עלייה במספר כתבי אישום בגין הסתה מקוונת – זה המצב בישראל היום. הגבול בין חופש הביטוי למאבק בהסתה? לא תמיד ברור.
מאמר זה עוסק באיזון העדין שבין חופש הביטוי לבין הצורך להילחם בהסתה במדינה דמוקרטית כמו ישראל, והאם גישה חדשה זו תהיה יעילה בהפחתת הטרור. יתר על כן, יישקלו ההשלכות הרחבות יותר של אסטרטגיה זו והסיכויים העתידיים שלה.
שינוי המדיניות של פרקליט המדינה
בהתאם לכך, המדיניות החדשה בנוגע לניהול תיקים של הסתה והזדהות עם ארגוני טרור נוצרה כתוצאה משינוי בעמדת פרקליט המדינה. בעקבות הזוועות ב-7 באוקטובר, הודיע פרקליט המדינה עמית איסמן על שינוי במדיניות, והורה כי כל מי שמפרסם דברי שבח ותמיכה בזוועות, גם אם מדובר בפרסום בודד, ייחקר, ייעצר ויועמד לדין.
איסמן אפשר למשטרה לפתוח בחקירה מבלי צורך לקבל לשם כך אישור מפרקליטות המדינה, כפי שהיה נהוג בעבר.
עם זאת, הגשת כתב אישום עדיין מחייבת אישור מפרקליטות המדינה. מדיניות חדשה זו יצרה עומס משמעותי על המדינה, לרבות על שוטרים שעוצרים וחוקרים, על התובעים שמגישים את התיקים לבית המשפט ועל השופטים ששומעים את התיקים.
מאז יישום המדיניות החדשה, חלה עלייה ניכרת בהאשמות ובחקירות הקשורות להסתה ולהזדהות עם ארגוני טרור.
חשוב להדגיש כי נכון ל-8 בנובמבר הוגשו 60 כתבי אישום, לעומת 88 כתבי אישום שהוגשו בין השנים 2018 ל-2022, שכללו את "צעדת השיבה" ואת אירועי מבצע שומר החומות. כמו כן, נכון ל-5 בנובמבר, משטרת ישראל בחנה 458 פרסומים החשודים בהסתה, אישרה חקירות בגין 201 מהם ועצרה למעלה מ-100 חשודים.
ויכוח משפטי: חופש הביטוי מול המאבק בהסתה
בד בבד, המדיניות החדשה עוררה ויכוח בקרב משפטנים, והעלתה שאלות בנוגע לאיזון שבין חופש הביטוי לבין הצורך להיאבק בהסתה בחברה דמוקרטית. ד"ר יפעת לב ארי, אחת מעורכות הדין שהשתתפו בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול" בהנחייתמולי ארי, טוענת שהמצב הנוכחי מציג התנגשות בין חופש הביטוי של מדינה דמוקרטית לבין עבירת ההסתה
. היא שואלת היכן יש לקבוע את הגבול בין זכותו של אדם להביע את דעתו לבין האפשרות ששוטר יעצור אותו.
אולם, מנגד,עו"ד אורי קינןסבור שהסתה היא תמיכה באויב בשעת מלחמה וכי מדובר בעבירה פלילית.
הוא מציין שפרסום דברי גנאי על צה"ל בזמן מלחמה ניתן לראות כסיוע לאויב בשעת מלחמה. יתרה מזאת, הוא טוען שישראל סובלת במשך שנים מדברים שלא היו צריכים להיאמר במדינה דמוקרטית, וכעת המצב השתנה.
עורך הדיןאיתי אנשלמדגיש את החשיבות שבהבחנה בין קריאה לעידוד לרצח ולארגוני טרור לבין ביטוי דעות לגיטימיות. הוא טוען כי דיכוי דעות מיעוט עלול ליצור טרור והסתה במקום לצמצם אותם.
