אפריל 19, 2026
אפריל 19, 2026
המאבק המשפטי בין ענקיות הנדל"ן אלקטרה וביג לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) חושף כשל מהותי בהתנהלות המדינה בשיווק קרקעות. במרכז הפרשה: האם הגוף הממשלתי הפר את חובת הגילוי הנאות ופעל בחוסר תום לב כלפי יזמים ששילמו 343 מיליון שקלים עבור קרקע בזיכרון יעקב?
המאבק המשפטי הנוכחי בין ענקיות הנדל"ן "אלקטרה" ו"ביג" לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) חושף כשל מהותי בהתנהלות המדינה בשיווק קרקעות. בבסיס המחלוקת עומדת הטענה כי רמ"י שיווקה פרויקט בזיכרון יעקב תוך הצגת מצג שווא, לפיו הקרקע זמינה לפיתוח מיידי, בעוד שבפועל התקיים סכסוך עמוק מול המועצה המקומית שמנע כל אפשרות לקידום הבנייה. היזמים, ששילמו סכום עתק של כ-343 מיליון שקלים, טוענים כי הוטעו על ידי הגוף הממשלתי, אשר הציג את המחלוקת כעניין טכני פתיר ולא כחסם אסטרטגי שמעכב את הפרויקט לשנים רבות.
מבחינה אנליטית, התסבוכת המשפטית מתמקדת בשאלת תום הלב בניהול משא ומתן. כאשר רשות ציבורית דורשת מהיזם לעמוד בלוחות זמנים קשיחים של 48 חודשים להשלמת הבנייה, היא יוצרת הסתמכות כלכלית על כך שהתנאים הסביבתיים והתשתיתיים אכן מאפשרים זאת. הסתרת חוסר היכולת או חוסר הכוונה לפתח את הקרקע בטווח הזמן הנראה לעין מהווה, לטענת התובעים, הפרה יסודית של חובת הזהירות והגילוי הנאות.
מעמדה של רשות מקרקעי ישראל כגוף ציבורי המנהל את מרבית עתודות הקרקע במדינה מטיל עליה חובת זהירות מוגברת, החורגת מחובת תום הלב המצופה מאדם פרטי. בבסיס ההתקשרות החוזית במכרזי מקרקעין עומד עקרון הגילוי הנאות, המחייב את הרשות להציג בפני המציעים את מלוא המידע המהותי שבידיה.
לדברי עורכת הדין לילך כהן שמיר, מומחית בדיני מקרקעין: "חובת הגילוי אינה מתמצה רק במסירת עובדות יבשות, אלא מחייבת הצגת תמונה מלאה של הסיכונים הכרוכים בעסקה. כאשר רשות ציבורית נמנעת מחשיפת עומק הסכסוך המונע את פיתוח הקרקע, היא פוגעת לא רק ביזמים הספציפיים אלא גם באמון הציבור במנגנון המכרזים. הסתמכות היזמים על המידע שנמסר במכרז היא קריטית לתמחור ההצעות; ללא שקיפות מלאה, היזמים נאלצים לפעול בתנאי אי-ודאות קיצוניים."
ניתוח המקרה מצביע על כך שהרשות יצרה מראית עין של פרויקט בר-ביצוע תוך הצבת דרישות קשיחות ללוחות זמנים, בעוד שהמציאות התכנונית והפוליטית הייתה שונה בתכלית. לפיכך, השתקת המידע אודות היעדר הכוונה לפתח את התשתיות עשויה להיחשב כהטעיה מכוונת וכניהול משא ומתן בחוסר תום לב קיצוני.
ההשלכות הכלכליות הנובעות מהפער שבין מצגי המכרז למציאות התכנונית הן מרחיקות לכת. יזמי נדל"ן המממנים רכישת קרקעות בסדרי גודל של מאות מיליוני שקלים נשענים על ליווי בנקאי, שבו עלויות הריבית נגזרות ישירות מלוח הזמנים הצפוי למימוש הפרויקט. כאשר תקופת הפיתוח מתארכת מארבע שנים לעשור ומעלה בשל סכסוכים שלא גולו, נטל המימון מכפיל את עצמו ואף מעבר לכך, ובכך מעקר את הכדאיות הכלכלית של העסקה המקורית.
