אישה שחיכתה 23 שנה לגט. זה לא סיפור מהעבר – זו המציאות הישראלית. סרבנות גט היא אחת הפגיעות הקשות ביותר שמערכת המשפט עדיין לא מצאה לה פתרון מלא.
.
המקרה הנידון קיצוני במיוחד: למרות עונשים חסרי תקדים שהוטלו על הבעל, הוא עמד בסירובו במשך יותר משני עשורים.
עבורכם, בין אם אתם עוסקים בתחום המשפט, מלווים משפחות במשבר, ובין אם אתם פשוט מבקשים להבין את התופעה לעומקה, מקרה זה מדגים היטב כיצד סרבנות גט הופכת לנשק אכזרי של שליטה, התעללות ונקמה
האישה נותרת כבולה למערכת הלכתית ומשפטית שגובה ממנה מחיר כבד מנשוא של שנות פריון אבודות, פגיעה בהתפתחותה האישית והמקצועית, והרס מוחלט של רווחתה הנפשית.
כאשר אתם מנתחים את המשמעויות הכלכליות של פסק הדין הייחודי הזה, עליכם לשים לב שבית המשפט לענייני משפחה הציב רף גבוה וחסר תקדים של פיצויים, אשר משנה את כללי המשחק בתחום דיני המשפחה. בהחלטתו, פסק השופט כי הסרבן ישלם לאישה סכום של כ-200 אלף שקלים עבור כל שנה שבה מנע ממנה את חירותה ואת הגט
בחישוב כולל של 23 שנות עגינות, הפיצוי הצטבר לסכום עתק של כ-4.6 מיליון שקלים. פסיקה דרמטית זו מהווה הכרה מפורשת וברורה של המערכת האזרחית בעוצמת הפגיעה ובהיקף העצום של הנזקים שנגרמו לאישה במשך יותר משני עשורים.
על מנת שתוכלו לבסס תביעת נזיקין בגין סרבנות גט שתהיה בעלת סיכוי ממשי להתקבל בערכאות משפטיות, עליכם להכיר לעומק את העוולות הרלוונטיות בדין האזרחי שעל בסיסן ניתן לתבוע. בתי המשפט משתמשים לרוב בעוולת הרשלנות, וכן בעילה של הפרת חובה חוקית
הגישה המשפטית גורסת כי סרבנות גט נחשבת להתנהגות שחורגת באופן קיצוני מהמצופה מאדם סביר, ומהווה הפרה בוטה של חובת הזהירות המוגברת שקיימת ממילא בין בני זוג.
מניעת הגט פוגעת באופן ישיר ומהותי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הפקעת זכותה של האישה להחליט על חייה, על חירותה האישית ועל עתידה נחשבת לפגיעה חוקתית עמוקה. פגיעה זו מקימה עילה לפסיקת פיצויים גבוהים שמטרתם היא כפולה: מחד גיסא, לפצות את הניזוקה, ומאידך גיסא, להעניש את הפוגע ולהרתיע סרבנים פוטנציאליים אחרים
.
חשוב להדגיש כי אחד האתגרים הגדולים ביותר שבהם תיתקלו בניהול תביעה נזיקית מורכבת מסוג זה הוא תרגום הסבל האישי והבלתי נתפס למונחים משפטיים וכלכליים מדידים. לשם כך, עליכם להישען באופן נרחב על חוות דעת מקצועיות מקיפות:
חשוב לדעת כי כל מקרה נבחן בבית המשפט על פי נסיבותיו הספציפיות, אך פסק הדין הנוכחי מראה שיש קשר ומתאם מובהק בין אורך התקופה שבה סורב הגט לבין סכום הפיצוי הכולל שנפסק. תיווכחו לדעת שככל שהסרבנות נמשכת זמן רב יותר, ובמיוחד
כאשר סנקציות פליליות חמורות – כמו עשרות שנות מאסר – אינן משיגות את מטרתן והסרבן עומד במריו, כך בית המשפט נוטה להחמיר משמעותית עם הבעל הפוגע
אולם, .מטרת הפיצוי האזרחי אינה רק לנסות ולהשיב את המצב לקדמותו עד כמה שניתן באמצעות כסף, אלא גם להפעיל מנוף לחץ כלכלי חסר תקדים ואפקטיבי לשחרור האישה. סכומי העתק הללו מוכיחים שלמערכת האזרחית יש כלים מעשיים להתערב ולסייע למסורבות גט, גם באותם מקרים מתסכלים שבהם בתי הדין הדתיים מיצו את כל יכולותיהם ההלכתיות
.