בוויכוח משפטי זה, הגבול בין חופש הביטוי לבין המאבק בהסתה נותר דק ומעורער.
שימו לב – האתגר טמון במציאת איזון שיאפשר לאנשים לבטא את דעותיהם תוך מניעת הפצת הסתה ותמיכה בארגוני טרור.
יעילות האסטרטגיה החדשה בצמצום הטרור
ההשפעה הפוטנציאלית של הגברת כתבי האישום על צמצום הטרור היא היבט מכריע בוויכוח זה.
אמנם עדיין מוקדם לקבוע את יעילותה של האסטרטגיה החדשה, אך הטיעונים בעד ונגד הצלחתה הפוטנציאלית ראויים לשיקול.
תומכי המדיניות החדשה טוענים שהיא מעבירה מסר חזק לאלה ששוקלים להסית או לתמוך בארגוני טרור, והיא מרתיעה אותם מלהפיץ את דעותיהם ברשת. הם מאמינים שבאמצעות נקיטת יד קשה נגד הסתה, המדינה יכולה להקטין את הסבירות לקיצוניות ולגיוס מחבלים חדשים.
מנגד, המבקרים טוענים שלמדיניות החדשה עלולות להיות השלכות לא רצויות.
אל תשכחו: הם מצביעים על כך שדיכוי דעות מיעוט עלול להגביר את הטינה ולקדם רדיקליזציה של יחידים, מה שיוביל ליותר טרור. בנוסף, הם טוענים שההתמקדות בהסתה מקוונת עלולה להסיט משאבים ממאמצי סיכול טרור חיוניים אחרים.
השלכות רחבות יותר ותחזיות לעתיד
לעומת זאת, ההשלכות הרחבות יותר של המדיניות החדשה על המצב הכללי של הדמוקרטיה וחופש הביטוי בישראל משמעותיות. בעוד שהמדיניות שואפת להגן על המדינה מפני טרור, היא עשויה להיתפס גם כפוגעת בזכויותיהם של יחידים לבטא את דעותיהם, גם אם דעות אלה שנויות במחלוקת או לא פופולריות.
אתגרים פוטנציאליים ותוצאות לא מכוונות של המדיניות כוללים את הסיכון להגזמה, שבו אנשים שמחזיקים באמת בדעות חולקות מותקפים ומושתקים.
המדיניות עלולה לתרום לאפקט מצנן על השיח הציבורי, שבו אנשים חוששים להביע את דעותיהם מחשש להשלכות משפטיות.
ככל שהמדיניות תתפתח לאורך זמן, כך השפעתה הפוטנציאלית לטווח הארוך תהיה גלויה יותר.
עם זאת, האם האסטרטגיה החדשה תצמצם ביעילות את הטרור וההסתה תוך שמירה על האיזון העדין בין חופש הביטוי לבטיחות הציבור, עדיין לא ידוע.
הדיון המשפטי סביב השינוי במדיניות של פרקליט המדינה בנוגע לניהול התביעות בעבירות של הסתה והזדהות עם ארגוני טרור, מדגיש את המורכבויות שבאיזון בין חופש הביטוי לבין המאבק בהסתה במדינה דמוקרטית כמו ישראל. בעוד שהאומה מתמודדת עם הגישה החדשה הזו, שאלות לגבי יעילותה בהפחתת הטרור, ההשלכות הרחבות יותר שלה על הדמוקרטיה וחופש הביטוי, והסיכויים העתידיים שלה, נותרים כנקודות דיון וניתוח מכריעות
.
חשיבות הדיון והביקורת המתמשכים על האיזון בין חופש הביטוי לבין המאבק בהסתה בישראל אינה ניתנת להמעטה. בעוד המדינה מתמודדת עם אתגרי הטרור וההסתה, מציאת פתרון שישמור על העקרונות הדמוקרטיים תוך הבטחת ביטחון הציבור, תהיה קריטית להצלחתה העתידית.