא אל האב בתביעות כלכליות, אין בכך כדי למנוע מהילד עצמו, באמצעות אפוטרופוס או באופן עצמאי בבוא העת, להגיש תביעת מזונות נגד אביו הביולוגי.
עליכם לזכור כי במדינת ישראל חל הדין האישי, המטיל חובות ברורות על אבות ביולוגיים. לפי חזקת הגיל הרך, עד הגיעו של הילד לגיל שש, חובת המזונות והמדורין חלה באופן כמעט אבסולוטי על האב. פסק הדין המדובר אמנם מנסה ליצור חיץ, אך הוא מתנגש חזיתית עם עקרונות יסוד אלו. גם אם לאחר גיל שש יחולו שינויים באופן חישוב המזונות בהתאם להלכות המשפטיות העדכניות (כמו בע"מ 919/15), האב עדיין עלול למצוא את עצמו נדרש לשלם סכומי עתק אם הילד יבחר לתבוע את זכויותיו.
נקודה נוספת שחשוב שתפנימו היא מגבלת כוחו של בית המשפט העליון בתחום הסטטוס האישי. למרות הדימוי של בית המשפט ככל-יכול, הוא אינו רשאי להורות על ניתוק הורות שאינו מבוסס על דבר חקיקה מפורש. ניתוק מוחלט של קשר הורי ומשפטי יכול להתבצע בדרך כלל רק במסגרת הליכי אימוץ מסודרים, שבהם מועברת האחריות ההורית לאדם אחר.
לאחר שבחנו את המורכבות הכלכלית האופפת את הפסיקה, עליכם להפנות את מבטכם לעבר הממד האנושי והחוקי של הקשר ההורי. אתם עשויים לתהות: אם האב מחויב בנטל כלכלי פוטנציאלי, האם הוא לפחות זוכה בזכות להשפיע על עיצוב חייו של הצאצא? התשובה העולה מפסק הדין המדובר היא מורכבת ומטרידה עבור מי שמבקש ודאות משפטית.
כדי להבין את עומק השינוי הדרמטי, עליכם לחזור לפרשת נחמני המפורסמת, שהניחה לפני עשורים את היסודות לדיון הישראלי בנושא שימוש בעוברים מוקפאים. כבר אז נקבע כי כל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו הספציפיות, ולא על פי הלכה גורפת אחת.
אחד האלמנטים המרכזיים שחשוב שתכירו הוא המושג המשפטי "השתק מצג". בית המשפט העליון לא התעלם מהעובדה שהגבר סיפק את זרעו בשלב שבו מערכת היחסים בין בני הזוג כבר הייתה נתונה במשבר עמוק והוא עצמו היה נתון בלבטים קשים.
קבל ייעוץ ראשוני חינם מ-AI משפטי שמכיר את כל המאמרים שלנו. 3 שאלות חינם.
מולי ארי, עורך מגזין "מחוץ לפרוטוקול", ידבר אתכם וישדך אתכם לעורך הדין המנוסה ביותר בתחום שלכם — שיחה ראשונית חינם, ללא התחייבות.
השאר פרטים ונחבר אותך לעו"ד מתאים מהתחום. ללא עלות ייעוץ ראשוני.
אתר זה משתמש בעוגיות (Cookies) לשיפור חוויית הגלישה. למידע נוסף
הצטרפו לאלפי קוראים שמקבלים עדכונים משפטיים ישירות למייל — חינם!
האם עצרתם פעם לתהות כיצד מתנגשים ערכי החירות האישית עם הזכות להורות במערכת המשפט הישראלית? פסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון יצרה רעידת אדמה משפטית וחברתית, כאשר קבעה כי אישה ללא רחם תוכל לעשות שימוש בעוברים משותפים לצורך הליך פונדקאות, וזאת חרף סירובו המפורש של בן זוגה לשעבר. המקרה המדובר מהווה תקדים מטלטל, שכן זו הפעם הראשונה שבה...
כאשר אתם בוחנים את פסיקת בית המשפט העליון, עליכם להבין כי קיים פער משמעותי בין ההצהרות המשפטיות הנוגעות ליחסים שבין ההורים לבין המציאות המשפטית שתחול על הצאצא העתידי. על אף שבית המשפט קבע כי האישה תהיה אם יחידה והגבר ינותק מכל זיקה כלכלית, המומחים בתחום מזהירים כי מדובר בהגנה שברירית למדי, שייתכן ולא תעמוד במבחן המציאות ברגע שהילד יגיח לעולם.
אחת הנקודות המכריעות שעליכם לתת עליהן את הדעת היא מעמדו המשפטי העצמאי של הילד. על פי הדין הישראלי, הילד נחשב לישות משפטית נפרדת לחלוטין מהוריו, ואינטרסיו אינם כפופים בהכרח להסכמים שערכו ביניהם. גם אם פסק הדין קובע מפורשות כי האישה לא תוכל לבוא אל האב בתביעות כלכליות, אין בכך כדי למנוע מהילד עצמו, באמצעות אפוטרופוס או באופן עצמאי בבוא...
עליכם לזכור כי במדינת ישראל חל הדין האישי, המטיל חובות ברורות על אבות ביולוגיים. לפי חזקת הגיל הרך, עד הגיעו של הילד לגיל שש, חובת המזונות והמדורין חלה באופן כמעט אבסולוטי על האב. פסק הדין המדובר אמנם מנסה ליצור חיץ, אך הוא מתנגש חזיתית עם עקרונות יסוד אלו. גם אם לאחר גיל שש יחולו שינויים באופן חישוב המזונות בהתאם להלכות המשפטיות...
נקודה נוספת שחשוב שתפנימו היא מגבלת כוחו של בית המשפט העליון בתחום הסטטוס האישי. למרות הדימוי של בית המשפט ככל-יכול, הוא אינו רשאי להורות על ניתוק הורות שאינו מבוסס על דבר חקיקה מפורש. ניתוק מוחלט של קשר הורי ומשפטי יכול להתבצע בדרך כלל רק במסגרת הליכי אימוץ מסודרים, שבהם מועברת האחריות ההורית לאדם אחר.
לאחר שבחנו את המורכבות הכלכלית האופפת את הפסיקה, עליכם להפנות את מבטכם לעבר הממד האנושי והחוקי של הקשר ההורי. אתם עשויים לתהות: אם האב מחויב בנטל כלכלי פוטנציאלי, האם הוא לפחות זוכה בזכות להשפיע על עיצוב חייו של הצאצא? התשובה העולה מפסק הדין המדובר היא מורכבת ומטרידה עבור מי שמבקש ודאות משפטית.
כדי להבין את עומק השינוי הדרמטי, עליכם לחזור לפרשת נחמני המפורסמת, שהניחה לפני עשורים את היסודות לדיון הישראלי בנושא שימוש בעוברים מוקפאים. כבר אז נקבע כי כל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו הספציפיות, ולא על פי הלכה גורפת אחת.
אחד האלמנטים המרכזיים שחשוב שתכירו הוא המושג המשפטי "השתק מצג". בית המשפט העליון לא התעלם מהעובדה שהגבר סיפק את זרעו בשלב שבו מערכת היחסים בין בני הזוג כבר הייתה נתונה במשבר עמוק והוא עצמו היה נתון בלבטים קשים.
קבל ייעוץ ראשוני חינם מ-AI משפטי שמכיר את כל המאמרים שלנו. 3 שאלות חינם.