מבחינה משפטית, עומדות בפני היזמים שתי חלופות מרכזיות: ביטול החוזה בעילה של הטעיה והפרה יסודית, תוך דרישה להשבת הכספים ופיצויים, או לחלופין, דרישה להתאמת תנאי העסקה למצב הקיים בשטח. סעד של התאמת מחיר נועד לשקף את שוויה הריאלי של הקרקע תחת המגבלות החדשות שהתגלו, תוך קיזוז עלויות הריבית העודפות והנזקים שנגרמו בשל חוסר תום הלב של הרשות.
בסופו של יום, המאבק המשפטי של "אלקטרה" ו"ביג" עשוי להוות תקדים שיחייב את רשות מקרקעי ישראל לשאת באחריות לדיוק הנתונים במכרזיה. אי-ודאות תכנונית המגולגלת לפתחו של היזם ללא גילוי נאות תביא לירידת ערך הקרקעות ולחוסר אמון בשוק הנדל"ן הציבורי.
עו"ד לילך כהן שמיר מדגישה כי תוצאת הליך זה תשפיע על אופן ניסוח מכרזי קרקעות עתידיים ועל מידת השקיפות שתידרש מרשויות ציבוריות בשיווק עתודות קרקע. ככל שבתי המשפט יכירו בעילת הטעיה ומצג שווא מצד גוף ציבורי, תיווצר מחויבות חדשה לגילוי מלא ומקיף של כל הסיכונים הכרוכים בפרויקטים, עוד בשלב המכרז.
המאמר נכתב על בסיס ניתוח משפטי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לפרטים נוספים ולייעוץ אישי, פנו לעו"ד לילך כהן שמיר.
כאשר אתם ניצבים בפני הליך גירושין, עליכם להבין כי המונח "גירושין בעצימות גבוהה" אינו מתאר רק את עוצמת הוויכוח המשפטי, אלא בראש ובראשונה את המערבולת הרגשית אליה נקלעים הילדים שלכם. בפרק מרתק של התכנית "מחוץ לפרוטוקול" בהנחיית מולי ארי, התארח עו"ד ישי מויאל (מומלץ להחליף בקישור האמיתי לאתר עורך הדין) כדי לחשוף את המציאות העגומה מאחורי סכסוכי גירושין קיצוניים. מויאל הציג תיק גירושין שהפך למלחמת חורמה של ארבע וחצי שנים, והמחיש כיצד הילדים משלמים את המחיר הכבד ביותר.
עו"ד ישי מויאל מתאר מציאות שבה הילדים הופכים לכלי נשק במאבק המשפטי. חוסר היכולת של ההורים להפריד בין המאבק הרכושי והאישי לבין טובת הילד, יוצר עבורם סביבה של חרדה מתמדת וקונפליקט נאמנות.
בריאיון למולי ארי, הסביר עו"ד מויאל כיצד באה לידי ביטוי תופעת הניכור ההורי. כאשר אחד ההורים פועל באופן עקבי להסתת הילד כנגד ההורה השני – תוך הטחת האשמות בשפה בוטה, כגון טענות כוזבות על בגידה או גניבה – הוא גורם לנזק נפשי עצום. הילדים סופגים את הרעל הזה ומביאים אותו אל ביתו של ההורה המותקף. בית המשפט רואה בחומרה רבה מצבים שבהם הילדים הופכים ל"חיילים" בחזית המאבק.
ברגע שבו עולה חשש ממשי לשלומם הנפשי של הקטינים, ממנה בית המשפט אפוטרופוס לדין. מדובר בעורך דין שתפקידו לייצג את הילדים בלבד. האפוטרופוס לדין משמש כקולם של הילדים בפני השופט, ומשקף לו את רצונותיהם וצרכיהם במנותק מהאינטרסים של הוריהם.
במסגרת סכסוכי גירושין, סוגיית הרכוש והמזונות תופסת מקום מרכזי. עו"ד ישי מויאל סיפר ב"מחוץ לפרוטוקול" על מקרה שבו אישה טענה כי בעלה הוא מולטי-מיליונר שהעלים נכסים. בפועל, לא היו דברים מעולם. עליכם להבין שקיימת חובה להרים את "נטל הראיה" – אי אפשר לזרוק האשמות באוויר ללא בסיס עובדתי.
המזונות נועדו להבטיח את רווחתם של הילדים, ואינם "עונש" המוטל על אחד ההורים. אולם, עו"ד מויאל תיאר פסק דין חריג ומטלטל שבו הוכח כי האם הציגה מצג שווא וראיות כוזבות לגבי הכנסותיה, מה שגרם לאב לשלם מזונות גבוהים שלא לצורך לאורך ההליך כולו.