בניסיון נואש לצאת מהמבוי הסתום ההלכתי, תיתקלו לעיתים בנשים שפונות לערכאות של בתי דין רבניים פרטיים שאינם חלק מהממסד. גם בפרשה הנידונה, המסורבת פנתה לגוף פרטי שכזה, אשר דן בעניינה ופסק כי נישואיה מבוטלים לחלוטין מבחינה הלכתית. החלטה כזו מעניקה לעיתים מזור רוחני ונפשי, אך עליכם לזכור היטב כי במדינת ישראל, הסמכות המשפטית הבלעדית בענייני נישואין וגירושין נתונה אך ורק לבתי הדין הרבניים הממלכתיים
.
אולם, כאשר אותה אישה פנתה לבית הדין הרשמי בבקשה לסגור את תיק הגירושין הפתוח שלה בהסתמך על אותה פסיקה של בית הדין הפרטי, בקשתה נדחתה על הסף. הדיינים הרשמיים הבהירו באופן חד-משמעי כי אינם מכירים בהתרת הנישואין החלופית, והנחו אותה להמשיך להיאבק בהליך הרגיל מול הבעל הסרבן
ולמרות הקושי המובנה והתסכול העצום מול הממסד הדתי והרשמי, תביעת הנזיקין האזרחית מספקת לה ולנשים אחרות במצבה קרן אור משמעותית
היא מדגישה כי גם. כאשר המערכת ההלכתית הממסדית מתקשה למצוא פתרון קצה לשחרורה של העגונה, הערכאות האזרחיות יכולות להציע מזור, גם אם חלקי, דרך הכרה בעוול ופיצוי כספי משמעותי והולם על שנות הסבל הארוכות.
אישה שחיכתה 23 שנה לגט. זה לא סיפור מהעבר – זו המציאות הישראלית. סרבנות גט היא אחת הפגיעות הקשות ביותר שמערכת המשפט עדיין לא מצאה לה פתרון מלא.
.
המקרה הנידון קיצוני במיוחד: למרות עונשים חסרי תקדים שהוטלו על הבעל, הוא עמד בסירובו במשך יותר משני עשורים.
עבורכם, בין אם אתם עוסקים בתחום המשפט, מלווים משפחות במשבר, ובין אם אתם פשוט מבקשים להבין את התופעה לעומקה, מקרה זה מדגים היטב כיצד סרבנות גט הופכת לנשק אכזרי של שליטה, התעללות ונקמה
האישה נותרת כבולה למערכת הלכתית ומשפטית שגובה ממנה מחיר כבד מנשוא של שנות פריון אבודות, פגיעה בהתפתחותה האישית והמקצועית, והרס מוחלט של רווחתה הנפשית.
כאשר אתם מנתחים את המשמעויות הכלכליות של פסק הדין הייחודי הזה, עליכם לשים לב שבית המשפט לענייני משפחה הציב רף גבוה וחסר תקדים של פיצויים, אשר משנה את כללי המשחק בתחום דיני המשפחה. בהחלטתו, פסק השופט כי הסרבן ישלם לאישה סכום של כ-200 אלף שקלים עבור כל שנה שבה מנע ממנה את חירותה ואת הגט
בחישוב כולל של 23 שנות עגינות, הפיצוי הצטבר לסכום עתק של כ-4.6 מיליון שקלים. פסיקה דרמטית זו מהווה הכרה מפורשת וברורה של המערכת האזרחית בעוצמת הפגיעה ובהיקף העצום של הנזקים שנגרמו לאישה במשך יותר משני עשורים.
על מנת שתוכלו לבסס תביעת נזיקין בגין סרבנות גט שתהיה בעלת סיכוי ממשי להתקבל בערכאות משפטיות, עליכם להכיר לעומק את העוולות הרלוונטיות בדין האזרחי שעל בסיסן ניתן לתבוע. בתי המשפט משתמשים לרוב בעוולת הרשלנות, וכן בעילה של הפרת חובה חוקית
הגישה המשפטית גורסת כי סרבנות גט נחשבת להתנהגות שחורגת באופן קיצוני מהמצופה מאדם סביר, ומהווה הפרה בוטה של חובת הזהירות המוגברת שקיימת ממילא בין בני זוג.
מניעת הגט פוגעת באופן ישיר ומהותי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הפקעת זכותה של האישה להחליט על חייה, על חירותה האישית ועל עתידה נחשבת לפגיעה חוקתית עמוקה. פגיעה זו מקימה עילה לפסיקת פיצויים גבוהים שמטרתם היא כפולה: מחד גיסא, לפצות את הניזוקה, ומאידך גיסא, להעניש את הפוגע ולהרתיע סרבנים פוטנציאליים אחרים
.
