ילד של אבא – על ממזרות, גניבת זרע ומה שביניהם

בדיקת אבהות, ממזרות, גניבת זרע – סוגיות שנשמעות כמו סדרת דרמה, אבל הן המציאות המשפטית שאנשים מתמודדים איתה. מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט?

לפי הערכות, במדינות שונות בעולם יש אחוז ניכר, כ-20%, של ילדים שנולדו כתוצאה מרומן מחוץ לנישואין.

הנתונים הללו משתנים ממדינה למדינה. על פי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות הבריטי בשנת 2022, כ-25% מהילדים שנולדו כתוצאה מרומן בבריטניה ואינם חיים עם אביהם הביולוגי.

בהתאם לכך, בדיקת אבהות היא בדיקה גנטית שמטרתה לקבוע האם אדם מסוים הוא האב הביולוגי של ילד מסוים.

הבדיקה מבוססת על השוואה בין ה-DNA של האב המיועד לבין ה-DNA של הילד.

בד בבד, עו"ד נילי שץ, המתמחה בדיני משפחה, מסבירה מתי נדרשתבדיקת אבהותומה ההבדל בין הליכים המתקיימים בבית הדין הרבני לבין אלו המתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה.

"שינויים חברתיים, היסטוריים ותרבותיים הובילו למציאות חדשה מבחינת כלל נושא האבהות. זה נוגע לסוגי משפחה שונים שהולכים והופכים שכיחים וגם לרשתות החברתיות. מאז ומעולם נולדו ילדים מחוץ לנישואין.

אל תשכחו: תמיד הייתה איזו עקומה בכל מקום בעולם שבו היה אחוזון שהילדים הם לא הילדים של ההורים שלהם, כמו בבריטניה ששם יש אחוז מאוד גבוה. בארץ זה מקבל משנה תוקף כי יש את נושא הממזרות. בניגוד למדינות רבות אחרות, אצלנו פרט לחוקים ולבתי המשפט אנחנו שואבים משמעות גם מן ההלכה".

• כיצד מגדיר החוק גניבת זרע?

עו"ד שץ: "בחוק אין שום הגדרה להורות וכשאין הגדרה מסוימת בחוק, הולכים למקורות. משם מתחילות הבעיות, שם זה מתחיל להסתבך.

עם זאת, בעיקרון יש את העניין של הורה שהוא ההורה, ויש אפוטרופסות. הורה במונח הרגיל זה הורה ששני ההורים יצרו את הילד.

אולם, כיום הרבה מאוד צורות להביא ילדים לעולם, אם זה בהורות משותפת, בפונדקאות בארץ, בפונדקאות בחו"ל, לכל מקרה יש את המאפיינים שלו שיוצרים את המורכבות שלו".

שץ מתייחסת, בין השאר, לפס"ד שלהשופט נפתלי שילה, בעודו שופט שלום. אז הגיע לשולחנו מקרה של אישה שהביאה לעולם ילד בהליך פונדקאות בהודו.

זו לא הייתה פונדקאות רגילה משום שהילד נוצר הן מתרומת ביצית והן מתרומת זרע, כלומר ללא מטען גנטי של האם כלל.

שימו לב – כשהאם ביקשה להכניס את התינוק לישראל דרשו ממנה בדיקה גנטית. השופט שילה קבע אז כי למרות שהיא איננה בעלת מטען גנטי היא האם.

"פסק הדין הזה מחבר אותי לפרשת אסותא", אומרת עו"ד שץ.

"על הסוגייה של האם הנושאת את הילד ברחמה ועל המשמעות שיש בכך. הרב לאו, נשיא ביה"ד הרבניים וגם ד"ר יאיר שיבר ציינו בהתייחס לפרשה הזו כי יש דברים חשובים בעולם הזה בזה שהילד נמצא בתוך רחם מסוים.

הוא מקבל את הדברים של האמא ואת הריחות שלה ואת האופי שלה, יש לזה משמעות. היה על זה ויכוח מאוד גדול. מה שונה, לדעתי,? כשאת הולכת לעשות IVF את בעצם מייצר ילד, אם בטעות הוא בעצם נטמן ברחם של מישהי אחרת, זו לא בעיה שלך בעיקרון כהורה הביולוגי

יש כאן עניין מאוד כאוב ומאוד מסובך".

– מדוע ביה"ד הרבניים לא מוכנים לאשר בדיקה גנטית לילדים כשאחד מההורים מבקש זאת?

עו"ד שץ: "מבחינת בתי המשפט, במרבית המקרים המטען הגנטי גובר על הכל. זאת, בניגוד למקורות ולחוו"ד של אחרים.

מאחר, שהעמדה היא כי לילד יש זכות לדעת מאיפה בא ולגדול עם מי שהוא אמור לגדול איתו.

חשוב להדגיש כי בביה"ד הרבני נושא הממזרות תופס מקום עיקרי. למרות שמדובר בעניין עתיק הוא עדיין קיים.

ההגדרה של ממזר זה ילד שנולד לאישה יהודייה שנישאה ליהודי, והרתה מחוץ לנישואין ליהודי.

מי שהוגדר כממזר הוא פסול חיתון וזו ההשלכה של העניין.  במשך השנים צצו מיתוסים רבים סביב נושא הממזרות, אבל זו למעשה ההגדרה.

הסנקציה היחידה לילד ממזר הוא שהוא אינו יכול להתחתן ברבנות. אבל זו גם הסיבה שבתי הדין הרבניים לא ממהרים לאשר בדיקות גנטיות לילדים.

נקודה קריטית: כאשר מגיע לפתחו שלבית הדין הרבניתיק ובו חשד כי הילד הוא תוצאה של רומן, אז הגישה היא שטובת הקטין גוברת על הכל.

אם יש אחוז קטן ביותר להחליט שהילד הוא ממזר לא יבצעו את הבדיקה. יש מקרים שבהם לא יודעים אם התוצאה תהיה שיהיה ממזר או לא, אפשר לפנות לביה"ד הרבני הגדול, לנשיא, והוא יכתוב חוו"ד בעניין הזה וזה מה שיקבע, וזה יקבע גם בביהמ"ש".

על הכותב

מולי ארי

מולי ארי הוא עורך ומייסד מגזין "מחוץ לפרוטוקול" — מגזין משפטי דיגיטלי המוקדש להנגשת עולם המשפט לציבור הרחב. בוגר בית ספר לתקשורת, מתמחה בסיקור דיני משפחה, פלילי, נדל"ן ונזיקין. מגזין מחוץ לפרוטוקול מאגד מאמרים, ראיונות, סרטונים ופודקאסטים בתחום המשפטי הישראלי.

כל המאמרים של מולי ארי →