המושג "מזונות שנאכלו" מתייחס לכספים שכבר הועברו ושימשו לכאורה לצריכה שוטפת. בדרך כלל, בתי המשפט לא מורים על החזרתם, אך במקרה הקיצון שייצג עו"ד ישי מויאל, קבע בית המשפט כי האישה התעתה את המערכת והורה לה להחזיר את דמי המזונות שכבר "נאכלו", לצד פסיקת הוצאות משפט כבדות בסך 75,000 שקלים לחובתה. פסיקה תקדימית זו, מדגישים בתכנית, מהווה תמרור אזהרה לכל הורה השוקל לנצל את ההליך המשפטי לרעה.
הטיפ של עו"ד ישי מויאל להורים: אם אתם באמת אוהבים את הילדים שלכם ורוצים להגן עליהם – השאירו אותם מחוץ לזירת הקרב המשפטית. הם אינם צד להליך, והמעורבות בו רק תפגע בהם.
כאשר אתם ניצבים בפני צומת דרכים מקצועי או מחלוקת משפטית במקום העבודה, עליכם להבין כי דיני העבודה אינם מסתכמים בקריאה טכנית של סעיפי חוק או תקנות יבשות. מדובר במערכת סבוכה של יחסי גומלין אנושיים, שבה כל החלטה משפטית משפיעה באופן ישיר על אורח חייכם, על הערכתכם העצמית ועל עתידכם הכלכלי. גישה משפטית מקצועית מחייבת אתכם לחפש ליווי המשלב מומחיות חסרת פשרות עם רגישות אנושית גבוהה. עורכת דין המעמידה את האדם במרכז מבינה כי מאחורי כל תביעה עומד סיפור אישי, רגשות של חוסר אונים או רצון לתיקון עוול. לכן, הקשבה עמוקה והבנה של הדינמיקה האנושית הן אבני יסוד הכרחיות לגיבוש אסטרטגיה שתשיג עבורכם צדק אמיתי.
ההחלטה לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מתגבשת בדרך כלל כאשר אתם חשים כי האיזון במקום העבודה הופר וכי זכויותיכם הבסיסיות נפגעו. במציאות התעסוקתית המורכבת של ימינו, לא תמיד קל לזהות את הרגע המדויק שבו עוול נקודתי הופך לעילה משפטית מוצקה, ולשם כך נדרש ליווי של עורכת הדין ליאת פייגל אשר בקיאה ברזי הפסיקה והחקיקה העדכנית.
קשת המקרים המובאים לפתחן של ערכאות השיפוט היא רחבה ומגוונת. אתם עשויים למצוא את עצמכם מתמודדים עם הליכי פיטורים שנעשו בניגוד לדין, ללא עריכת שימוע כהלכתה או משיקולים זרים. מקרים חמורים לא פחות כוללים התנכלות תעסוקתית – אותה התנהגות חוזרת ונשנית המייצרת סביבת עבודה עוינת ופוגעת ברווחתכם הנפשית. כמו כן, סוגיות של אפליה על רקע מגדר, הריון, הורות או השקפה פוליטית מהוות פגיעה אנושה בעקרון השוויון ומחייבות תגובה משפטית נחרצת ובלתי מתפשרת.
אחד ההיבטים המכריעים בעבודתה של עורכת דין מיומנת הוא היכולת לצלול אל מעבר לעובדות היבשות. לא פעם, סכסוך משפטי גלוי הוא רק הסימפטום של בעיה עמוקה יותר: תחושות של זלזול, אי-הכרה בתרומתכם המקצועית או חוסר הערכה מצד הממונים. כאשר אתם נעזרים בליווי משפטי המדגיש את הפן האנושי, המטרה היא לחקור ולהבין מהו ה"גרעין" שממנו נבטה המחלוקת. הבנה כזו מאפשרת לגבש פתרון שאינו רק פיצוי כספי, אלא כזה המעניק לכם תחושת תיקון וצדק אישי.
הסיוע המשפטי שתקבלו אינו מבוסס על תבנית קבועה מראש, אלא על תפירה אישית של אסטרטגיה המתאימה למצבכם. ישנם מקרים שבהם המסלול הנכון עבורכם יהיה הליך גישורי, השואף להביא את הצדדים להסכמות מכובדות מחוץ לכותלי בית המשפט, ובכך לחסוך זמן ומשאבים רגשיים יקרים. מנגד, במצבים שבהם אין שיתוף פעולה או שהעוול שנעשה לכם הוא חמור וקיצוני, עורכת הדין תפעל בנחישות מול הערכאות המשפטיות כדי להבטיח שקולכם יישמע ושזכויותיכם ימוצו עד תום.