חשוב להדגיש כי אחד האתגרים הגדולים ביותר שבהם תיתקלו בניהול תביעה נזיקית מורכבת מסוג זה הוא תרגום הסבל האישי והבלתי נתפס למונחים משפטיים וכלכליים מדידים. לשם כך, עליכם להישען באופן נרחב על חוות דעת מקצועיות מקיפות:
חשוב לדעת כי כל מקרה נבחן בבית המשפט על פי נסיבותיו הספציפיות, אך פסק הדין הנוכחי מראה שיש קשר ומתאם מובהק בין אורך התקופה שבה סורב הגט לבין סכום הפיצוי הכולל שנפסק. תיווכחו לדעת שככל שהסרבנות נמשכת זמן רב יותר, ובמיוחד
כאשר סנקציות פליליות חמורות – כמו עשרות שנות מאסר – אינן משיגות את מטרתן והסרבן עומד במריו, כך בית המשפט נוטה להחמיר משמעותית עם הבעל הפוגע
אולם, .מטרת הפיצוי האזרחי אינה רק לנסות ולהשיב את המצב לקדמותו עד כמה שניתן באמצעות כסף, אלא גם להפעיל מנוף לחץ כלכלי חסר תקדים ואפקטיבי לשחרור האישה. סכומי העתק הללו מוכיחים שלמערכת האזרחית יש כלים מעשיים להתערב ולסייע למסורבות גט, גם באותם מקרים מתסכלים שבהם בתי הדין הדתיים מיצו את כל יכולותיהם ההלכתיות
.
בניסיון נואש לצאת מהמבוי הסתום ההלכתי, תיתקלו לעיתים בנשים שפונות לערכאות של בתי דין רבניים פרטיים שאינם חלק מהממסד. גם בפרשה הנידונה, המסורבת פנתה לגוף פרטי שכזה, אשר דן בעניינה ופסק כי נישואיה מבוטלים לחלוטין מבחינה הלכתית. החלטה כזו מעניקה לעיתים מזור רוחני ונפשי, אך עליכם לזכור היטב כי במדינת ישראל, הסמכות המשפטית הבלעדית בענייני נישואין וגירושין נתונה אך ורק לבתי הדין הרבניים הממלכתיים
.
אולם, כאשר אותה אישה פנתה לבית הדין הרשמי בבקשה לסגור את תיק הגירושין הפתוח שלה בהסתמך על אותה פסיקה של בית הדין הפרטי, בקשתה נדחתה על הסף. הדיינים הרשמיים הבהירו באופן חד-משמעי כי אינם מכירים בהתרת הנישואין החלופית, והנחו אותה להמשיך להיאבק בהליך הרגיל מול הבעל הסרבן
ולמרות הקושי המובנה והתסכול העצום מול הממסד הדתי והרשמי, תביעת הנזיקין האזרחית מספקת לה ולנשים אחרות במצבה קרן אור משמעותית
היא מדגישה כי גם. כאשר המערכת ההלכתית הממסדית מתקשה למצוא פתרון קצה לשחרורה של העגונה, הערכאות האזרחיות יכולות להציע מזור, גם אם חלקי, דרך הכרה בעוול ופיצוי כספי משמעותי והולם על שנות הסבל הארוכות.
על הכותב
מולי ארי הוא עורך ומייסד מגזין "מחוץ לפרוטוקול" — מגזין משפטי דיגיטלי המוקדש להנגשת עולם המשפט לציבור הרחב. בוגר בית ספר לתקשורת, מתמחה בסיקור דיני משפחה, פלילי, נדל"ן ונזיקין. מגזין מחוץ לפרוטוקול מאגד מאמרים, ראיונות, סרטונים ופודקאסטים בתחום המשפטי הישראלי.
כל המאמרים של מולי ארי →מולי ארי, עורך מגזין "מחוץ לפרוטוקול", ידבר אתכם וישדך אתכם לעורך הדין המנוסה ביותר בתחום שלכם — שיחה ראשונית חינם, ללא התחייבות.
השאר פרטים ונחבר אותך לעו"ד מתאים מהתחום. ללא עלות ייעוץ ראשוני.
אתר זה משתמש בעוגיות (Cookies) לשיפור חוויית הגלישה. למידע נוסף
סירוב מהווה עוולה משפטית המזכה בפיצויים כספיים. בתי הדין הרבניים רשאים להטיל סנקציות כולל הגבלת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ, ובמקרים קיצוניים מאסר.
החישוב כולל נזק נפשי, נזק כלכלי ונזק חברתי. בפסיקה נקבעו פיצויים בין עשרות אלפים למאות אלפי שקלים בהתאם למשך העיכוב וחומרתו.
הגשת תביעת גירושין ובקשה לחיוב בגט, תביעת נזיקין בבית המשפט, פנייה לארגוני סיוע כמו מבוי סתום ויד לאישה, ופנייה לבית הדין הגדול לערעורים.