בסופו של יום, הייצוג המשפטי משמש עבורכם כעוגן ברגעים של טלטלה אישית ומקצועית. כאשר אתם חווים פיטורים או השפלה, תחושת הערך העצמי שלכם עלולה להיפגע; תפקידה של עורכת הדין הוא לא רק לאסוף מסמכים ולכתוב כתבי טענות, אלא להעניק לכם את הביטחון שאינכם עומדים לבדכם מול מערכת גדולה. הגישה המותאמת אישית מבטיחה שכל פרט בעולמכם הרגשי והמקצועי יילקח בחשבון, דבר שמוביל בסופו של דבר לתוצאות מדויקות ומשמעותיות הרבה יותר.
עליכם להכיר בכך שהטיפול המשפטי בתיקי עבודה אינו מסתכם רק בפתרון נקודתי של סכסוך בין עובד למעסיק, אלא נושא בחובו פוטנציאל לשינוי חברתי רחב. כאשר אתם בוחרים בייצוג משפטי המשלב נחישות עם ערכים אנושיים, אתם שותפים לקידום נורמות ראויות בשוק התעסוקה כולו. פעילותה של עורכת הדין, המשתרעת מעבר לכותלי בית המשפט אל עבר הרצאות, העלאת מודעות לזכויות עובדים ושיתופי פעולה עם גורמי רווחה, משקפת אחריות ציבורית עמוקה. גישה זו מבטיחה כי כל עוול שצף וכל זכות שמושגת תורמים ליצירת סביבת עבודה צודקת והוגנת יותר עבור הכלל. בסופו של דבר, השילוב המדויק בין הקשבה, אנושיות ומקצועיות משפטית מעניק לכם לא רק תוצאה משפטית מיטבית, אלא גם את תחושת התיקון והצדק שאתם ראויים לה.
כמה באמת עולה לגדל ילד בישראל? ומה קורה כשהאבא לא רואה את ילדיו — האם הוא עדיין חייב לשלם מזונות? עורך הדין צביקה סמואל, מומחה לדיני משפחה, מפרק את המיתוסים סביב דמי המזונות ומסביר את הכללים שכל הורה חייב להכיר — מחישוב הסכומים ועד זכויות ידועים בציבור.
שאלת המזונות היא מהסוגיות הרגישות ביותר בהליכי גירושין בישראל. בניגוד למה שרבים חושבים, אין בישראל חוק שקובע טבלה מדויקת של סכומי מזונות. הקביעה נעשית על פי פסיקה, שמשתנה ומתעדכנת.
עורך הדין צביקה סמואל, מומחה לדיני משפחה שהתארח בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול" בערוץ 14, מסביר: "אין לנו איזה טבלת אקסל מסודרת של ילד בן שלוש משלם ככה וילד בן שמונה משלם ככה. יש לנו פסיקה, והפסיקה כל הזמן משתנה." על פי הפסיקה העדכנית, עלות החזקת ילד במדינת ישראל מוערכת בטווח של 1,600 עד 1,900 ש"ח לחודש — סכום שהורים רבים מכירים כמוערך בחסר לעומת המציאות.
לפי עו"ד סמואל, שלושה פרמטרים מרכזיים משפיעים על קביעת גובה דמי המזונות:
גיל הילדים — החלוקה נעשית לפי ההלכה היהודית: מגיל 0 עד 6 קיימת חובה אבסולוטית על האב לשאת במלוא הסכום. מגיל 6 עד 18 החלוקה משתנה, ושני ההורים נושאים באחריות הכלכלית בהתאם ליכולתם.
זמני שהות — ככל שהאב מבלה יותר זמן עם הילדים, כך דמי המזונות שהוא משלם יהיו נמוכים יותר. הסכום המלא (1,600–1,900 ש"ח) נקבע למצב שבו האב אינו רואה את הילד כלל.
הכנסות ההורים — פערי השכר בין ההורים משפיעים ישירות על חלוקת הנטל הכלכלי. בית המשפט בוחן את ההכנסות בפועל ואת פוטנציאל ההשתכרות של כל הורה.
אחת השאלות הכואבות ביותר שעולות בהליכי גירושין: מה קורה כשאב משלם מזונות אך אינו רואה את ילדיו? עו"ד סמואל נחרץ בעניין זה: "להפסיק לשלם מזונות סתם — אי אפשר לעשות דבר כזה. זה חייב להיות מלווה בהחלטה שיפוטית."
במילים אחרות, גם אם ההורה השני מונע מהאב לראות את ילדיו, אי-תשלום מזונות באופן חד-צדדי עלול להוביל לפתיחת תיק בהוצאה לפועל. "האבא מרגיש שהוא רק ארנק, שיש לו רק את הזכות לשלם אבל את הזכות לראות את הילד לקחו לו," מתאר עו"ד סמואל. "אני מבין את הלב שלך — אל תיקח את החוק לידיים."
עם זאת, קיימות דרכים משפטיות להתמודד עם המצב: פנייה לבית המשפט בבקשה לחידוש קשר, הגשת תביעה להפחתת מזונות או לביטולם, ואף הגשת תביעת נזיקין כנגד ההורה שמונע את הקשר — כאשר בפסיקה ניתנו פיצויים של עד חצי מיליון שקלים במקרים כאלה.
עו"ד סמואל מדגיש תופעה הולכת וגדלה: זוגות שאינם נשואים אך חולקים ילדים וחיים משותפים. "לאחרונה יש תופעה של המון זוגות שמגיעים, שהם לא נשואים, יש להם ילדים, יש להם את כל הבלאגן," הוא מסביר.
ההלכה המשפטית ברורה: זוג שלא התחתן עדיין חייב במחויבות כלכלית כמו זוג נשוי. האב חייב במזונות ילדיו גם אם הוא ובת זוגו מעולם לא נישאו. חובה זו קיימת גם אם האב אינו מקיים כל קשר עם הילד.
גם כשהאב אזרח ישראלי שגר בחו"ל, ניתן לאכוף את תשלום המזונות. לפי עו"ד סמואל, "ארצות הברית — ברוך השם אנחנו ביחסים טובים, יש לנו גם דרך לאכוף פסקי דין של ישראל בארצות הברית." הכלים כוללים עיקולים בהוצאה לפועל בזמן ביקורים בארץ ושיתוף פעולה משפטי בינלאומי.
נושא נוסף שעולה תדיר הוא מימון טיפולים רגשיים לילדים בעקבות הגירושין. דמי המזונות מחולקים למספר קטגוריות: מזונות בסיסיים, מדור (דיור), ומה שמכונה "מחציות" — הוצאות חריגות בתחומי החינוך והרפואה.
טיפול רגשי נכנס תחת הקטגוריה הרפואית, ועל האב חלה חובה להשתתף במחצית העלות. אולם, עו"ד סמואל מציין כי ישנם תנאים: "קודם כל צריך שתהיה הפניה של הרופא המטפל שהילד באמת צריך טיפול רגשי. השלב השני — היא צריכה ללכת לקופה, ואם אין דרך הקופה, היא הולכת באופן פרטי."
עו"ד סמואל גם חושף תופעה בעייתית: הורים שמשלמים על טיפול פרטי ומחייבים את הצד השני במחצית, אך מקבלים החזר מביטוח פרטי — בלי לדווח על כך. "תקופת גירושין זו תקופה שהילדים סובלים בה יותר מכולם," הוא מדגיש. "אם הילד צריך טיפול רגשי — תתנו לו את הטיפול. אחרי זה נדאג שהצד השני ישלם."
עו"ד צביקה סמואל התארח בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול" עם מולי ארי, ערוץ 14
חברות אלקטרה, ביג וצפחה תובעות את רמ"י בדרישה להשבת כ-343 מיליון שקלים ששילמו במכרז להקמת פרויקט בזיכרון יעקב. הטענה: רמ"י שיווקה קרקע תוך הצגת מצג שווא, כאשר בפועל קיים סכסוך עמוק מול המועצה המקומית שמנע כל אפשרות לפיתוח.
חובת הגילוי של רמ"י כרשות ציבורית היא מוגברת וחורגת מחובת תום הלב הסטנדרטית בדיני חוזים. כגוף המנהל את מרבית המקרקעין במדינה, רמ"י חייבת לוודא שהקרקעות המשווקות זמינות לבנייה בהתאם ללוחות הזמנים המוצגים במכרז.
הפרשה מהווה תקדים חשוב בנוגע לאחריות המדינה בשיווק קרקעות. אם התביעה תתקבל, היא עשויה לחייב את רמ"י לשפר את הליכי הבדיקה והגילוי במכרזים, ותאפשר ליזמים לתבוע השבה במקרים דומים של מצגי שווא בשיווק קרקעות ציבוריות.